פסק-דין שתי תביעות הוגשו בגין נזקים שנגרמו למכוניות בתאונת שרשרת. לבקשת הצדדים נדונו התביעות יחדיו, הוגשו מסמכים שונים והצדדים השמיעו טיעוניהם. בתאונה היו מעורבות 4 מכוניות. הראשונה, מכונית הונדה שבבעלות י.ד. רכב ותחבורה בע"מ. כל שידע נהגה לומר הוא, שרכבו היה הרכב הראשון בתאונת שרשרת והוא נפגע מאחור. נתן יששכרוב נהג במונית סקודה שבוטחה ע"י הכשרת הישוב. רכבו היה הרביעי בשרשרת. הוא אך דיווח על כך שפגע מאחור ברכב אחר. אותו "רכב אחר" היה פיאט מסחרית שבה נהג אשר בר (שבוטח ע"י ביטוח חקלאי). אשר בר דיווח על כך שמכוניתו נפגעה מאחור ולמרות שקודם לכן שמר מרחק כדין נהדפה מכוניתו על הרכב שלפניה ופגעה בו. רכב זה, שלפני מכוניתו של אשר בר, היא מכונית רובר, שביטחה חברת הפניקס. ברובר נהג סעיד סובח, שהעיד בבית המשפט בהליך אחר וגם נתן הודעות נוספות. בכולן חזר על גרסה זו: במהלך נסיעה נפגעה מכוניתו מאחור. הוא נבהל, נפגע שוב ומכוניתו נהדפה על המכונית שלפניו. מיד אחרי התאונה פנה לנהג הרכב שפגע בו (אשר בר), ל לפשר הפגיעה ונענה שמכוניתו של אשר בר נפגעה מאחור ונהדפה על מכוניתו של סעיד סובח. הנהג ההודף - ישכרוב - לא יכול היה לתת הסבר לאירוע. רצך העדויות מצביע לכאורה על אשמו של הרכב הרביעי - רכבו של ישכרוב - שהוא שהדף את כל המכוניות קדימה זו על זו. רק סעיד סובח מדבר על שתי פגיעות. מה פשר גרסה זו? האפשרות הראשונה היא, שסעיד סובח פשוט טועה - והיתה רק פגיעה אחת במכוניתו. הקושי בפירוש כזה, שהוא חוטא לגרסה המפורטת והעקבית ביותר שבפני. דומה שזה העוגן הראייתי המוצק ביותר, שסעיד סובח חש שתי פגיעות וביניהן חלף זמן כלשהו. אפשרות שניה היא, שמכוניתו של ישכרוב פגעה מאחור במכוניתו של אשר בר, הדפה אותה על מכוניתו של סעיד סובח ועקב אותה הדיפה נפתח "פער" בין המכוניות, שנסגר מיד, כאשר ישכרוב שב ופגע במכוניתו של אשר בר לאחר שהות כלשהי (ומבלי שמכוניות נצמדו זו לזו אחרי הפגיעה הראשונה). אם כך קרתה התאונה מצפה הייתי שגם אשר בר יספר על כך ולא רק סעיד סובח. אלא, שאשר בר שותק ולא מצאתי שום סיבה שלא יציין במפורש, שהרשלן שפגע במכוניתו מאחור לא הסתפק בפגיעה אחת, אלא, עשה זאת פעמיים. אפשרות שלישית היא, שהתרחשו שלוש תאונות סמוכות זו לזו: תחילה פגע רכבו של אשר בר ברכבו של סעיד סובח, מיד אח"כ נפגע מאחור ע"י רכבו של ישכרוב ואז נהדף ופגע ברכב הראשון בשרשרת. כך מבקש עו"ד פאנוס לפרש את הראיות. הקושי בפרשנות זו הוא, שאין אף עד המעיד שכך קרתה התאונה. היתרון בפרשנות זו, שהיא עולה בקנה אחד עם עדותו של סעיד סובח וגם מתיישבת עם שתיקתו של אשר בר לענין שתי המכות. בהתחשב בצורת הנזק בסקודה של ישכרוב ובהיקפו אכן יש מקום לתמיהה אם סביר להניח שהסקודה פגעה בפיאט פעמיים ובעוצמה שגרמה לכל שרשרת האירועים. הדברים אינם נראים סבירים. דומה שיש גבול למה שניתן להפיק מההסתמכות על גרסתו הלקונית של ישכרוב ועל כך שמיד אחרי התאונה הוא לא ידע להסביר את התאונה. חיפשתי ולא מצאתי ראיה לכך, שמישהו הטיח בו סמוך לאחר התאונה את הטענה שפגע פעמיים במכונית שלפניו - ובפגיעה אחת (ש"אינו יודע להסביר") הוא מודה ממילא. בסופו של דבר אני מוצא, שהתרחיש הסביר ביותר להתרחשות התאונה הוא כדלקמן: הפיאט של אשר בר פגעה מאחור ברובר של סעיד סובח ומיד אח"כ נפגעה מאחור ע"י הסקודה של ישכרוב ואז שבה ופגעה במכוניתו של סעיד סובח. רק אז נהדפה הרובר על ההונדה של אלדן, משמע, אלמלא הפגיעה השניה, לא היתה ההונדה של אלדן נפגעת בתאונה כלל. לאור זאת, התביעה בת.א. 63218/04 מתקבלת כנגד הנתבעים 5 ו-6 (ישכרוב והכשרת הישוב) ונדחית כנגד שאר הנתבעים. הנתבעים 5 ו-6 ישלמו לתובעת 10,102 ₪ שישאו הפרשי הצמדה מיום 24.7.03 ועד התשלום המלא בפועל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ והאגרה ששולמה. בת.א. 29811/05 נתבעו כלל הנזקים שנגרמו לפיאט עקב התאונה. הנזקים שנגרמו בחלקה האחורי של הפיאט נגרמו במישרין עקב אי שמירת מרחק ע"י ישכרוב. הנזקים בחלקה הקדמי (וכן ירידת הערך) נגרמו בשתי תאונות נפרדות: בראשונה אשם אשר בר ובשניה אשם ישכרוב. כנראה שרוב הנזק נגרם מהפגיעה הראשונה (ולו מפני שמדובר בחלקים "רגישים" שנשברו). אין בידי כל בסיס רציונלי להפריד את הנזקים בחזית הפיאט לפי מועד גרימתם ולקבוע מה שיעור הנזק שגרמה הפגיעה השניה. כל "חלוקה" כזו היא בגדר ניחוש סתם - ואני מוצא שהנזקי בחלק הקדמי עקב האירוע השני, לא הוכח. לאור זאת אני מקבל את התביעה ומחייב את יששרוב והכשרת הישוב לשלם לביטוח חקלאי סך 52767 (הנזק האחורי בלבד), 200 ₪ נוספים בגין חלקה בעלויות השמאות - סכומים שישאו הפרשי הצמדה כדין מיום 24.7.03 ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד 781 ₪ וכן 277 ₪ בגין חלק האגרה ששולמה אשר הוצדק לאור תוצאות ההליך. רכבתאונת דרכיםתאונת שרשרת