החלטה התובעת בזמן הרלווטני היתה חברה לביטוח בע"מ. כמו כן, היתה המבטחת של אליס אלקטרוניקה - להלן: "המבוטחת" - כשפוליסת הביטוח כללה בין השאר ביטוח מלאי בחנותה ובמחסנה של המבוטחת ברח' העצמאות 103 חיפה, להלן: "החנות". המבוטחת חתמה הסכם עם הנתבעת, לפיו, צורפה המבוטחת למנויים של הנתבעת והכניסה הנתבעת את החנות של המבוטחת לרשת המוקד שלה. החנות של המבוטחת נפרצה ונגנבו ממנה רכוש אשר התובעת שילמה למבוטחת בהתאם לפוליסת הביטוח סכום שהגיע ל-51,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשה הצמדה מגיע לסכום של 61,093 ₪ שהוא סכום התביעה. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה, בין היתר, כי הסכמות המקומית לבית המשפט המוסמך, קרי השלום בתל אביב - יפו וזאת בהתאם לסעיף 16 להסכם בינה לבין המבוטחת ולהלן "הסכם ההתקשרות". כמו כן, הנתבעת טענה שאין יריבות בינה לבין התובעת ודין התביעה להידחות על הסף. בין היתר מסתמכת הנתבעת על האמור בסעיף 15 ל"הסכם ההתקשרות". ב"כ הצדדים הסכימו ביניהם ובית המשפט אישר זאת כי יסכמו בשאלת הסמכות המקומית של בית המשפט. שני ב"כ הצדדים הגישו את הסיכומים ומאז לא נעשה דבר בתיק עד להגשת הבקשה למתן פסק דין ע"י ב"כ התובעת וקבעתי את תאריך מתן ההחלטה ליום 8.12.05. לגופו של עניין, אין ספק שהתובעת תובעת מהנתבעת לשיפוי והחזרת מה ששילמה התובעת למבוטחת, וזאת על סמך הסכם ההתקשרות בין המבוטחת לבין הנתבעת, אשר התובעת לא צרפה העתקו לכתב התביעה, והעתק ההסכם צורף לכתב ההגנה והסיכומים של הנתבעת. הסכם ההתקשרות קובע בסעיף 16 כי כל העניינים המתעוררים בקשר להסכם ונובעים ממנו ידונו בבית המשפט המוסמך בתל אביב - יפו. אין ספק כשהתובעת באה בנעליה של המבוטחת, וזאת מכוח סעיף 62 (א) לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981, אין לה זכויות כנגד הנתבעת, הצד ג' יותר מאשר למבוטחת נגד הנתבעת. ואם יש תניה כלשהי, לרבות בעניין של הסמכות המקומית, התניה מחייבת את המבטחת כפי שהיא מחייבת את המבוטחת. ב"כ התובעת טען בסיכומיו שהתביעה הינה תביעה במסגרת דיני הנזיקין בגין רשלנות הנתבעת ולא במסגרת דיני החוזים הנובעים מ"הסכם ההתקשרות". טענה זאת לא מתקבלת ואין לעשות הפרדה בין תביעה חוזית ותביעת נזיקין של שניהם חל סעיף 62 הנ"ל. כך נקבע בפסיקה, כפי שאומר המלומד דוד מ. ששון בספרו דיני ביטוח (הוצאת שוקן) עמ' 185: ”מטרתו הכללית של סעיף 62 היא להכניס את המבטח לנעליו של המבוטח בעניין זכויותיו של האחרון לשיפוי מצדדים שלישיים. אין נפקא מינה אם מדובר בחבות בנזיקין או מכח חוזה (למעט חוזה ביטוח) או מכוח עילה אחרת. במילים אחרות, וכפי שנקבע בפסיקה בעבר, זכות התחלוף נשענת על שלושה אלמנטים: ראשית, חבות המבטח לפי הפוליסה. שנית, תשלום בפועל על ידי המבטח למבוטח בהתאם לחבות זאת. ושלישית, חבות (תהא אשר תהא מהותה המשפטית) של הצד השלישי (הנתבע) לפצות את המבוטח. משנתקיימו שלושת האלמנטים הנ"ל, עוברת זכות המבוטח כלפי הצד השלישי למבטח.” ולכן, אין לקבל הטענה שיש להבדיל בין תביעה חוזית שחל עליה הסכם התקשרות לבין תביעה בנזיקין שלא חלה התנית הסמכות. גם הטענה של תנאי הסמכות הנו תנאי מגביל, לא מתקבלת ומבלי להרבות בדיבור בענין, אני מציין שגם חלק מחברות הביטוח מתנות בפוליסות את הסמכות לבימ"ש מסויים, הדבר לא פסול והתקנות של סדר הדין האזרחי מדברות על כך (ראה תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984). לאור האמור לעיל ויתר הנימוקים שבסיכומים שאין צורך לחזור עליהם, אני קובע שהסמכות הנה של בימ"ש שלום בת"א. אני מורה על העברת התיק לבימ"ש השלום בת"א. עם זאת, הנני לציין שתי עובדות: האחת - שאם המבוטחת לא היתה מבוטחת לפי פוליסת הביטוח של התובעת ובאה לתבוע את הנתבעת על סמך הסכם ההתקשרות, היתה מקבלת רק מה שצויין בסעיף 15 להסכם ההתקשרות הפוטר את הנתבעת מפעילת המוקד מ אחריות בנזיקין גם אם הנזק נגרם עקב וכתוצאה מרשלנות הנתבעת. הדבר השני שאני מפנה אליו תשומת לב הוא מצבה של התובעת - הסנה, חב' לביטוח בע"מ - מה מעמדה כיום, האם היא עוד קיימת ואם ענין התביעה בתיק זה הובא לידיעתו של המפרק. מכל מקום, שאלה אם אפשר להמשיך בתביעה בשמה של התובעת בתיק זה. מלאיביטוח עסק