פסק-דין זוהי תביעת שיבוב של מבטחת מכונית שנגנבה כנטען ממוסך, כנגד המוסך. דוד רוטנברג העיד, שבצהרי 29.2.04 הכניס את מכוניתו למוסך הנתבעת לתיקון מזגן, השאיר את המפתחות אצל בעל המוסך והלך, כשנאמר לו שאיתור מקור דליפת הגז תיקח כמה שעות ואם לא יסתיים התיקון יושאר הרכב במוסך עד למחרת. אחר הצהריים צלצל רפי, בעל המוסך, ואמר שרכיב הדרוש לתיקון יגיע רק למחרת, אך למחרת הודיע רפי בטלפון שהרכב נגנב. העד אישר שביומן העבודה של המוסך מופיעים פרטיו הנכונים של רכבו לצד מספר הטלפון שלו והשם "מוטי דוד". העד סיפר, שהוא גר קרוב למוסך. מהמוסך נסע הביתה באוטובוס, כי למשפחה יש 4, 5 או 6 כלי רכב והוא לא היה צריך את מכוניתו. רפי הסביר לו שאת התיקון צריך לעשות במכונית כשהיא קרה או חמה, אך הוא לא זוכר מה בדיוק הוסבר לו. עד ההגנה רפי נבון אישר, שהמכונית הובאה למוסך בשל תקלה במיזוג האוויר. נוכח השעה המאוחרת הוא הציע לבעליה להביאה למחרת, אלא שזה התעקש להשאירה במוסך, גם כשנאמר לו שאין היכן להשאירה לאחר שעות העבודה. לבסוף סוכם, שהעד ינסה לבדוק את המכונית ואם לא יספיק לטפל בה במהלך אותו יום יודיע טלפונית לבעליה, שגר בקרת מקום, שיבוא לקחתה. בשעה 15:02 התקשר העד לבעלים, אמר שהמכונית לא תתוקן באותו יום ודרש ממנו שיבוא ליטול את מכוניתו. הבעלים סירב והרכב נותר במוסך. בתום הפעילות מצא העד למכונית מקום בעסק שכן שנראה לו בטוח מעסקו. למחרת גילה שהמכונית נעלמה, אך מתגובת הבעלים על ההודעה על גניבה הסיק, שיתכן שהוא בא ונטל אותו בעצמו. התיקון שבו דובר אמור היה להמשך 15-20 דקות ואין בו כל משמעות למידת החום של המכונית. נטען שיומן העבודה נרשם שבעל הרכב הוא "מוטי דוד". דומני שכתוב שם בכתב יד מרושל "ענבל / דוד". רוטנברג הסביר שלטלפון שמסר עשויה היתה להשיב גם בתו, ענבל - וכך כנראה באה תעלומה זו על פתרונה. למרבה הצער, זו אינה התעלומה העיקרית שמעוררת תביעה זו. בחצות בין 29.2.04 ו - 1.3.04 תם ביטוח הרכב. לא הובאה ראיה שמישהו פעל לחדש את הביטוח, או לערוך ביטוח אחר. לא ניתן כל הסבר מדוע ויתר הבעלים על ביטוח רכבו דווקא בעיתוי זה. בגרסת רוטנברג הצטברות חשודה של "צירופי מקרים": א) נטען שהמכונית נגנבה ביום האחרון לתוקפו של הביטוח שלה שלא חודש. ב) רוטנברג בחר לתקן את מזגן המכונית, דווקא בתקופה שלא מצטיינת בחום. ג) תיקון המזגן בעיתוי זה דווקא, היה חשוב לרוטנברג עד כדי נכונות לסבול אי נוחות: את המכונית הוא השאיר במוסך וחזר הביתה באוטובוס, במקום לבוא עמה למחרת לתיקון שאמור להמשך 15- 20 דקות. ד) רוטנברג ראה שהמוסך פתוח ושאין בו סידורי אחסנה למכוניות. נאמר לו שיש סידורים כאלה, והוא לא גילה כל סקרנות היכן וכיצד ישמר רכושו . ה) בניגוד לניסיון החיים, בעל המוסך לא ביקש מרוטנברג לקחת מהמוסך את מכוניתו שטרם הוחל בתיקונה ושהיתה כשירה לחלוטין לתנועה. הוא התנדב ליטול על עצמו אחריות לרכושו של לקוח מזדמן זר לו מבלי שיש בעסקו סידורים מזעריים להבטיח את הרכוש. לא מצאתי מניע סביר שבגללו יטול על עצמו בעל מוסך חובת שמירה על רכוש שאין לו הכרח מוחלט לשמור עליו. מכונית כשירה לנסיעה שלא פורקה לא נשארת במוסך בדרך-כלל במשך הלילה. לא סביר שבעל מוסך, שאין בו סידורי אחסנה ינהג בלקוח מזדמן העורך תיקון זול למדי, בדרך שמייחס רוטנברג לנבון. סביר הרבה יותר, שבשיחת הטלפון ביום 29.2.04 בשעה 15:02 אכן אמר נבון לרוטנברג, שהמכונית לא תתוקן באותו יום ושעליו לקחתה בהקדם מהמוסך. רוטנברג לא עשה כן. הוא העדיף להשאיר את מכוניתו במקום לא מוגן בלילה האחרון שבו היה לה כיסוי ביטוחי נגד סיכוני גניבה. זה המקום להזכיר: למשפחת רוטנברג, שבה היו אז 4 נהגים היו 4, 5 או 6 מכוניות. המכונית שנגנבה היתה בת 11 ורוטנברג הסביר בכנות ש"לא היה צריך אותה". סוף דבר: גרסת נבון סבירה בעיני מגרסת רוטנברג. רוטנברג כפה על הנתבעת "שמירה" על מכוניתו, אף שלא היו לה אמצעים, מניע כלכלי, או רצון לעשות כן. נבון עשה כמיטב יכולתו להגן על רכוש רוטנברג, כשהשאיר את המכונית בעסק שכן, שבו העריך כי תהיה מוגנת יותר מבתוך עסקו. בנסיבות הללו היקף חובת השמירה שניתן לייחס לנתבעת כלפי רוטנברג היה מינימלי ביותר והיא עמדה בו. יתירה מזו: נוכח ריבוי צירופי המקרים הבלתי סבירים ומכיוון שאני מתקשה לתת אמון בעדות רוטנברג, נותר בי ספק גדול אם התרחש מקרה הביטוח ואם המכונית המבוטחת בכלל נגנבה. לפיכך אני דוחה את התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך כולל 5,000 ₪. מוסךרכבגניבת רכב