פסק דין 1. התובעת תובעת פרמיה שלא שולמה בגין ביטוח עסקם של הנתבעים בתוקף מיום 1.7.03 ועד יום 30.6.04, אשר בוטלה בהעדר תשלום ביום 8.1.04. הנתבעים טוענים כי לא ביקשו כלל מהתובעת לחדש את הביטוח לעסקם ולא חתמו על הצעה לביטוח לגבי התקופה הנדונה. כמו כן, טענו כי מכון הכושר לא פעל כלל בין החודשים יוני עד אוקטובר 03', כך שהביטוח לא נדרש, ומכל מקום החל מחודש 12/03 ביטחו את עסקם בחברת איילון. 2. מאחר שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר שאין בה חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, ינומק פסק הדין בתמצית, על פי תקנה 214ט"ז. 3. בתצהירו של הנתבע הורחבה טענת הנתבעים כי לא היה כלל הסכם לחידוש ונטען כי קודם לכן, ביום 18.11.02, ביקר סוקר מטעם התובעת בעסק על מנת לבצע סקר סיכונים. ביום 2.12.02 שלחה התובעת מכתב אליו צורף דו"ח הסוקר ונאמר בו: "נבקשך לבצע את כל הדרישות המפורטות במכתבנו זה לא יאוחר מ- 1.1.03. במידה ולא יבוצעו כל שיפורי המיגון ונקבל על כך אישורים מתאימים, החל מ- 1.1.03 הפוליסה תבוטל בחברתנו". לדו"ח הסוקר ולמכתב זה נטענו שתי משמעויות: האחת, כי החל מיום 1.1.03 בוטלה הפוליסה. השניה, כי עקב אי מילוי דרישות המיגון, שהנתבעים לא הסכימו למלאן, לא חודש הביטוח. 4. אשר לטענה כי משמעות המכתב היא שהחל מיום 1.1.03 בוטלה הפוליסה, איני מקבל טענה זו, משום שהאמור במכתב היה בלשון עתיד, דהיינו שעתידה להיות עוד הודעת ביטול שלא ניתנה. יתר על כן, אילו בוטלה הפוליסה החל מיום 1.1.03, היו הנתבעים זכאים להחזר פרמיה ואם לא היו מקבלים אותה היו טוענים שהם זכאים להחזר פרמיה. לא הוחזרה פרמיה וגם לא בוטלה הפוליסה החל מ- 1.1.03. 5. אשר לטענה שעקב אי עמידה בדרישות סקר הסיכונים לא חודשה הפוליסה, העידו סוכן הביטוח והנתבע. סוכן הביטוח העיד שחידש את הפוליסה ללא הצעה בכתב. לדבריו, בעמ' 7 לפרוטוקול, "לא כל שנה אנו עושים הצעת ביטוח בחידושים". ואכן, סביר להניח שאם התנאים זהים, מחודשת הפוליסה ללא מסמך חדש בכתב. אמנם, העד שהוא סוכן הביטוח לא אמר בשום מקום במפורש שהתבקש לחדש את הביטוח בתאריך מסוים ועשה זאת, אבל הדברים מסתברים שאם לא היה שינוי בתנאים, היו הנתבעים מסכימים לחידוש כפי שהעיד גם הנתבע עצמו. לכך יש להוסיף שאף שהעד מטעם התובעת, סוכן הביטוח אריה אברמוביץ, העיד כרצונו ולא בתשובה לשאלות, ולא יכל להצביע על אישורים לדבריו מתוך המסמכים, ונטה להתחמק בתשובותיו, ועל יתרת החוב אינו יכול להעיד כלל מידיעה אישית, הרי לאחר ששמעתי את עדות הנתבע, הרי בין שני עדים אלה אני מעדיף את עדותו של סוכן הביטוח על עדות הנתבע. הנתבע לא אמר את האמת בפניי. כך, בכתב ההגנה נטען שמכון הכושר לא פעל מחודש יוני עד אוקטובר אבל הנתבע העיד בפניי שאין לו ולא היה לו מעולם מכון כושר. כך, העיד בתצהירו שלא נרשמו מספיק נרשמים לקיטנה ולכן ביטל אותה. העדות הזו גם נתמכה בשני תצהירים של אבות שרשמו את ילדיהם לקיטנה. ואולם, בפני העיד הנתבע שלא נרשמו בכלל אנשים ולכן אין לו רשימה של מי שנרשם. כאשר התבקש להסביר את הסתירה, הסביר שנרשמים מבחינתו זה מי שקיבל תמורה ומשלם כסף. הגדרה זו היא הגדרה במהלך הדיון ואילו במהלך התצהיר הייתה לו הגדרה אחרת. כמו כן, העיד עדות בלתי סבירה כאילו אנשים לא ממש נרשמו, למרות שהוא העיד ועדים אחרים העידו שנרשמו, אלא יש דלפק גדול בסטודיו ואנשים לוקחים טפסים ורושמים את שמותיהם. זו גרסה כל כך מופרכת שאין צורך להכביר עליה מילים. כך, כשנשאל מתי העביר לסוכן הביטוח את מערכת השעות של הקיטנה, העיד שלא העביר לסוכן הביטוח שום רשימה של שעות קיטנה. כשהוצג בפניו נספח ב' שהוא מערכת שעות של הקיטנה העיד שתכנן אמנם את הקיטנה והוא מניח שבאחת הפעמים שהסוכן ביקר אצלו הוא לקח את הרשימה שהייתה מונחת על השולחן בסטודיו. גם זו גרסה בלתי סבירה. כך, כאשר נשאל אם בריכת השיחה פתוחה בקיץ, התחמק תחילה ואמר שהוא מאפשר לבנות שמנציחות את זכרה של בתו ליהנות מהבריכה, אבל אח"כ הסתבר שאותן בנות מנציחות הן אותן בנות הבאות לחוגים תמורת תשלום. כך, העיד שלא נראה לו הגיוני שתהיה בריכת שחיה בלי ביטוח ומיד אחר כך העיד שהוא לא גובה כסף בכניסה (אלא רק בחוגים) ולכן הנושא של הביטוח לא עלה בדעתו כלל. עדותו של הנתבע בלתי אמינה לחלוטין ועל כן למרות הפגמים בעדותו של מר אברמוביץ אני מעדיף אותה על עדות הנתבע. 6. על כך יש להוסיף שעיון בפוליסה שהוצאה החל מיום 1.7.03 מעלה שלא היו דרישות מיגון לפי סקר הסיכונים מנובמבר 02' אלא דרישות המיגון היו לפי הסקר מיום 10.5.02, ומיום 7.8.02. דרישות אלה הופיעו כבר בביטוח לגבי השנה הקודמת ולכן המסקנה היא שהתובעת חזרה בה מדרישתה לעמוד בדרישות המיגון לפי הסקר מנובמבר 02' ולא היתה סיבה שלא לחדש את הביטוח. על כן אני קובע כי הביטוח חודש לבקשת הנתבעים. 7. אשר לסכום הנתבע, כאמור העד מטעם התובעת לא יכל להעיד עליו מידיעה אישית. כפי שעולה מעדותו של הסוכן, סוכם ביום 19.10.03 לשנות את הכיסויים מתחילת הביטוח. מן המסמכים שצורפו על ידי התובעת לא עולה ששינויים אלה אכן בוצעו. יתר על כן, נכתב בפוליסה שתוקפה מיום 1.7.03 עד 30.6.04 שהיא הוצאה בגין 489 ימי ביטוח. מכיוון שבשנת הביטוח הזו היו רק כ- 360 ימים, לא הוכח עבור מה נקבעה פרמיה, האם עבור 489 ימים או 360 ימים. זאת ועוד: לא צורפה רשימה של הפוליסה ואין לדעת כיצד חושבה הפרמיה ומהי. אפילו לפי החישוב שערך מר אברמוביץ בתצהירו שאינו מידיעה אישית, הרי הפרמיה הייתה 25,904 ₪ פחות זיכוי של 2,545 ₪ והנתבעים זוכו עבור יתרת תקופת הביטוח מ- 8.1.04 בסך של 9,894 ₪ בלבד. 8.1.04 היה בערך במחצית תקופת הביטוח, דהיינו היה צריך לזכות בערך ב- 12,500 ₪. לא ניתן כל הסבר מדוע זוכו הנתבעים רק בסך של 9,894 ₪. לפיכך, אערוך חשבון לפי אומדנה כדלקמן: הפרמיה 25,904 ₪, זיכוי בגין ביטול הביטוח ביום 8.1.04 בסך 12,500 ₪ והפחתת זיכוי בסך 2,545 ₪, כך שהיתרה היא 10,859 ₪. 8. על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 10,859 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.6.04 ועד לתשלום המלא בפועל, ועוד אגרות התביעה ועוד שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. חדר כושר / מכון כושרביטוח עסק