חניה באלכסון - תאונת דרכים

פסק-דין בפני תביעה על סך כ- 18,100 ₪ שיסודה בתאונת דרכים מיום 12.12.04. התאונה אירעה ברח' חזון איש בבני ברק ובמהלכה נגרם נזק לדופן ימין ולדופן שמאל של רכב התובעת. רכב התובעת נפגע כשהוא חונה באלכסון לכיוון המדרכה. דופן ימין של רכב התובעת נפגעה מחזית רכב הנתבעים 1 - 2, אשר פגע ברכב התובעת והדף אותו על רכב שחנה לשמאלו. פגיעת רכב התובעת ברכב שחנה לשמאלו גרמה לנזק בדופן שמאל של רכב התובעת. רכב הנתבעים 1 - 2 נפגע ע"י רכב הנתבע 3 (צד ג'). התובעת טוענת, כי רכב הנתבעים 1 - 2 חנה מימין לרכב התובעת ויצא מהחניה בנסיעה לאחור. רכב הנתבע 3, אשר ביקש לחלוף מאחורי רכב הנתבעים 1 - 2 בנתיב הנסיעה, פגע ברכב הנתבעים 1 - 2 והדף אותו על עבר רכב התובעת, אשר מעצמת המכה נהדף אל הרכב החונה לשמאלו. רכב התובעת ניזוק מימין ומשמאל, והאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים 1 - 2, או על הנתבע 3, או על כל הנתבעים גם יחד. הנתבעים 1 - 2 טוענים, כי רכב הנתבעים 1 - 2 כלל לא נסע לאחור, והיה בעצירה מוחלטת לצד רכב התובעת. רכב הנתבע 3 פגע ברכב הנתבעים 1 - 2 והדף אותו לעבר רכב התובעת. לשיטתם, האחריות לתאונה מוטלת במלואה על רכב הנתבע 3, ולפיכך, הגישו נגדו הודעה לצד שלישי. (הנתבעת 2 דכאן הגישה תביעה נגד צד ג' דכאן, בגין הנזק לרכב הנתבעים 1 - 2. תביעה זו נדחתה בפסק דין שניתן לפי סע' 79א'). הנתבע 3 טוען, כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנהג ברכב הנתבעים 1 - 2, אשר יצא ממקום חנייתו ליד המדרכה, בנסיעה לאחור, והתפרץ במפתיע אל נתיב הנסיעה של הנתבע 3. התאונה היתה בלתי נמנעת מצד הנתבע 3, אשר בנתיב נסיעתו ולא סטה ימינה כנטען. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה כלפי הנתבעים 1 - 2, ולדחות את התביעה כלפי הנתבע 3, וכן את ההודעה לצד שלישי. אין חולק, כי הנתבע 1 התכוון לצאת ממקום חנייתו לצד רכב התובעת בנסיעה לאחור. בזאת מודה גם הנתבע 1 עצמו. בשאלה אם הספיק הנתבע 1 לממש כוונה זו, אם לאו - אני מעדיף את עדויות העדים האחרים. אני מעדיף את עדותו של הנתבע 3, אשר העיד, כי רכב הנתבעים 1 - 2 התפרץ לנתיב נסיעתו, וכן את עדותו של עת/1, אשר העיד, כי ראה את רכב הנתבעים 1 - 2 נוסע קדימה לכיוון המדרכה ופוגע ברכבו. תמונות הנזק והעובדות שאינן שנויות במחלוקת, כמו גם התמונות אליהן מפנים הצדדים וסומנו כממצאים בת.א. 36832/05, אינן מותירות ספק באשר לנסיבות התאונה. לו היה רכב הנתבעים 1 - 2 עומד באלכסון לצד רכב התובעת בעת שפגע בו רכב הנתבע 3, היה רכב הנתבעים 1 - 2 נדחף קדימה, ולכל היותר, היה פוגע ברכב התובעת באמצעות דופן שמאל שלו. בפועל, אין חולק, כי רכב הנתבעים 1 - 2 פגע בדלת ימנית קדמית של רכב התובעת באמצעות החלק הימני הקדמי שלו. משמע, רכב הנתבעים 1 - 2 נדחף באופן שאיפשר לו לבצע פנייה שמאלה עד למצב שבו עמד ב- 90 מעלות ביחס לאלכסון המקורי שבו עמד בעת חנייתו. מצב זה אפשרי רק אם רכב הנתבעים 1 - 2 נסע לאחור ובעת שנפגע על ידי רכב הנתבע 3 כבר הספיק הנהג לסובב את ההגה שמאלה וע"כ כשנפגע ע"י רכב הנתבע 3 נדחף קדימה תוך כדי סיבוב שמאלה ופגע ברכב התובעת בעוצמה רכב בדופן ימין עם חזית רכבו, כשהוא ממשיך להסתחרר תוך כדי הפגיעה ברכב התובעת. האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנתבע 1, אשר נסע לאחור מבלי לוודא כי הדרך פנויה, ומבלי ליתן זכות קדימה לרכב הנתבע 3 אשר חלף מאחוריו. לפיכך, ישלמו הנתבעים 1 - 2 לתובעת את הסכומים הבאים: 17,659 ₪, צמוד מיום 27.1.05; אגרת משפט, כפי ששולמה, צמוד מיום 13.6.06; אם תידרש התובעת לשלם את מחצית האגרה השניה - יצורף סכום זה לחוב הפסוק. שכ"ט עו"ד בשיעור 10% ומע"מ מהסכום הפסוק, והחזר הוצאות העד מטעם התובעת בסך 250 ₪. כמו כן, ישלמו הנתבעים 1 - 2 לצד ג' שכ"ט עו"ד בשיעור 10% ומע"מ מהסכום הפסוק לטובת התובעת, ושכר בטלת הנתבע 3 בסך 350 ₪. התשלומים ישולמו תוך 30 יום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. תאונת דרכיםחניה