דייהטסו שרייד חידוש ביטוח רכב

פסק דין בפניי תביעה כספית בסך 1,546 ש"ח. טענות התובעת לטענת התובעת, בהתאם לבקשת הנתבע בהצעה לביטוח, התובעת חידשה לו, ביום 1.1.03 פוליסה לביטוח רכב פרטי מסוג דייהטסו שרייד, מ.ר.: 04-638-81 (להלן: "הרכב"). הנתבע לא שילם את הפרמייה וזו בוטלה ע"י התובעת. הנתבע נותר חייב את סכום התביעה. טענות הנתבע הנתבע מעולם לא ביקש את חידוש הפוליסה לשנת 2003. הצעת הביטוח, אשר צורפה ע"י התובעת מיום 7.1.96, הינה של רכב אחר, מסוג ג'יפ רנגלר, אשר אינו תואם את פרטי הרכב המפורטים בס' 2 לכתב התביעה, ואינה חתומה. מכיוון שהנתבע לא ביקש לרכוש פוליסה, לא ברור כיצד זו בוטלה וכיצד נוצרה יתרת חוב לתשלום. לטענת הנתבע הוא לא קיבל כל מכתב דרישה מאת התובעת לכל תשלום שהוא, ולא ברור מהם מרכיבי החוב הנטען על ידה, ממה מורכב סכום התביעה, וכמה חודשים לטענת התובעת הופעלה הפוליסה. דיון השאלה שבמחלוקת בין הצדדים הינה האם הנתבע ביקש מהתובעת לחדש את פוליסת הביטוח לשנה הרלוונטית. מטעם התובעת הצהירה הגב' רובין אביבה, המשמשת כחתמת אצל התובעת, ובהתאם למפורט בתצהירה היה הנתבע מבוטח אצל התובעת בביטוח עובדים, בתנאים מועדפים, היות ואחותו, הגב' מלי אבידן, עבדה אצל התובעת. לגרסתה, אחותו של הנתבע היא זו שטיפלה באופן שוטף וקבוע בחידושי הביטוח של הנתבע, והיא מצרפת לתצהירה מסמך אשר נכתב ע"י הגב' אבידן, לגבי ביטוח רכבו הקודם של הנתבע, לשנת 97'. לטענתה, עפ"י פניית אחותו של הנתבע, בוטלה פוליסת הביטוח המקיף של הנתבע לשנה הרלוונטית ונותרה רק פוליסת ביטוח החובה. לתצהירה מצורף מה שלטענתה הוא דואר אלקטרוני של אחות הנתבע, מיום 30.3.03, לפיו יש להשאיר רק את ביטוח החובה, וזאת מיום 30.3.03. לגרסתה, פוליסת ביטוח החובה בוטלה ע"י הנתבע עצמו ולבקשתו, עת החזיר אותה לתובעת ביום 10.8.03. בחקירתה הנגדית היא אישרה, שאף אחד לא ביקש לבצע את חידוש הפוליסה בדצמבר 2002, אלא כיוון שהנתבע היה מבוטח במסגרת ביטוחי עובדים ולא באמצעות סוכן ביטוח, חידוש הביטוח, כפי שנעשה לעובדי התובעת, נעשה גם לנתבע באופן אוטומטי. לגרסתה, זהו נוהג העבודה שלה במסגרת ביטוחי עובדים וכדי שיהיה רצף ביטוחי, ומי שלא רוצה בהמשך הביטוח מחזירו לתובעת. היא אישרה שאין לה כל מסמך לפיו חב' הביטוח מודיעה שהביטוח מתחדש אוטומטית, וכן כי לא הודיעה על כך לנתבע ו/או לאחותו. כאשר נתבקשה להציג את הצעת הביטוח, היא הציגה את ת/1, שהוא ביטוח של רכב אחר, ג'יפ שהיה בבעלות הנתבע שנים קודם לכן. לגרסתה, בוצעה החלפה של הרכבים המבוטחים, אך לא היה לה כל מסמך לכך. היא אישרה שהנתבע לא היה איתה מעולם בקשר, אלא רק אחותו, אשר היא גם זו ששילמה את הפוליסה עבורו בעבר. העדה השיבה כי אין בידיה כל מסמך ובו דרישת תשלום מהנתבע, ו/או דרישה להחזיר את פוליסת ביטוח החובה. לטענת הנתבע, הצעת הביטוח המצורפת לתביעה אינה רלוונטית לרכב אשר בגינו נדרש תשלום הפוליסה מושא תביעה זו, ההצעה היא משנת 96' ולגבי רכב קודם אשר היה בבעלותו. בחקירתו הנגדית אישר כי אחותו עבדה אצל התובעת, אך הכחיש שהיה לו ביטוח במסגרת עובדים בתנאים מועדפים, כל שקיבל, לגרסתו, זו הנחת עובד היכולה להנתן לבן משפחה של העובד. לגרסתו, בעבר קיבל אכן את הצעת הביטוח דרך אחותו, אך מעולם לא נתקבלה לידיו פוליסה טרם שהסדיר את התשלום, בשיקים לפריסה, או בתשלומים באמצעות כרטיס אשראי. כן הסביר כי אחותו היא זו שנתנה לו את ההצעה ובאמצעותה הוא הגיע להסדרי תשלום, אך מכיוון שהיא עבדה במחלקת הגרירה של התובעת, היא לא ביצעה את הביטוח, ולכן ההצעה והסדרי התשלום היו ניתנים לו בשיחת ועידה טלפונית, אותה בצעה אחותו עם מי שמוסמך לכך מטעם התובעת. לגרסתו, בשנה הרלוונטית לתביעה לא ביקש ביטוח ולא הסדרי תשלום, וביטוח החובה כלל לא הגיע אליו, זאת כיוון שהרכב אשר היה בבעלותו ונמכר כבר בחודש מרץ 2003, הוחזק במוסך סגור, ושוויו היה כ- 10,000 ש"ח. התביעה הנה בגין החלק היחסי של פרמיית ביטוח החובה של הנתבע על רכבו לתקופה שבין 1.1.03 ועד ליום 10.8.03. לטענת התובעת, מי שביצע את הביטוח בשנים הקודמות עבור הנתבע, ומי שביקש את חידוש הביטוח עבורו, היא אחותו, עובדת התובעת לשעבר, הגב' מלי אבידן. עדת התובעת מאשרת כי היא היחידה אשר היתה בקשר איתם מטעם הנתבע. לטענת הנתבע, לשנה הרלוונטית לא נתבקש חידוש הביטוח, מכיוון שהרכב, אשר נמכר בסמוך לתום תקופת הביטוח הקודמת, היה סגור במוסך לצורך מכירתו. ככלל, נחה דעתי מגרסת הנתבע. התובעת לא הביאה לעדות את אחותו של הנתבע, אשר לגרסת התובעת היא זו אשר ניהלה את כל נושא הביטוח של הנתבע מול התובעת, והיא זו אשר ביקשה את חידושו, ועל אי הבאת עד כבר נאמר: "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "... אבכן, ככלל, אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ראה: ע"א 641/87) קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח'. פד"י מה (4), 651, 654) ודי לי בדברים אלו. על פי ס' 9 (ב) לחוק חוזי הביטוח תשמ"א - 1981, על המבוטח להציע למבטח בכתב, לא יאוחר מ- 30 יום טרם תום התקופה הקודמת, על רצונו להאריך את הביטוח. התובעת לא הראתה כי מעבר להצעת הביטוח משנת 96', לגבי רכב קודם של הנתבע, יש בפניה הצעה לרכב מסוג דייהטסו לשנה הרלוונטית ו/או מסמך החלפת הרכבים מג'יפ לדייהטסו. התובעת, אשר עליה נטל ההוכחה להוכיח את תביעתה, לא צירפה הצעת ביטוח לרכב הרלוונטי, לא הביאה לעדות את אחותו של הנתבע, אשר לטענת התובעת היא זו שביקשה את הביטוח, לא המציאה כל ראיה כי ביטוח החובה נשלח לנתבע ו/או למצער לאחותו, לא המציאה כל ראיה לכך שנהוג אצלה לחדש אוטומטית ביטוח עובדים, לא המציאה כל ראיה לפיה דרשה בכתב מהנתבע תשלום דמי הפוליסה, ו/או שלחה לו את הפוליסה ובעצם לא הביאה כל ראיה כדי להוכיח את תביעתה. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבע שכר טרחה בסך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ. רכבביטוח רכב