מגדל עסק - פוליסת ביטוח

פסק דין 1. התובעת, כעולה מכתב תביעתה, הנפיקה לנתבע פוליסת ביטוח מסוג "מגדל עסק". תקופת הביטוח, לשיטתה, הייתה מיום 1/2/96 עד 31/1/97. הפוליסה בוטלה ביום 1/8/96, לנוכח העובדה שהתובע לא שילם לה דמי ביטוח. בגין יתרת חובו הנטענת בסכום של 5,023 ש"ח הוגשה התביעה. 2. הנתבע התגונן בפני התביעה. הנתבע טען כי היה מבוטח אצל התובעת בגין פוליסה כאמור עד ליום 31/1/96. ממועד זה ואילך הוא לא חידש את הפוליסה, וממילא לא חייב לנתבעת דבר. 3. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והמצהירים נחקרו על תצהיריהם. מטעם התובעת העיד מר דאנה יעקב (להלן - "דאנה"), פקיד גבייה אצל התובעת, ומר אפרים שריד (להלן - "שריד"), סוכן הביטוח של הנתבע. מטעם הנתבע העיד הוא עצמו. לאחר גמר העדויות הונחו בפניי סיכומי טענות הצדדים. 4. בחנתי חומר הראיות והטענות ובדעתי לדחות את התביעה. להלן אצביע על מספר היבטים משמעותיים המוליכים למסקנתי האמורה. 5. עיקר גרסתה של התובעת נעוצה בעדותו של שריד. שריד מציין כי כל מהלכי העניינים שלו עם הנתבע, לקוחו-המבוטח, נעשו בעל-פה. לאורך כל מערכת היחסים, וברבות השנים, התקשה הנתבע לעמוד בתשלום דמי הביטוח. הארכת פוליסת הביטוח נעשתה בעל-פה, ולדרישתו של הנתבע. ביום 16/4/98, דהיינו בעיצומה של תקופת הביטוח, ומשעה ששריד טען לחובותיו המצטברים של הנתבע, שילם לו הנתבע על חשבון החוב סכום של 2,000 ש"ח. ואולם סכום זה שולם בשתי המחאות של צדדי ג' ע"ס 1,000 ש"ח כל אחד. רק המחאה אחת כובדה והשנייה חוללה, ולקח לשריד זמן רב ללחוץ על הנתבע, עד שישלם חובו. 6. הנתון האמור אינו מתיישב עם חומר הראיות שבפניי. ככל שעסקינן בהתנהלותו הנפסדת הנטענת של הנתבע בתשלום דמי ביטוח, לא למדתי דבר מכרטסת החשבונות שהוצגה בפניי. ואולם, וזה העיקר: עדותו של שריד נשמעת, לכאורה, משכנעת משום הפירוט שבה. הוא יודע לזכור כי הסכום של 2,000 ש"ח שולם בשני שיקים, של צדדי ג'. הוא אף יודע לאבחן בין שיק אחד שנפרע לשיק אחר שחולל. ואולם הנתון האמור מתנפץ לנוכח קבלה נ/1 שהונפקה לתובע על סך 2,000 ש"ח אלו. קבלה זו היא בגין שיק אחד, ולא שני שיקים. אף לא הוצגה בפניי כל ראיה חשבונאית אחרת לעניין שיק ע"ס 1,000 ש"ח שכובד ושיק אחר ע"ס 1,000 ש"ח שחולל. משעה ששריד עומד בפני הנתון האמור בחקירתו, לא נותר לו אלא לענות בצורה מגומגמת כי "אני לא זוכר את הנתונים. יכול להיות 2,000 ש"ח במקום שני השיקים שחזרו" (עמ' 8 לפרוטוקול). לנוכח הנתונים האמורים, אין בדעתי לקבל את עדותו של שריד. 7. הכיצד מסביר הנתבע את תשלום סך 2,000 ש"ח, ככל שהביטוח לא התחדש לאחר יום 31/1/96? הנתבע מציין כי שריד מסר לו כי הוא חידש את הביטוח. המפגש בין השניים היה במחצית אפריל96', דהיינו חודשיים וחצי לאחר החידוש הנטען. הנתבע מסר לו כי הוא אינו מעוניין בחידוש הביטוח אך אז פנה אליו שריד וביקש ממנו שישלם לפחות עבור התקופה שבה חודשה הפוליסה. הנתבע נענה לו אך דרש כי מכל מקום, הביטוח יבוטל. 8. גרסה זו של הנתבע מסתברת כהגיונית לנוכח הנתונים הכספיים שמוצגים בתצהירו של דאנה. עולה הימנו כי התובע אמור היה לשלם בגין כל תקופת הפוליסה המוארכת, לאחר הנחה, סכום של 9,783 ש"ח. חשבון פשוט מעלה, איפוא, כי הסכום היחסי בגין חודשיים וחצי (2.5*12: 9,783), אכן עולה לסכום של 2,038 ש"ח, שהוא במעוגל הסכום היחסי שאכן שולם. 9. גרסתו של הנתבע זוכה בתימוכין משמעותיים למקרא ההודעה על ביטול הפוליסה ביום 1/8/96 (נספח ד' לכתב התביעה). אכן נרשם בה כי "בהתאם לבקשתך ביטלנו את הפוליסה הנדונה...". לא זו בלבד שלא נרשם כי טעם הביטול הוא אי-תשלום דמי ביטוח, אף המשיכה הודעת הביטול ומסרה כי "אם נותרה יתרת חוב בגין דמי הביטוח עד ליום הביטול, תקוזז היתרה העומדת לזכותך כאמור לעיל בגין הביטול, מיתרת חובך לחברה". משמע, ולו לשיטתה של התובעת, כלל לא נהיר לה שקיימת בכלל יתרת חוב, לנוכח הביטוי "אם". 10. ועל כל אלו: אין בפניי כל ראיה על מכתב דרישה שנשלח לנתבע בגין חובו הנטען. אילו השתכנעתי בקיומו של מכתב דרישה זה, שמא הייתי שוקל את הימנעותו של הנתבע מלהסתייג ממנו. אכן חרף העובדה שדאנה ציין בתצהירו כי הוא מצרף העתק של מכתב התראה כאמור, מכתב זה לא צורף ואף הודעתי על כך לצדדים, כעולה מעמ' 3 לפרוטוקול. גם בישיבה עוקבת לא השכילה התובעת לבקש לצרף העתק של מכתב זה. 11. בשולי שיקוליי קיים נתון נוסף. לשיטתו של שריד ביקש הנתבע להמשיך ולהאריך את הביטוח, משום שאותה עת הייתה תלויה ועומדת דרישה קודמת של הנתבע לתגמולי ביטוח. אין צריך לומר כי למרות שניתן היה להוכיח בנקל עניין זה בצורה מתועדת, לא הונחה בפניי כל ראיה בעניין זה. 12. כב' השופטת גרוסמן, בת.א. (ת"א) 47572/01 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אינפלד ראובן, מורה אותנו כי "יש לבחון בזהירות רבה חידוש אוטומטי של פוליסות ביטוח משנים קודמות... על המבטחת, באמצעות סוכן הביטוח, לוודא באופן אופרטיבי, ורצוי בכתב, את רצונו של המבוטח בחידוש הפוליסה. במיוחד כאשר, לאחרונה, רועננו הוראות המפקח על הביטוח, באשר לחידוש אוטומטי של פוליסות, ונקבע מפורשות כי יש להחתים את המבוטח גם על הוראת החידוש. עצם הצורך בריענון הנחיה זו, מצביע על כך שהבעייתיות היתה מוכרת למפקח על הביטוח וכי פוליסות חודשו אוטומטית ללא הסכמת המבוטח" (עמ' 2). אין לי אלא להצטרף לשיקוליה של השופטת הנכבדה. 13. ושמא, וחרף כל אלו, רווח והצלה יכלו לעמוד לזכות התובעת למקרא סעיף 9(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981. מכוחו אם "הותנה שבתום התקופה המוסכמת יוארך הביטוח מאליו - יוארך הביטוח מדי פעם לתקופה שאורכה זהה לזה של תקופת הביטוח המוסכמת". ואולם לא הונחה בפניי פוליסת הביטוח. מן החומר שבפניי לא מצאתי כל התניה על אודות הארכה אוטומטית כאמור. אין צריך לומר שהתובעת אף לא טענה דבר בכיוון זה, הגם שביקשה לסמוך על סעיף 9(ד) שאינו חל בנדוננו. 14. לפיכך, הנני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבע. הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 6,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. פוליסה