החלטה בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 29/6/03 לפיו חויב המבקש לשלם למשיבה סכום של 7,343 ₪. בכתב התביעה נטען כי המשיבה הוציאה פוליסה לביטוח רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 2274610 (להלן: "הרכב") בהתאם להצעת המבקש, ואולם המבקש לא שילם את הפרמיות. לפיכך בוטלה הפוליסה, כאשר התביעה הוגשה בגין יתרת החוב בגין הפרמיות. מסירת כתב התביעה בוצעה ביום 25/3/03 לידי וולס עזרא, כאשר באישור המסירה ובתצהיר שנלווה לו, נאמר כי המסירה בוצעה לאימו של המבקש. האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצל"פ נמסרה ביום 14/10/03 לידי שושטרי מרים. המבקש אינו חולק כי מסירת האזהרה הייתה כדין. ביום 16/11/03 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין. בבקשה זו טען הוא כי לפני חמישה חודשים קיבל הזמנה לבית המשפט בגין התביעה דנן. לטענתו, עם קבלת התביעה כתב מכתב תגובה, אשר נמסר לבית המשפט ולב"כ המשיבה, ואולם התברר לו כי אופן ההגשה לא היתה תקינה ולפיכך ניתן פסק דין כנגדו. לגופו של עניין טען המבקש כי הרכב לא היה בבעלותו אלא בבעלות אחיו, אבי. בעבר אמנם עבד עם אחיו בעסק, אך מזה שנים שהקשר עם אחיו הינו משפחתי בלבד, ולא עסקי. יצוין כי הבקשה שהוגשה על ידי המבקש לא לוותה בתצהיר. ביום 30/11/03 ניתנה החלטה על ידי הרשמת גרינוולד לפיה הורתה כי הבקשה תועבר לתגובת ב"כ המשיבה תוך 20 ימים. ב"כ המשיבה לא מסרו תגובה, והבקשה עצמה לא נקבעה לדיון. ביום 15/10/06 הגיש המבקש בקשה נוספת בצירוף תצהיר. לטענתו, לאחר שהגיש את הבקשה הקודמת בשנת 2003 עוכבו ההליכים והוא לא קיבל דבר. רק בחודש ספטמבר 2006 החלו לנקוט כנגדו בהליכי הוצל"פ. לגופו של עניין, נטען כי הרכב לא היה שייך לו (כשלאימות טענה זו צורף צילום של רישיון הרכב), הוא עצמו מעולם לא ביקש מסוכן הביטוח (דב לאופר) הצעה לביטוח הרכב, ולא נפגש עימו לשם כך. לטענתו, הוא אינו חתום על הצעת הביטוח ואף מספר תעודת הזהות הרשום הן בהצעת הביטוח והן בפוליסה עצמה אינו שייך לו, אלא לאחיו אבי שושטרי. גם התשלום עבור הפוליסה לא בוצע בכרטיס אשראי השייך לו. הפרט היחיד הקושר אותו לתביעה הינו ציון שמו "שושטרי דויד", במקום שירשם, "שושטרי אבי". המבקש טוען כי מדובר בטעות מצד סוכן הביטוח. המבקש נחקר בפני במועד הדיון (27/11/06) וחזר על טענות אלו. עם זאת, לעומת הבקשה מיום 10/11/03 בה הודה כי קיבל את כתב התביעה, הכחיש המבקש כעת את קבלת כתב התביעה. לדבריו, וולס עזרא הוא חמו, אשר אינו מתגורר עימו. שניהם התגוררו אמנם באותו בית, אך כל אחד מהם התגורר בקומה אחרת. דיון: סבורה אני כי המבקש אכן קיבל את כתב התביעה, והדבר עולה במפורש ממכתבו מיום 10/11/03 בו מפרט הוא את טיפולו בכתב התביעה, לאחר שההזמנה התקבלה אצלו. יצוין כי כתב הגנה אינו מצוי בתיק, והמבקש לא צרף עותק של כתב הגנה או אישור על הגשתו לבית המשפט או אישור על משלוחו בדואר רשום. לפיכך הביטול הינו מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, כאשר בגין מחדלו של המבקש ניתן לפצות בהוצאות. באשר לסיכויי ההצלחה - גרסתו של המבקש לא נסתרה, לכאורה נתמכת זו מעצם העובדה שמספר תעודת הזהות הרשום בהצעת הביטוח ובפוליסה אינו מספר תעודת הזהות של המבקש. אני סבורה כי טענות המבקש ראויות להישמע וכי יש לאפשר לו את יומו בפני בית המשפט. באשר לבקשה לביטול פסק דין שהוגשה בנובמבר 2003 - בקשה זו הוגשה ללא תצהיר, וניתן להניח כי זו הסיבה שלא נקבעה לדיון. עם זאת, לקחתי בחשבון כי המשיבה עצמה לא מסרה תגובה כפי שנדרשה על ידי בית המשפט, ולפיכך בקביעת סכום ההוצאות אתחשב גם בנקודה זו. אוסיף עוד כי הבקשה לא הוגשה באיחור, שכן החל מיום 14/10/03 ועד ליום 17/10/03 חלה פגרת סוכות והיות ויום 17/10/03 היה יום שישי, הרי חל סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, כך שהמועד שממנו יש להתחיל ולספור את מניין הימים הינו יום א' - 19/10/03. זאת ועוד - החל מיום 19/10/03 ועד ליום 5/1/04 התקיימה שביתה כמשמעה בתקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים) התשמ"א-1981, ולפיכך נאלץ המבקש, כפי שגם הסביר בבקשה, לשלוח את הבקשה לבית המשפט בדואר בהתאם לתקנה 7 של התקנות האמורות. אוסיף עוד כי המבקש לא יכול היה לשקוט על השמרים והיה עליו לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, לאחר שהתברר כי המשיבה לא מסרה תגובה לבקשה משנת 2003, כפי שנדרשה על ידי בית המשפט. סוף דבר: אני מבטלת את פסק הדין שניתן כנגד המבקש. אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ₪ כולל מע"מ וזאת בגין מחדליו . סכום זה יועבר לב"כ המשיבה מתוך הפיקדון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט. התצהיר מיום 15/10/06 שהגיש המבקש על נספחיו ישמש ככתב הגנה בסדר דין מהיר, והמזכירות תקבע מועד לדיון. ביטול פסק דין