ביטוח מנהלים - פשיטת רגל

החלטה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת תמר נתנאל שרון) מיום 16.10.2006, בה נדחתה בקשת המבקשת לצו מניעה זמני נגד המשיבים, להימנע מלממש את פוליסת ביטוח המנהלים של בעלה, הנמצא בהליכי פשיטת רגל. 1. המבקשת היא אשתו של החייב, שהוכרז כפושט רגל. ברשות המשיבה הפורמלית, כספי ביטוח מנהלים של פושט הרגל בסך של כ-400,000 ₪. המשיבים ביקשו לממש כספים אלו ופנו לשם כך בבקשה לבית המשפט המחוזי. בשנת 2004 אישר בית המשפט המחוזי למשיבים לפדות את הפוליסות ולהעביר הכספים בהן לקופת הנאמן בפשיטת רגל. ערעור על החלטה זו, נדחה בהחלטתו של בית המשפט העליון מיום 26.6.2006. בעקבות דחיית הערעור, הודיעה המשיבה הפורמלית ביום 20.9.2006 כי בכוונתה לממש את הכספים בפוליסות בתוך 14 יום, אלא אם תקבל את תגובת החייב או צו לעיכוב ביצוע. 2. המבקשת לא היתה צד פורמלי להליכים הנזכרים, למרות שבא כוחה הנוכחי, הוא שייצג את בעלה בהליכי פשיטת הרגל. המבקשת הגישה ביום 16.10.2006 תביעה לפסק דין הצהרתי בקשר לכספי הפוליסות. לטענתה, יש להכיר בזכויותיה לכספים אלה, הן בהיותה מוטב בפוליסה והן מכוח יחסי הממון בינה לבין בעלה. במקביל לתביעה, הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני, לאסור על העברת הכספים בפוליסות לידי הנאמנים-המשיבים. 3. בית המשפט קמא דחה את הבקשה, מן הטעם שלא צורפו לבקשה כל המסמכים מתיק פשיטת הרגל, והביע תמיהה הכיצד המבקשת, לא ביקשה בשעתו להצטרף להליכים שהתקיימו בנושא, כצד מעוניין. על החלטה זו נסבה הבקשה שלפנינו. 4. בפרק המוטבים בהצעת הביטוח נכתב כלהלן: "1. המוטב בחיי המבוטח, בהתחלת תשלומי הגמלאות - המבוטח. 2. המוטב במות המבוטח, לפני תחילת תשלומי הגמלא: א. סכום השווה לסך הכל הפרמיות ששולמו על ידי בעל הפוליסה ע"ח פיצויים ישולמו לשאירי המבוטח כמשמעותם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורין תשכ"ג-1963 או כל הוראה אחרת שתבוא במקומו באין שאירים כנ"ל ישולם הסכום הנ"ל למוטבים כמפורט בסעיף קטן ב' להלן. ב. ההפרש בין הסכום המגיע במות המבוטח לבין הסכום לפי סעיף קטן א' לעיל ישולם למוטבים כדלקמן: X בחלקם שווים" (החלק המודגש הוסף בכתב יד - י.ע.). לפנינו חוזה לטובת צד שלישי. במישור דיני החוזים, במשולש היחסים חייב-נושה (פושט הרגל) - מוטב (המבקשת), מעמדה של המבקשת כמוטבת בעת פטירת הנושה, אינו מקנה לה מעמד בחייו של הנושה. לכן, כתוצאה מפשיטת הרגל, הנאמן נכנס בנעליו של בעלה-הנושה, והוא הזכאי לכספי הפוליסה. 5. המבקשת סמכה יתידותיה על חוק יחסי ממון, בטענה כי במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג, היא זכאית למחצית הסכום שנצטבר בביטוח המנהלים. ברם, חוק יחסי ממון אימץ מודל של שיתוף אובליגטורי דחוי שמשמעו הפרדה של הנכסים במהלך הנישואין והזכות לאיזון משאבים קמה אך במועד פקיעת הנישואין - ע"א 1915/91 יעקובני וקנובלר נ' יעקובי וקנובלר, פ"ד מט(3) 529. במקרה שלפנינו, המבקשת לא טענה כי נישואיה פקעו, ואף לא טענה כי היא נמצאת בהליכי גירושין מבעלה. יתרה מזו, המבקשת לא הוכיחה כוונה לשיתוף בנכס הספציפי של כספי הפוליסה, כך שגם אם היינו נכונים להכיר בתחולתה של חזקת השיתוף לצד הסדר איזון המשאבים, לא היה בכך כדי לסייע למבקשת. מה עוד, שמן הסתם, הן על פי חזקת השיתוף והן לפי הסדר איזון משאבים, היה על המבקשת להשתתף גם בחובות שצבר הבעל. 6. לכך יש להוסיף גם את השיקול של שיהוי, ושמא גם חוסר תום לב, שיקולים שכוחם יפה להליך של סעד זמני. המבקשת השהתה תביעתה במהלך הליכי פשיטת הרגל והמתינה עד לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט העליון. קשה להלום כי המבקשת לא ידעה אודות הליכים אלו, מה עוד, שבא כוח המבקשת הוא גם בא כוחו של בעלה בהליכי פשיטת הרגל. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. פשיטת רגלביטוח מנהלים