ביטוח גניבת רכב נעול

פסק דין 1. תביעה זו, עניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב מסוג ב.מ.וו. שנת יצור 1992, מ"ר 1762500 (להלן: "הרכב"), שאירעה ביום 28/5/98. 2. אין מחלוקת, כי הנתבעת הוציאה פוליסת ביטוח שהיתה בתוקף ביום אירוע הגניבה אשר מכסה אירוע גניבה ואירוע של תאונה. 3. המבוטח בפוליסה היא אחותו של התובע, חני מזרחי והתובע הינו המוטב היחידי לפי תנאי הפוליסה. 4. בסע' 3 א' לכתב התביעה נטען, כי ביום 28/5/98 בשעת הלילה המאוחרת, או בסמוך לכך, נגנב הרכב שחנה כשהוא נעול וסגור מתחת לביתו של התובע ברח' מרכז בעלי מלאכה בתל-אביב, ולאחר שבוע ימים נמצא הרכב ע"י המשטרה בנס ציונה נטוש וניזוק. 5. התובע פנה לנתבעת בדרישה לפצותו על הנזקים שנגרמו לרכב עקב הגניבה, אולם תביעתו נדחתה מהנימוק כדלקמן: "בהמשך לאירוע הנדון, ובהתייחס לממצאי החקירה המצויינים בתיק החבות אנו דוחים התביעה". 6. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת נימוקים לדחיה כדלקמן: א) אירוע הגניבה כלל לא אירע. ב) לא נגרם כל נזק לרכב, לחילוין, הנזק שנגרם, אירע לפני הגניבה הנטענת. 7. במהלך המשפט ובסיכומי ב"כ הנתבעת טענה הנתבעת, כי מדובר במעשה תרמית, טענה שיש בה משום הרחבת חזית אסורה. 8. מטעם התובע, העיד התובע ושמאי מטעמו, מר אלפרד שהרבני והוגשו 5 מוצגים, ומטעם הנתבעת העיד מר אברהם קפלן והוגשו 3 מוצגים. מקרה ביטוח 9. לפי עדותו של התובע בפני והתצהיר שהגיש (ת/1) עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעת צויין, כי ביום 28/5/98 בשעות הלילה המאוחרות נגנב הרכב שחנה מתחת לביתו שברח' מרכז בעלי המלאכה בתל-אביב, כשהוא נעול וסגור ולמחרת הודיע לנתבעת על אירוע הגניבה. 10. הרכב נמצא ע"י המשטרה ביום 1/6/98 ובשעה 15:05 (ת/2) בנס ציונה, ואין לו כל ידיעה מי גנב את הרכב והיה נעול ומוגן לפי דרישות הוראות הפוליסה ונגרמו לרכב נזקים לפי חוות דעתו של השמאי מר אלפרד שהרבני, ולפני הגניבה עבר טיפולים ולא היו בו בעיות ונסע בו מידי יום ביומו. 11. לפני הגניבה אירעה לרכב תאונה קטנה בכנף הקדמית ימנית והוגשה תביעה על כך לחברת הביטוח. 12. התובע הציע לעבור בדיקת פוליגרף, אך הנתבעת לא הסכימה להצעתו. 13. בהתאם להלכה שנפסקה בע"א 1845/90 סיני נ' מגדל, פ"ד מ"ז (5), 661, ובע"א 391/89 ויסנר נ' אריה, פ"ד מ"ז (1), 837, בכל תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכב על המבוטח להוכיח, כי אכן הרכב נגנב, וכן לא היתה לו יד באירוע הגניבה. 14. אני מקבל את עדותו של התובע כעדות אמינה ממנה התרשמתי בחיוב וקובע, כי אכן ביום 28/5/98, נגנב הרכב מתחת לביתו של התובע ולתובע לא היתה יד או נגיעה כלשהי בגניבת הרכב. 15. עלי לציין, כי בכל מקרה של טענה מצד המבוטחת, כי המבוטח ביים את הגניבה או היתה לו יד בגניבה, חובת ההוכחה חלה על ידה ובמקרה הנוכחי, לא הביאה הנתבעת כל ראיה על כך והתובע עמד בנטל השכנוע כדי להוכיח את מקרה הביטוח. הנזקים שנגרמו לרכב 16. ב"כ הנתבעת מסתמכת בסיכומיה על דו"ח מצב ראשוני של הרכב (נ/1) בו מצויין, כי ביום 1/6/98 בשעה 16:00 עת שאותר הרכב, לא נמצאו בו נזקים. 17. לא אוכל להתבסס על הדו"ח הנ"ל של חברת גלגלים בע"מ מהנימוקים הבאים: א) לפי דו"ח בדיקת הרכב של משטרת ישראל מיום 1/6/98 שעה 15:05, שעה לפני עריכת הדו"ח של חברת גלגלים, צויין במפורש, כי נמצאו ברכב נזקים של שבירת חלון ימני ושבירת מנעול תא המטען בניגוד לדו"ח של חברת גלגלים. ב) לפי עדותו של עד הנתבעת מר אברהם קפלן בביקורו במוסך ביום 4/6/98, מצא שבר בחלון הקדמי ימני שקשה להתעלם ממנו. ג) לפי טענת ב"כ הנתבעת, הנזקים שאירעו לרכב אירעו לפני אירוע הגניבה, ובזה מודה כי היו נזקים ברכב, דבר שעומד בניגוד לדו"ח חברת גלגלים. ד) השמאי מר אלפרד שהרבני אשר בדק את הרכב ביום 28/7/98, מצא נזקים ברכב. 18. לאור האמור לעיל, אני קובע, כי אירעו נזקים ברכב בניגוד לדו"ח חברת גלגלים (נ/1). גובה הנזק 19. מטעם התובע העיד השמאי מר אלפרד שהרבני, אשר הגיש חוות דעת (ת/3) עליה נחקר ארוכות ע"י ב"כ הנתבעת. 20. לפי חוות דעתו ועדותו של השמאי, מצא את הנזקים המפורטים בחוות דעתו בסך כולל של 36,821 ₪, והסביר היטב בעדותו, כיצד הגיע לכל פרט ופרט של הנזק אשר נגרם לאחר הגניבה, תוך נסיעה בכבישים משובשים ובפרדסים, ותחתית הרכב ניזוקה. 21. אני מקבל ללא סייג את עדותו של השמאי מר אלפרד שהרבני, אשר גילה מומחיות בעדותו ובהיותו שמאי בעל וותק משנת 1978, ובהיותה עדות יחידה של מומחה שהתבססה על תמונות שצילם (ת/4 + ת/5), המוכיחים את אירוע הנזק. 22. לאחר שקיבלתי את עדותו של התובע כעדות אמינה אשר לפיה, לפני התאונה נסע ברכב כל יום לעבודה, ולאחר אירוע הגניבה נתגלו בו הנזקים לפי חוות דעתו של השמאי מר אלפרד שהרבני, אני קובע כי קיים קשר בין אירוע הגניבה לנזקים אותם גרם גנב הרכב בסכום של 36,821 ₪ בצירוף סך של 1,282 ₪ שכ"ט המומחה ובסה"כ 38,703 ₪ נכון ליום 3/8/98. 23. לא הוכח ראש נזק של ירידת ערך המכונית בסך של 8,000 ₪ כנטען בכתב התביעה וב"כ התובע הודיעה לביהמ"ש, כי אין בידה חוות דעת שכזו. 24. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 38,703 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום 3/8/98 ועד לתשלום בפועל וסך של 10,000 ₪ הוצאות כוללות. רכבגניבת רכבביטוח פריצה / גניבהביטוח גניבת רכב