פסק דין התביעה שבפני הינה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח שהגישה התובעת כנגד הנתבעת, אשר הייתה לטענת התובעת המבטחת של הנכס נשוא כתב התביעה במועד הרלוונטי בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות אשר העתקה צורף לכתב התביעה,לרבות נזקי פריצה וגניבה. לטענת התובעת ארעה פריצה ביום 9.11.03 בשעה 23:00 או בסמוך אליה בנכס המבוטח במרכז יום לקשיש ברמת אביב במהלכה נגנב רכוש בסך של 49,525 ₪. התובעת הודיעה על אירוע הפריצה והגניבה למשטרת ישראל ופנתה בדרישה לנתבעת לתשלום תגמולי בטוח בגין הרכוש שנגנב ומשסירבה הנתבעת לשאת בתשלום הוגשה התביעה שבפני. טוען ב"כ התובעת בסיכומיו כי משהוכח מקרה הבטוח בראיות שהובאו על ידי התובעת באמצעות עדותו של מר גבי רז העד היחיד שהעיד מטעם התובעת מכאן עובר הנטל על הנתבעת להוכיח טענתה כי לא היו במקום אמצעי המיגון הנדרשים בפוליסה דהיינו קיומו של שומר שמטרתו הייעודית והיחידה הינה שמירה על האתר ולטעמו נטל זה לא הורם בראיות ההגנה ולפיכך דין טענה זו להדחות. זאת ועוד מאחר וזו הייתה הטענה היחידה שפורטה במכתב הדחייה שנשלח על ידי הנתבעת לתובעת יש לדחות את כל טענותיה האחרות ובעיקר הטענה כי הרכוש שנגנב לא היה רכושה של התובעת אלא רכוש חברת קשת שהייתה יזם הפרויקט. עוד מוסיף ב"כ התובעת וטוען כי הכרה בקיום האירוע הביטוחי כמוהו כהודאה והדחה המעביר את הנטל לפתחה של הנתבעת להוכיח ההפך לרבות טענת העדר המיגון, קרי העדר שמירה. ב"כ הנתבעת דוחה טענות אלא אחת לאחת וטעמי הדין במקרה הנדון עם ב"כ הנתבעת. ראשיתם של דברים לכתב התביעה ולראיות התובעת לא צורפה פוליסה הרלוונטית למועד קרות האירוע.הפוליסה אותה צרפה התובעת לכתב התביעה ולתצהירו של מר רז הינה פוליסת עבודות קבלניות שתקופתה מיום 20.2.2000 ועד ליום 19.10.2001 כאשר האירוע הנטען ארע ביום 9.11.03 .לפיכך לא הוכח כלל כי במועד האירוע הייתה לתובעת פוליסה בת תוקף ומשתימצא לאמר כי הפוליסה הינה מסמך מהותי לתביעה הרי שבהעדרה יש לדחות את התביעה. ולא אעשה מלאכתי נאמנה אם לא אתייחס לטענות האחרות אשר הועלו על ידי הצדדים . גם על פי הפוליסה אשר צורפה הינך למד כי תנאי מוקדם לכיסוי נזקי פריצה הינו כי בעת מקרה הבטוח שמרו במקום שומר או שומרים שהועסקו באתר למטרת שמירה בלבד. כאמור לעניין תנאי זה טוען ב"כ התובעת כי נטל הראיה על הנתבעת להוכיח כי לא היה שומר. דא עקא שאין כך פני הדברים . עסקינן בתנאי מהותי בלעדיו איין דהיינו זהו תנאי מוקדם לקיום הכסוי הביטוחי ולא סייג ולפיכך חובת ההוכחה לקיום התנאי מוטלת על התובעת בניגוד לטענת סייג שם מוטל הנטל על הנתבעת. ותמצא שואל האם נטל זה הורם על ידי התובעת בראיותיה ותשובה לכך היא שלילית. העד היחיד שהעיד מטעם התובעת היה מר גבי רז אשר על פי דבריו בנ/1 לא היה באתר מספר ימים עובר לאירוע וכל עדותו הינה על פי השמועה . מאידך לא הובא לעדות העובד בשם רפאל אשר היה האחרון שעזב את האתר ואשר על פי אחת הגרסאות גילה את הפריצה וזה היה יכול לשפוך אור על השאלה האם בעת שעזב את באתר היה במקום שומר אם לאו. זאת ועוד לא הוצג על ידי התובעת כל חוזה שמירה עם חברת שמירה כלשהי ולא הובאה כל ראיה כי הייתה שמירה במקום ותצהירו של המצהיר מטעם חברת השמירה נמשך מתיק בית המשפט. על כך אמר בית המשפט לא אחת כי הימנעות צד מהבאת עדים רלוונטיים שיש בעדותם לתמוך בגרסתו תביא למסקנה כי היה בעדותם של אלא לכרסם בגרסה ולא לתמוך בה. המסקנה מן האמור לעיל הינה כי התובעת לא הביאה כל ראיה של ממש לקיום השמירה שהינה תנאי לכיסוי נזקיה ואין בעדותו הכללית וסתמית של עת/1 כדי להוות אף לא ראשית ראיה לכך ומכאן שגם מטעם זה דין התביעה להדחות ואין לראות במקרה זה משום הודאה והדחה. לציין כי אין המדובר בענייננו בפוליסת כל הסיכונים ולפיכך אין די לו למבוטח שיוכיח את מקרה הבטוח בלבד ועליו להוכיח את עמידתו בדרישות המיגון בטרם יהא זכאי לפיצוי מכוח הפוליסה, מה גם שטענה זו נטענה על ידי הנתבעת בכתב הגנתה ולא הוגש כתב תשובה. (ראה תקנה 80 לתקנות סדר הדין האזרחי וכן ספרו של זוסמן מהדורה 7 עמ' 158) ואם בכך לא די תמצא שואל הכיצד אם היה שומר במקום לא גילה הלה את ארוע הפריצה. כאמור הדרישה הינה לשומר ייעודי ורכוש שנגנב אליבא דהתובעת הינו רכוש כבד משקל הכיצד הצליחו הגנבים ליטול רכוש זה מתחת לאפו של השומר אלא אם תאמר כי לא היה כלל שומר במקום וכן לא ראה ולא גילה את האירוע שנתגלה רק למחרת בבוקר על ידי עובד החברה שאף הוא לא הובא לעדות ועל כך מעיד עת/1 שלא מידיעתו האישית. מאידך נמסר על ידי עת/1 לחוקר כעולה מנ/1 כי המפקח דני הוא זה אשר גילה את הפריצה וכל אלה מביאים למסקנה כי במקום לא היה שומר בעת האירוע ולכן לא קמה החבות על הנתבעת לפיצוי. ואם בכל אלה לא די הרי שניתן לאמר כי גם במישור הוכחת הנזק כשלה התובעת. ראשיתם של דברים קיימות סתירות מהותיות בפרוט הרכוש שניגנב וגם אם לא עולות סתירות אלה כדי כוונת מרמה מכל מקום יש בהן כדי לכרסם בטענות התובעת מה גם שלכתב התביעה ולתצהירו של עת/1 לא צורפה כל אסמכתא לרבות חוות דעת שמאי או דוח סוקר שיש בה כדי לכמת את הרכוש ומחירו והתובעת הסתפקה בטענה הכללית בדבר ערך הרכוש ראה סעיפים 25,26 לתצהירו של מר רז. בנסיבות אלא לא הוכח כלל גובה הנזק על ידי התובעת ואם תוסיף לכך את הטענה כי אין מדובר ברכוש שיכול היה להיות מבוטח בפוליסה שהיה פוליסה לעבודות קבלניות ובטענה כי הרכוש כלל לא היה בבעלות התובעת אלא בבעלות חברת קשת ואיני סבורה כי יש לחסום את הנתבעת להעלות טענה זו גם אם לא פורטה במכתב הדחייה, מה גם שעל התובעת להוכיח כי הרכוש הנגנב היה בבעלותה וכי עקב הגניבה נגרם לה חסרון כיס, מכל אלה הינך למד כי דין התביעה להדחות. סיכום: התוצאה מכל האמור לעיל הינה כי אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעת. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בצרוף מע"מ. ביטוח פריצה / גניבהפריצה