החלטה המבקש 2 הוא בעל מוסך המבוטח אצל המבקשת 1 - התובעת בתיק זה. המשיבה היא המבטחת של בעל ג'יפ שנמסר למוסך לצרך טיפול. המוסך נפרץ ושתיים מדלתות הג'יפ נגנבו. המבקשת 1 שילמה למבקש 2 תגמולי ביטוח בגין דלתות הג'יפ שנגנבו. המבקשת 1 הגישה תביעה נגד המשיבה, בעילה של כפל ביטוח, הואיל וגם המשיבה ביטחה את הג'יפ מפני נזקי גניבה. המשיבה קיבלה רשות להגיש הודעה לצד ג' נגד המבקש 2 - מבוטחה של המבקשת 1, התובעת, בטענה שהתרשל בשמירה על המוסך, והתרשלות זו איפשרה את הגניבה. המבקשים עותרים למחיקת ההודעה לצד ג' על הסף מחמת היעדר עילה, בטענה כי זכות התחלוף מהווה חריג לכלל כי אין המחאת זכות בנזיקין. חריג זה מתקיים על פי חוק רק כאשר מבטח שילם תגמולי ביטוח למבוטח. תנאי זה אינו מתקיים במקרה של תביעה שעילתה "כפל ביטוח". המשיבה טוענת כי כל אימת שהיא חשופה לדרישת תשלום מכח פוליסת הביטוח אין למנוע ממנה את האפשרות לחזור אל המזיק בתביעת תחלוף/שיבוב. עיינתי בטענות הצדדים והחלטתי לדחות את הבקשה ולהותיר על כנה את ההודעה נגד צד ג'. היחס שבין דיני ה"תחלוף" לדיני "כפל ביטוח" נדון בהרחבה בהחלטה שניתנה בבית משפט זה על ידי חברתי, הש' מיכל ברק נבו, בת.א. (ת"א) 28149/05, איילון חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם 26/2/2007), . בהחלטה האמורה נדונה שאלת זכותה של מבטחת המזיק לתבוע את מבטחת הניזוק בעילה של "כפל ביטוח", במקרה שהסיכון המבוטח היה זהה. גם במקרה בו דנה הש' ברק נבו הוגשה הודעה לצד ג' נגד מבוטחי התובעת, אלא שהשאלה שהועלתה שם לדיון לא היתה שאלת כשרות ההודעה לצד ג', כי אם השאלה בדבר כשרות התביעה, לאמור, "האם יש מקום לתביעה בעילת ביטוח כפל מקום בו מבוטח התובעת (או מי מטעמו) אחראי בהתרשלותו לנזק" השופטת ברק נבו הגיעה למסקנה כי אין לאפשר למבטחת המזיק לתבוע את מבטחת הניזוק בעילה של כפל ביטוח, בין היתר, מחמת התוצאה לפיה מצבו של מבטח שמבוטחו ניזוק ממזיק מבוטח יהיה גרוע ממצבו של מבטח שמבוטחו ניזוק ממזיק שאינו מבוטח. הש' ברק נבו קבעה כי ככל שייקבע כי מבוטח התובעת אחראי בהתרשלותו לנזק, לא תוכל התובעת לתבוע את מבטחת הניזוק בעילה של כפל ביטוח, מקום בו פוליסת הביטוח של התובעת כוללת "ביטוח אחריות" ובו חבות כלפי צד ג', ולא רק "ביטוח רכוש". (ראה גם דנ"א 3964/01, סיגנא חב' לביטוח בע"מ נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח', דינם עליון, כרך ס, 672) השאלה שבפני היא הצד האחר של אותו מטבע, והתוצאה - זהה. מתן רשות לנתבעת להגיש הודעה לצד שלישי נגד מבוטח התובעת, משמיט את הקרקע תחת התביעה, במקרה שיימצא כי מבוטח התובעת אחראי לנזק בהתרשלותו. במקרה כזה, תיאלץ התובעת לסגת מתביעתה, שכן קבלת התביעה, יחד עם קבלת ההודעה לצד ג', תביא לכך שמבוטח התובעת ייפגע ולא יזכה למלוא תגמולי הביטוח המגיעים לו מאת התובעת. זאת, חרף העובדה שבפוליסת הביטוח של התובעת קיים פרק שעניינו "ביטוח אחריות". הואיל ואני סבור כי התוצאה אליה הגיעה חברתי הש' ברק נבו נכונה וראויה, החלטתי לדחות את הבקשה למחיקת ההודעה על הסף ולהותיר על כנה את הההודעה שהוגשה נגד צד ג', מבוטח התובעת. אין זה סביר בעיני לגרום למבטחת לשלם תגמולי ביטוח על פי פוליסת הביטוח (למבוטח, לצד ג', או למבטחת אחרת מכח "כפל ביטוח"), מבלי להותיר בידה את האפשרות לחזור אל המזיק על פי דיני הנזיקין. אני סבור כי פרשנות נאותה של סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, עולה בקנה אחד עם מסקנה זו. את הדיבר "שילם למוטב" האמור בסעיף 62 לחוק יש לפרש באופן רחב ככל תשלום ששילם המבטח למוטב עצמו או בעבור המוטב, מכח תנאי פוליסת הביטוח. יתר על כן, במקרה שבפנינו, תגמולי הביטוח ששילמה התובעת למבוטחה נועדו לשפות אותו בגין תשלומים שהוא חב בהם כלפי מבוטח הנתבעת. נמצא, איפוא, כי התשלום שתובעת התובעת מהנתבעת בגין "כפל ביטוח" סופו שיגיע, או שהגיע לידי מבוטח הנתבעת. משמע, התקיים גם התנאי הקבוע בסעיף 62 לחוק, סעיף התחלוף, מכוחו זכאית הנתבעת לתבוע את המזיק. סוף דבר, על יסוד הנימוקים דלעיל אני דוחה את הבקשה למחיקת ההודעה לצד שלישי. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך 1,000 ₪ כולל מע"מ, תוך 30 יום. ג'יפגניבת רכבגניבה