חוקר שריפות - הצתה מכוונת

חברת ביטוח סירבה לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגין נזקי שריפה, וזאת, בין השאר, מאחר שלטענתה חוקר שריפות קבע כי מדובר בהצתה מכוונת. להלן החלטת בית המשפט בנושא חוקר שריפות - הצתה מכוונת: החלטה הרקע התביעה שבפני הינה תביעתו של מר רפי חסן (התובע), כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת 1), מי שהיתה, במועדים הרלוונטיים לתביעה, חברת הביטוח שאצלה היתה לתובע פוליסת ביטוח, שכללה - בין השאר - כיסוי ביטוחי לרכוש, כנגד סיכוני אש. התובע הפעיל וניהל משק חקלאי במושב טירת יהודה כ"בן ממשיך" בנחלה להוריו. בין השאר, השכיר מבנים במשק, לרבות מבנה ששימש למחסן, אותו השכיר לנתבעת 2. בערב ה-9.3.05 פרצה דליקה במקום, שכילתה את כל המחסנים, לרבות המחסן שהושכר לנתבעת 2. הנתבעת 1 סירבה לשלם לתובע תגמולי ביטוח, וזאת, בין השאר, מאחר שלטענתה - מדובר בהצתה מכוונת. הרקע לחשד הינו העובדה, שבשעות אחה"צ, ביום שבו פרצה השריפה, דחה בית המשפט המחוזי בת"א את בקשת התובע לעכב ביצועו של צו הריסה שהוצא על המחסנים, והצו אמור היה להתבצע למחרת - 10.3.05 בשעות הבוקר. התביעה היא על סך של כ-1,055,00 ₪. הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה הנתבעות הגישו בקשה לדחות את מועד מתן זכות העיון לתובע בארבע חוות דעת מטעמן, המהוות חלק מראיותיהן, עד לאחר שהתובע יגיש את תצהירי העדות הראשית מטעמו ואת חוות הדעת מטעמו. אין מדובר בבקשה לדחיית העיון עד לאחר סיום פרשת התביעה, אלא רק עד לאחר הגשת תצהירי התובע וחוות הדעת מטעמו. המסמכים בהם עסקינן הם חוות דעת של השמאי שהעריך את הנזקים עקב השריפה, חוות הדעת של חוקר השריפות, חוות הדעת של מי שבדק את מערכת האזעקה בנכס בעקבות השריפה וחוות הדעת של מהנדס החשמל שבדק את נסיבות הארוע. המסמכים צורפו לעיון בית המשפט במעטפה סגורה. לטענת הנתבעות, המחלוקת בתיק זה נסבה, בעיקרה, על על טענת ההצתה המכוונת. המחלוקת הינה גם בשאלה אם הפוליסה מכסה את הסיכון שהתממש, וקיימות טענות נוספות, אך בראש וראשונה - על הטענה האמורה. לדברי הנתבעות, קריאת כל המסמכים הנ"ל כמקשה אחת, ביחד עם חומר נוסף שכן נמסר לעיון התובע, מלמדת על התשתית עליה נשענות טענות הנתבעות בענין ההצתה. חשיפתם בשלב זה, בטרם נתן התובע תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מטעמו עלולה לגרום חבלה אמיתית ביכולת הנתבעות להוכיח טענותיהן. טוען התובע כי חשיפת המסמכים תורמת לגילוי האמת ואין המקרה דנן דומה למקרה שנדון בענין רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח', פד נה(1) 515 (להלן - הלכת סוויסה), שאוזכר על ידי הנתבעות כאסמכתא לבקשתן, שכן שם דובר בהודעות שמסר התובע עצמו לחוקר מטעם הנתבעת ואילו כאן מדובר בראיות חיצוניות. לטענתו, בכוונתו להביא ראיות לסתור את חוות דעת מומחי הנתבעות, ועל כן אי גילוי חוות הדעת במועד יגרום לו נזק בלתי הפיך. בנוסף טוען התובע לשיהוי בהגשת הבקשה. הנתבעות משיבות, כי אין לאפשר לתובע, שטרם הגיש ראיותיו, להתאימן לראיות הנתבעות, בעיקר במקרה כגון זה, בו נטענת כלפיו טענת מרמה. לענין השיהוי טוענות הנתבעות, כי מי שעיכב את הליך הגילוי והעיון היה דווקא התובע. דיון והכרעה עיינתי בטענות הצדדים ובחוות הדעת שהן נושא הבקשה, והגעתי למסקנה, כי יש לדחות את העיון בחוות הדעת עד לאחר שיגיש התובע ראיותיו (תצהירי עדות ראשית וחוות דעת). חוות הדעת מטעם הנתבעות תמסרנה לעיון התובע עם הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעות. אינני מסכימה עם טענת התובע, כי המקרה שבפני שונה לחלוטין ממקרה סוויסה. אני סבורה, שכאשר טענת המבטחת היא שהתובע מנסה לרמות אותה, שכן מקרה הביטוח לא התרחש כלל, או לא התרחש כנטען, זהו סוג המקרים אליהם מתייחס, במפורש פסק דין סוויסה: "בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות" (עמוד 527 לפסק הדין). ההדגשות הוספו. אני סבורה שעל התובע להגיש את חוות הדעת מטעמו, כמו את תצהיריו, בלא קשר לחומר שבידי הנתבעות בשלב זה, שכן עליו נטל ההוכחה, והוא צריך להיות מסוגל להוכיח תביעתו בעצמו, על בסיס ראיותיו, עוד לפני שיבקש - כדבריו - לסתור את ראיות הנתבעת. כמובן שבהמשך, לאחר שתחשפנה חוות הדעת, יעשה התובע כמיטב יכלתו לסתור אותן, בהתאם לסדרי הדין. אינני מוצאת להזקק לטענות השיהוי ההדדיות בשלב זה, וגם שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תוכרע בסופו של יום, עם התיק העיקרי. הצתהשריפה