ביטול פוליסה בשל אי תשלום פרמיות

פסק דין בפניי תביעה כספית בסך של 4,043 ₪ בעבור חוב בגין אי תשלום לפי פוליסת ביטוח, שהוגשה בסדר דין מהיר. טוענת התובעת, שהינה חברת ביטוח העוסקת במתן שירותי ביטוח, כי הנתבעת רכשה מהתובעת פוליסת ביטוח נזקי צד שלישי. התובעת ביטלה את הפוליסה וזאת מכיוון שהנתבעת לא שילמה את מלוא דמי הפרמיה ע"פ הפוליסה, ונותרה חייבת את סכום התביעה. מנגד טענה הנתבעת כי חוזה הביטוח בין הצדדים כלל לא נכרת. הנתבעת טענה כי ביום 14/07/02 וביום 16/07/02 פנתה לשני סוכני ביטוח וביקשה לקבל הצעות מטעמם לגבי עלות הנפקת פוליסת ביטוח קבלנים וביטוח צד ג'. הנתבעת טענה כי לא קיבלה את הצעתו של מר רוזנבאום (עד התובעת) ולכן גם לא הומצאה לה הפוליסה. התביעה נוהלה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון: משקראתי את כתבי הטענות, ושמעתי את עדויות הצדדים וסיכומיהם הנני בדעה כי דין התביעה להתקבל כפי שיפורט להלן: מטעם התובעת העיד מר יורם רוזנבאום סוכן ביטוח (להלן: "הסוכן") אשר תיווך בין התובעת לנתבעת ובזמנים הרלוונטים ביטח את חברת הנתבעת. עדותו של הסוכן הייתה עדיפה עלי מעדותם של נציגי הנתבעת שכן תואמת היא את מהלך העיסקי הרגיל. שוכנעתי כי הסוכן שלח את הפליסה נשוא התביעה אל הנתבעת בפקס. כן שוכנעתי כי בעקבות יחסיו של הסוכן עם מר יצחק ריחני שותף בנתבעת שאותו ביטח מספר שנים ואת מר גיל אור שאותו ביטח במשך 4 שנים, חידוש הפוליסות נעשה על פי בקשתם בעל פה של מנהלי הנתבעת. עדותו של מנהל הנתבעת מר אברהם גיל אור מיום 20/09/05 בלשון המעטה לא הייתה אמינה בעיניי ולוותה בתשובות מתחמקות, כך למשל כאשר טען כי מר ריחני לא הובא לעדות כי לא ידע למי התכוונה התובעת בטענה כי ביקש את חידוש הפוליסה דנן. לא מקובלת עלי תשובתו לגבי הלשון "ברצוננו לבטח" כי מדובר בהצעה שעל התובעת לבדוק ולענות ולאחר מכן לאשר את הצעת המחיר שקיבל מאת הסוכן. הוכח כי הנתבעת לא הייתה מבוטחת בתקופה דנן והפנייתה למוצג נ/2 הנחזה להיות הוכחה להיות האתר מבוטח אין בה ולא כלום שכן מדובר בפוליסה לעבודות קבלניות ולא בפוליסה נשוא התביעה. בעדותו של מר גיל אור אף נתגלו סתירות שכן טען שלא קיבל מעולם את מכתב התובעת (נספח ד) דבר שהופרך בחקירתו הנגדית (עמ' 6) על אף שב"סדר דין מהיר" עסקינן, נעניתי, לפנים משורת הדין, לבקשת הנתבעת ואיפשרתי פיצול הדיון ודחייתו בכדי להביא לעדות את מר ריחני, אך גם בעדותו לא הגיע הישועה להגנת הנתבעת. עדותו של מר ריחני מיום 22/09/05 לא הייתה אמינה בעיניי שכן טענתו כי שילם את הפוליסות תמיד בזמן ללא פיגורים בניגוד לעדותו של הסוכן לא לוותה במסמך כלשהו המאשר זאת. הלכה פסוקה היא כי "הימנעות מהבאת ראיה... מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה הייתה פועלת לחובת הנמנע" (ראה י' קדמי, על הראיות, חלק שני (תל אביב, 1991), בעמוד 917). מר ריחני אף התחמק בתשובותיו כשנשאל האם הפסקת העבודה עם הסוכן נעשתה ביוזמת הסוכן לאור חובותיו של מר ריחני כשענה "אני הפסקתי הוא הפסיק לא יודע מה הוא מחפש אותי" לאחר מכן טען שקיים הרבה ישיבות ולא זוכר האם קיבל הודעה כי בעקבות חובותיו יפסיק הסוכן לבטחו ולאחר מכן ענה כי בדיוק בתקופה שהנתבעת החליטה להפסיק את עבודתה עימו נעשה חישוב בו התגלה כי דווקא חברת הביטוח היא זו שחייבת לנתבעת כספים אך שוב לא גיבה את טענתו זו במסמך כלשהו. גם כשעומת מר ריחני עם מוצג נ/1 שיועד אליו טען כי אינו זוכר את הפגישה שבעקבותיה נשלח המוצג ולא זוכר את הפקס עצמו וכן סתר עצמו כאשר טען בתחילה כי באתר לא נעשו עבודות כלל ולאחר מכן טען שהחלו רק חפירות. משלא הוצגה בפניי כל פוליסה אחרת לתקופה נשוא התביעה לא שוכנעתי כי הנתבעת נשארה ללא כל כיסוי ביטוחי לפרוייקט ומכאן ברור כי הפוליסה נשוא התביעה הייתה בתוקף ואושרה על ידי הנתבעת. לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 4,043 ₪ צמודים ונושאים ריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. התביעה כאמור התנהלה בסדר דין מהיר. לאור מחדלי הנתבעת שלא פעלו בהתאם לתקנות, הנני מחייבה לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן סך של 2,000 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד. ביטול פוליסהפרמיהפוליסה