פסק דין 1. התובע עותר לחייב את הנתבע להשיב ולהעביר אליו תגמולי ביטוח אשר הועברו לידיו מכח פוליסה מספר 01/89/29/001027 (להלן: "הפוליסה"), שהוצאה ע"י הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ. הנתבע עותר לדחות את התביעה באשר התובע אינו צד לפוליסה ולא נקבע בו כמוטב, והפוליסה עצמה הינה פוליסה לביטוח קבוצת כדורגל מקצועית - היינו לנתבע. 2. התביעה דנן הוגשה ע"י האפוטרופוס של התובע. התובע היה שחקן כדורגל אשר הועסק אצל הנתבע בזמנים הרלבנטיים לתביעה. ביום 26.1.02 במהלך משחק כדורגל, שנערך באצטדיון טדי בירושלים בין קבוצת מכבי ת"א לבין קבוצת בית"ר ירושלים, עצר התובע כדור בגופו, בעט בו, התמוטט, איבד את הכרתו וזו לא שבה אליו, למרבה הצער, עד היום. התובע אושפז, טופל ועבר הליך שיקומי במסגרת בית לוינשטיין וזאת עד ליום 18.11.02. לאחר מכן הועבר התובע לבית הוריו , מחוסר הכרה, שם המשיכו לסעוד ולטפל בו. על עיקרי העובדות וביחס למצבו של התובע, נראה כי אין מחלוקת. התובע כאמור עותר לחייב את הנתבע להשיב ולהעביר לו תגמולי ביטוח בסך של 75,000 $ אשר שולמו לה ע"י חברת הביטוח הפניקס ב- 1/2002 וב- 1/2003 בקשר עם פגיעתו ומצבו. הנתבע מסרב בטענה, שעל פי הפוליסה הוא זה הזכאי לתגמולים. 3. עיקרי טענות התובע בסיכומיו: האירוע המצער הינו "מקרה ביטוח" אשר המבטחת - הכירה לגביו בחבות ביטוחית והעבירה את התגמולים שהשתלמו עבור התובע לידי הנתבע וזה נמנע, שלא כדין, מלהעבירם לתובע. הפוליסה נשוא התובענה הינה פוליסה לביטוח תאונות אישיות ולא פוליסה לביטוח נכסים. הפוליסה דוברת לעצמה. עדות גונן למשמעותה ולתכליתה סותרת את תוכנה, הוא הודה בניסוח לקוי ובחוסר הבנה לשפת הפוליסה ותוכנה, עדותו מהווה טענה בע"פ נגד מסמך בכתב ואין לקבלה וכן חל כלל פרשנות נגד מנסחה. המוטבים על פי פוליסת "Personal Accident" והמפרט, הם שחקני קבוצת מכבי ת"א וביניהם - התובע. מכתבי נקבלה ומעדות יו"ר המועדון נלמד כי הכספים התקבלו עבור התובע, בקשר עם האירוע ובגינו. הנתבע נמנע מהבאת עדים/ראיות לביסוס הגנתו כגון מי הוא זה שגונן ייחס לו את "הטעות" בהוצאת רשימת המבוטחים במפרט וההימנעות נלמדת לחובתו. על עדות גונן חל סעיף 54 לפקודת הראיות ואין די להסתמך רק עליו. עדות יו"ר המועדון חסרת משקל וערך שכן עפ"י עדותו אינו בקיא בתחום, במסמכים וכל שהתבקש היה "להביא את המסמכים". המועדון מעכב בידיו שלא כדין את כספי התגמולים שהועברו עבור התובע ולזכותו, מניעתם אינה כדין ומהווה גזל ועשיית עושר ולא במשפט. עיקרי טענות הנתבע בסיכומיו: בעשיית הפוליסה התכוון הנתבע לבטח עצמו מפני סיכון כלכלי ממקרה היפגעות של מי משחקני הקבוצה. מדובר בביטוח מרצון שאין חובה לעשותו, פרי שיקול דעת עצמאי והחלטה לעשותו, ונועדה "לבטח את נכסי הקבוצה". התובע אינו צד לפוליסה, לא נקבע כמוטב, נעדר זכות תביעה או יריבות כלפי הנתבע, ולמצער זכותו היא כלפי המבטח. המקרה המצער הינו מימוש סיכון שבוטח בפוליסה, ובגינו ביקש הנתבע וקיבל מהמבטח את תגמולי הביטוח. ביקש וקיבל כדין והמבטחת מוחזקת כמי שפעלה כדין. התנהגות הצדדים לחוזה הביטוח - המבטחת והנתבע - מלמדת על תמימות דעים ביחס למהות הפוליסה ופרשנותה. התובע הוא המוציא מהנתבע, בכך לא עמד, "ובטענות, לבדן, לא סגי לן". לתובע פוליסה לביטוח תאונות אישיות, כמו לכל שחקן בליגה, עפ"י חוק הספורט והיא מושא להליך אחר. יריעת המחלוקת נבחנת עפ"י כתבי הטענות, שם נטען לזכות עפ"י חוזה לטובת צד ג', כתב התשובה מעלה נימוק תביעה חדש להיות התובע מבוטח, ומדובר בהרחבה אסורה של חזית או שינויה מה גם שטענה זו נזנחה בעדות ראשית של עד התביעה. גם לגופו של ענין, נלמד מהראיות שהתובע איננו ומעולם לא היה צד לחוזה הביטוח. המבוטח הוא הנתבע, הוא גם המוטב ורק למבוטח הזכות לקבוע מוטב זולתו. מעדותו של גונן והרציקוביץ נלמד על כוונת הצדדים בעת ועובר לעשיית הביטוח והמבטח אישר בהתנהגות את אומד דעת הצדדים לחוזה, שהנתבע הוא המוטב ואין זולתו אלא מי שציין מפורשות. טענות התובע כלפי הנתבע לעיכוב שלא כדין, גזל ועשיית עושר שלא במשפט, אין בהם ממש, נעדרים בסיס וביסוס שכן תביעתו היא לכספים ואלה אינם מטלטלין עליהם נועדו העוולות הנטענות להגן. על הנתבע היה לתבוע את המבטח או לזמנו להעיד, על אומד דעתו ועל דרך פעולתו. "בין כה וכה, יש לקזז מהתביעה את הסכומים ששולמו על ידי הנתבע... שסכומם 63,050 ₪ אינו במחלוקת". 4. הכרעה ועיקרי נימוקים לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחנתי את חומר הראיות ונתתי דעתי לטענות הצדדים שוכנעתי לקבל את התביעה וזאת מעיקרי הנימוקים כפי שיפורטו להלן. טענות התובע בסיכומיו, בעיקרו של דבר, מועדפות על פני טענות הנתבע. 4.1 מהות הפוליסה ענין לנו בפוליסת ביטוח מסוג תאונות אישיות בה, על פי הרשימה לפוליסה, מקרה הביטוח הוא מוות, נכות או אי כושר עבודה של המבוטחים. 4.2. השאלה העיקרית לדיון והכרעה הינה - מיהות "הנפשות" הפועלות במסגרת הפוליסה. סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 מציג 3 דמויות: מבטח, מבוטח ומוטב. ובלשון הסעיף: "1 מהותו של חוזה ביטוח חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב". ביטויים לשוניים אלה של "מבטח", "מבוטח" ו"מוטב" יש להבין בהקשר לתוכן המהותי, כוונת הצדדים, תכליתם ותכלית החוזה ואינם רק בעלי משמעות טכנית. (ראה גם ת.א. (חיפה) 5512/94 דוריד נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, דינים, שלום, כרך יב, 222; ירון אליאס, דיני ביטוח - כרך א, עמ' 68). בפוליסה שבענייננו מובאת "דמות" נוספת הוא ה- "Holder" - בעל הפוליסה. לפי סעיף 1 לפוליסה, תשלום תגמולי הביטוח יבוצע לבעל הפוליסה. בעל הפוליסה מוגדר בפוליסה כדלהלן: “Holder - shall mean the person or entity identified in the schedule as such and shall be the sole individual or entity entieled to the benifits covered hereunder. "מבוטח" מוגדר בפוליסה כדלהלן: “Assurd”. Shall mean the person identified in the schedule as such”. ברשימה לפוליסה, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם (ראה סעיף 17 לפוליסה) לא מפורט מיהו בעל הפוליסה, על אף שהפוליסה עצמה מפנה לרשימה, על מנת לזהות את אישיות בעל הפוליסה. ברשימה מצוין "שם המבוטח - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב" וכן בעמ' 2 לרשימה מצוין - "מו"מ בזה כי שמות המבוטחים וסכומי הביטוח הינם כדלקמן...", וכאן מצויינים שמותיהם של 45 שחקני הנתבע וביניהם התובע. סכומי הביטוח הינם בגין מוות ונכות ולחלק מהשחקנים נקבע אף פיצוי שבועי. עוד צויינו ברשימה 3 מוטבים ביחס לתגמולי אובדן כושר עבודה זמני, אשר אינם הנתבע (ראה עמ' 3 לרשימה). עינינו הרואות כי בהתייחס לפיצוי בגין אירוע נכות ו/או מוות לא נקבעו מוטבים בפוליסה לשחקנים. לפי סעיף 11 לחוק חוזה ביטוח - "(א) המבוטח הוא גם המוטב אם לא נקבע מוטב זולתו. (ב) קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת זיהויו". . . . כאמור, שחקני הקבוצה צוינו כמבוטחים לפי הפוליסה, ומשלא צויינו מוטבים בהתייחס לפיצוי בגין נכות/מוות הרי שלפי סעיף 11 לחוק חוזה ביטוח, השחקנים, לרבות התובע, הינם המוטבים לפי הפוליסה. המסקנה נתמכת מדרך הפרשנות של חוזה ביטוח כפי שכבר נפסק בע"א 300/97 יהודה חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 746: "ראשית יש לבדוק את תכליתו של החוזה. תכלית זו כוללת בתוכה הן מימד סובייקטיבי והן מימד אובייקטיבי. המימד הסובייקטיבי הוא אומד דעתם של הצדדים. חקר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים כפי שזו באה לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים. המימד האובייקטיבי של תכלית החוזה הוא, המטרות האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס שהחוזה שנכרת נועד להגשים... תכלית זו של החוזה נקבעת על פי "מהותה של העסקה" ועל פי "מטרותיה העסקיות והכלכליות" המונחות ביסודה... לחילופין במידה וייקבע כי קיימת אי בהירות באשר למשמעות הנכונה של הכתוב, יש לקיים בענייננו את הדוקטרינה כי מן הראוי לפרש את הפוליסה כנגד מנסחה". 4.3. חיזוק לעמדה פרשנית זו ניתן למצוא כדלהלן: א. בת.א. (חיפה) 5512/04 שם וכן בספרו של אליאס שם נאמר: "יש יסוד להניח כי המעביד בפוליסה לביטוח חיים הוא "המבוטח", בעוד שהעובד הוא "האדם שחייו מבוטחים" (לענין הכיסוי מפני מקרה מוות) וגם "המוטב" (לענין הכיסויים הנלווים כגון ביטוח הנכות או ביטוח אובדן כושר עבודה), כמשמעות מונחים אלה בחוק חוזה הביטוח". היינו, הנתבע הינו המבוטח לפי הפוליסה אשר ביטח את חיי שחקני הקבוצה, לרבות התובע בביטוח תאונות אישיות ואלו כמוטבים זכאים לקבלת תגמולי הביטוח לפי הפוליסה. ב. יתרה מכך בסעיף 10 לפוליסה (עמ' 3 לפוליסה) ובסעיף 20 לפוליסה (עמ' 11 לפוליסה) עולה שגם המבוטח, במקרה זה התובע והשחקנים, זכאים לתשלום תגמולי ביטוח כמו גם חיוב להשבתם לחברת הביטוח. וכך בסעיף 10 לפוליסה - In the event insurers pay a claim for permanent total disablement and subsequently the assured recovers sufficiently to resume the occupation stated in the schedule, the asuured andlor holder agree to immediately refund all monies paid to them by insurers”. ג. לכל אלה יש לצרף את הכותרת בת/2 היא הצעת הביטוח. שם צויין "הנדון: חידוש ביטוח תאונות אישיות לשחקני מכבי ת"א לשנת 2001". היינו, עסקינן בביטוח תאונות אישיות לשחקני הקבוצה ולא אך לקבוצה עצמה. לכך יש לצרף את ת/4 ו- ת/5 שם חברת הביטוח, הפניקס, הוציאה כתב קבלה בו צויין - "אני הח"מ מופת ספורט בע"מ ו/או לוי דוד - אפוטרופוס. הסכמתי לקבל סך ....". המבטחת עצמה העבירה כתב קבלה בגין העברת תגמולי ביטוח לנתבע ו/או לאפוטרופוס התובע. היינו, המבטחת עצמה סברה כי, הנתבע והתובע, זכאים לתגמולי הביטוח, ביחד ולחוד, ומבחינת מהות הפוליסה ותכליתה, זכאי להם התובע. 5. לשם השלמת התמונה אציין, כי איני מקבל עמדת הנתבע בדבר מהות הפוליסה. עמדה זו אינה נתמכת מראיותיה. מעדותו של מר אלון הרציקוביץ, יו"ר המועדון, עולה כי אינו בקיא במסמכים הביטוחיים (ראה עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 13, 12) והוא אך שליח להבאתם. כמו כן מציין בעדותו דברים שנאמרו בפני משפחתו של התובע לפיהם "אם תיעשה תביעה כנגד מכבי ת"א, לא תוכל מכבי ת"א להמשיך ולסייע למשפחה במישור הכספי או האחר, עד תום אותם ההליכים" (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 18, 17) הוא אינו שולל או מכחיש זכות התובע לכספים על פי הפוליסה ולא ניתן לדחות או לשלול טענת התובע כי אי העברת הסכום נובעת מהיותם , בלשון ב"כ התובע "כקלף מיקוח וכאמצעי איום...", כפשוטם של דברים. כך גם מעדותו של מר גונן מיכאל, סוכן הביטוח, עולה כי הבין רק חלק מהפוליסה (ראה עמ' 20 לפרוטוקול, שורה 26; עמ' 21 לפרוטוקול שורות 6-1) ומכאן שאין ללמד ממנו על התכלית והכוונה. עוד מציין מר גונן בעדותו כי רישום השחקנים כמבוטחים ברשימה נעשה בטעות (ראה עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 6,5). מכאן, כאשר המשתתף בעריכת הפוליסה אינו מבין את מהותה וסבור כי הרישום בה נעשה בטעות, הרי שאין לקבל את עדותו בדבר כוונתו בשעת עריכת הפוליסה והכלל לפרשנות נגד המנסח חל ביתר שאת. 6. נותר עתה לבחון את טענת קיזוז סכומים, ששולמו ע"י הנתבע מכספי התגמולים אשר התקבלו אצלו בקשר עם הפוליסה. לטענת הנתבע, התובע קיבל עזרה וסיוע בדרך של רכישת ציוד רפואי בשווי 63,050 ₪ שמומן מכספים אלו. הנתבע טוען גם, שסוכם עם האפוטרופוס של התובע וכן עם פרקליט התובע, כי סכום זה יופחת מכל תביעה עתידית. הטענה הובאה ע"י הנתבע בכתב הגנתו במפורש ובמפורט. התובע הגיש כתב תשובה הכולל הכחשה כללית, אך לא טענה ותשובה עניינית, ובכך לא סגי. הנתונים הובאו בעדות הבעלים ויו"ר הנתבע ולא נסתרו. בתצהיר אפוטרופו של התובע מוכחש אומנם סיכום נטען לניכוי, אך לא כי שולמו הסכומים. בחקירה נגדית אישר למעשה קבלת הסכומים וכשיעור נטען (פרוט' 6). עמדת הנתבע נתמכת גם ממועדו של כתב הקבלה לתשלום ע"ח התביעה (ת/4) ביחס למועד המימון התשלום, כמובא בנספחים ב' 1, ב' 2 ו- ב' 3 לכתב ההגנה. התעלמות מכך תהווה לכאורה כפל פיצוי והתעשרות שלא כדין של התובע ואני מניח, כי אין חפצו בכך. לאור קביעותי, לא מצאתי צורך להתייחס ליתר טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם. 7. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה, סך בשקלים של שבעים וחמישה אלף דולר ארה"ב בצירוף ריבית כדין מיום שקיבל סכום זה לידיו ועד מועד תשלום בפועל לידי התובע בניכוי שישים ושלושה אלף וחמישים ₪ בערכים דולריים, מעת תשלומם לידי התובע ו/או עבורו. אליהם יש להוסיף ריבית כדין, למועד החישוב והניכוי. כמו כן, ישא הנתבע בהוצאות התובע בהליך, וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 17% על יתרת הסכום לתשלום, ובתוספת מע"מ כחוק. כדורגלדיני ספורטפוליסהתל אביבביטוח ספורט