פסק דין מונחת בפני תביעה ממוכנת לתשלום סך של 12,557 ₪. אשר הועברה לדיון בהליך של "סדר דין מהיר" . התובעת, אריה חברה לביטוח בע"מ, טוענת, כי בין השנים 1998 - 2000 ביטחה את הנתבעת, חברת פרסיקו מנזיס בע"מ, בפוליסת ביטוח מסוג עבודות קבלניות. במהלך התקופה האמורה, אירעו שני מקרי ביטוח אשר דרשו את הפעלת הפוליסה. בגין האירועים האמורים שילמה התובעת לצדדי ג' תגמולים בסך 48,500 ₪. עם זאת, הנתבעת לא העבירה לידי התובעת את דמי ההשתתפות העצמית עליהן היא מחוייבת וזאת בהתאם לתנאי הפוליסה. משכך, ולאחר שכל ניסיונותיה לגבות את החובות האמורים עלו בתוהו, הגישה התובעת תביעה זו. מנגד, הנתבעת הודתה בכתב ההגנה על אחריותה לעניין אירוע ביטוחי אחד אולם השיק שמסרה לידיו של ב"כ התובעת כלפיו הושב אליה מאחר ונשלח לאחר שכבר הוגשה תביעה זו. לעניין האירוע הביטוחי השני, הרי שלשיטתה אותו צד ג' לא נפגע באזור שבו עבדה. בעוד שהנתבעת עבדה ברחוב הרצל 182 בעיר רחובות, צד ג' נפגע, כביכול, מעבודות שבוצעו במדרכה ליד רח' הרצל 188. משכך, טוענת הנתבעת כי אין היא אחראית לנזקים שקרו, אם קרו, לצד ג' הנ"ל. התובעת התעלמה מכך, ניהלה משפט אשר בסופו הגיעה לפשרה עם צד ג' ושילמה לו כספים בהתנדבות ומבלי שהיתה צריכה כלל לשלם ומשכך פטורה הנתבעת מתשלום השתתפות עצמית. משקראתי את טענות הנתבעת בכתב הגנתה ולאחר ששמעתי את הבהרותיו של ב"כ התובעת וטיעוני הצדדים בפני , לא מצאתי כל התגוננות עניינית לתביעה זו ובטענותיה של הנתבעת אין כל ממש. אי לכך, לא מצאתי טעם בהמשך ההליך. בעניין האירוע הביטוחי האמור, הוגשה תביעה כנגד התובעת והנתבעת יחדיו. הנתבעת זכתה להגנה משפטית ואף ייפתה את כוחה של התובעת להתדיין בנושא בשמה, תוך העמדת ייצוג משפטי. התובעת בדקה את נסיבות המקרה, שלחה חוקר פרטי שהמציא דוח מפורט בעניין. התובעת ניהלה מו"מ שבסופו אף דיווחה - בזמן אמת - על הכוונה לשלם לצד ג', בהתאם לאמור בס' 68 לחוק חוזה ביטוח ולא קיבלה כל התנגדות לכך מצד הנתבעת. התובעת אינה פילנטרופית ואיננה מתנדבת לחלק כספים לצדד ג' בגין נזקים נטענים כנגד מבוטחיה. אין זה מתפקידו של בית משפט זה לחזור ולדון בעניין אחריותה של הנתבעת כלפי צד ג' בעניין הנזק שנידון בתיק הקודם ואין זו מדיניות שיפוטית ראויה, לאחר שהתובעת צייתה כראוי להוראות ס' 68 לחוק חוזה הביטוח. דיון בנסיבות העניין, סבורני שמן הדין לסיים את ההליך באיבו כבר בשלב זה ולא לקבוע אותו להוכחות. את סמכותי לסיום ההליך כבר בשלב מקדמי זה שואב אני מכוח הוראת תקנה 214יא (ז) לתקנות סדר הדין האזרחי המפנה לתקנה 143 (וראה לעניין זה את הספר, ראה "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום" בהוצאת נבו הוצאות לאור בע"מ, עמ' 44) תקנה 143 דנה בסמכויותיו של שופט בקדם משפט בסדר דין רגיל. הוראת תקנת 143(9) קובעת שבקדם משפט מוסמך שופט ליתן פסק דין, לרבות פסק דין חלקי בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני תביעה. משהסמיך המחוקק את בית המשפט ליתן פסק דין מלא או חלקי בסדר דין רגיל קל וחומר כי בית המשפט רשאי ליתן פסק דין בתובענה בסדר דין מהיר אשר מוגבלת בתביעות עד לסך של 50,000 ₪ כבר בשלב המקדמי ולא להאריך את הדיון ע"י קביעתו להוכחות, תוך גרימת הוצאות ובזבוז זמן מיותרים לצדדים. עניין זה אף עולה בקנה אחד עם מטרות תיקון התקנות והכנסת פרק מיוחד בקשר ל"סדר דין מהיר". מתקין התקנות הושפע מהרפורמה באנגליה בעקבות דו"ח הלורד WOOLF אשר הגיש את המלצותיו ב: Draft Civil Proceedings Rules "ACCESS TO JUSTICE" וכך נקבע בסעיף 14.2: 14.2 The court may give summary judgment on the whole of a claim or on a particular issue if- (a) it considers that- (i) the claimant has no realistic prospect of success on the claim or issue; or (ii) the defendant has no realistic prospect of success on his defence to the claim or issue; and (b) there is no other reason why the case or issue should be disposed of at a trial. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה כבר בשלב זה. מאחר וקיבלתי את התביעה כבר בשלב המקדמי של הדיון הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן סך של 540 ₪ + מע"מ בלבד, כשכ"ט עו"ד. ביטוח עבודות קבלניותהשתתפות עצמיתקבלן