החלטה בהסכמת הצדדים מיום 27.1.05 נקבע כי התביעה תוכרע על פי סיכומים שיוגשו, תוך ויתור על חקירת העדים. היה זה לאחר שכבר ניתן, ביום 30.3.04, פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור על פסק דיני שקבע לנוכח טענות חברת ביטוח על השתתפות המבוטח בגניבת רכבו, כי גרסת המבוטח אינה אמינה באופן העובר את מאזן ההסתברויות, ועל כן, משנטל ההוכחה עליו נדחתה התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי לאור התוצאה הקשה מבחינת המבוטח עקב הממצא אליו הגעתי, לא היה מקום לנהל את המשפט בערכאה הדיונית בדרך זו. לדברי בית המשפט המחוזי, מסקנות בית משפט השלום מטילות צל על מהימנות המבוטח, הנחשד בקנוניה נגד חב' הביטוח על בסיס טענה שיקרית בדבר גניבת רכבו. בנסיבות הענין ראוי היה, לטעמו, כי קביעה בענין זה תיעשה רק אחרי שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לחקור את העדים הנוגעים בדבר. "העובדה שהפרקליטים המלומדים הסכימו על דרך דיונית מסוימת, עדין אינה מחייבת את בית המשפט ללכת בדרך האמורה, כאשר המשמעות עשויה להיות קשה, כפי המקרה שלפנינו", קבע בית המשפט המחוזי. נ על פסק דין זה בקשה חברת הביטוח רשות ערעור מבית המשפט העליון. חברת הביטוח טענה שלא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בפסק דינה המפורט והמנומק של הערכאה הדיונית, אשר התבסס על מצע ראייתי, תוך חריגה מהסכמות הצדדים והתעלמות מהדין המתיר לבית המשפט להכריע על פי הסדר דיוני שמקורו בהסכמת הצדדים. בית המשפט העליון, מפי השופטת פרוקצ'יה, דחה את הבקשה ביום 17.5.05 בהחלטה בבר"ע 3915/04 איילון נ' אטיאס, וקבע: הלכה היא, כי בהליך אזרחי נתונה לבית משפט סמכות רחבה של שיקול דעת בעניינים שבסדר הדין במשפט המתנהל בפניו. במסגרת סדר הדין האזרחי, נתון, מצד אחד, חופש פעולה רחב לצדדים המתדיינים להסכים על שנויים בסדרי הדין הנוהגים באופן שיהלום את צרכיהם ורצונותיהם המיוחדים; דרך כלל, בית המשפט לא יתערב בהסדרים כגון אלה כל עוד ההסכמה לסטות מן המקובל אינה כרוכה בפגיעה בחוק, בתקנת הציבור, בזכויות מי מן המתדיינים. או ביעילות ותקינות ההליך השיפוטי. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת שלא לקבל הסכמה דיונית שבעלי דין גבשו ביניהם, בין מקום שיש בה כדי לפגוע בשורת הצדק כלפי אחד המתדיינים, ובין אם יש בה כדי לפגוע באינטרס ציבורי רחב. מכאן, כי בית המשפט, אף שהוא נוטה לכבד הסדרים דיוניים בהליך אזרחי, מוסמך לסטות מהם מקום שנסיבות בעלות משקל מצדיקות זאת (השוו: רע"א 6092/04 י.מזרחי קבלנות כללית נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (לא פורסם) פסקה 12; רע"א 8781/96 נעלי דאלי אופנת אלפיים נ' הבנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם)). בענייננו, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שאמור היה לייעל באופן ניכר את ההליך המשפטי. בית משפט קמא אימץ אותו, אך בית משפט שלערעור סבר כי אין לקבלו שכן הוא עלול, בנסיבות הענין, להביא לתוצאה בלתי צודקת כלפי המבוטח. קביעת בית משפט השלום לפיה רובץ על המבוטח נטל הוכחה אותו לא הרים להראות כי לא היה שותף לגניבת רכבו כתנאי לקבלת ביטוח הצריך, לדעת בית המשפט המחוזי, משיקולים של צדק, קיום תשתית ראייתית מוכחת שלא נפרשה עקב ההסדר הדיוני עליו הוסכם. לבית משפט השלום היתה סמכות שלא לאמץ את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, וממילא גם לבית המשפט שלערעור נתונה סמכות דומה. בנסיבות אלה אין לומר כי בית המשפט שלערעור חרג מסמכויותיו בקובעו כי יש לדחות את ההסדר הדיוני שנתקבל על ידי הצדדים ועל בית משפט השלום ולשמוע את המשפט מחדש על פי כללי סדר הדין הרגילים ואין קביעה זו מצדיקה מתן רשות ערעור בערכאה שלישית. החלטתו זו, גם אם אינה משקפת את הפרקטיקה השיפוטית הנוהגת דרך כלל לגבי הסדרים דיוניים בין בעלי דין, נועדה להגשים תכלית של בירור ענייני ושלם של הסוגיות השונות העולות במשפט ולהבטיח כי התוצאה שתושג בסופו של יום תשען על מערכת ראייתית מלאה ובדוקה היטב. אין בגישה זו כדי להצדיק התערבות ערכאה זו בגלגול שלישי. מכאן, שהתוצאה היא שבמקרה שעשויה להיות תוצאה קשה למבוטח, סטיגמה של מצית בזדון של רכבו, אין לפעול לפי הסכמה לויתור על חקירת העדים. בענין שבפני נטען על ידי הנתבעת כי זו תביעת מירמה באשר התובע הצית בזדון את רכבו. גם אם לפי הראיות שבפני עולה דיעה לכאן או לכאן, עדיין, אני חייב לשמוע תשתית ראייתית מלאה, כולל חקירות נגדיות, על כל ההוצאות הנוספות הנגרמות עקב כך, לפי הוראות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון שאישר את החלטתו. לפיכך, אני מבטל את ההחלטה כי ההכרעה בתיק זה תתקבל לפי סיכומים שיוגשו, וקובע את התיק להוכחות ליום 1.11.05 שעה 11.00, אלא אם הצדדים יודיעו קודם לכן על הסכמה להכרעה לפי סעיף 79א או שהנתבעת תודיע שהיא מוותרת על הטענה להצתה בזדון. ב"כ התובע ישלם את המחצית השניה של האגרה עד 7 ימים לפני הדיון ויביא לדיון את השובר המשולם, שאם לא כן תמחק התביעה עקב אי תשלום אגרה. עדיםדיוןחקירה (בבית משפט)