החלטה לאחר העיון בבקשה ובתגובת המשיב, סברתי כי בגזרה מסוימת יש מקום להעביר את התיק להרכב, קרי, בשאלה האם בחירה לתבוע זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לאחר שתביעה לפי חוק הנכים נדחתה באה בגדרי בחירה בין זכויות כמשמעה בסעיף 36א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 ובסעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995. לשון אחר, האם כדברי סגן הנשיא הנדל: "בחירה מהי?... בחירה גם קיימת כאשר תובע בוחר בבקשה לתשלום מגורם מסוים על פני הבחירה, שלא לפנות לגורם האמור" (ע"א (באר-שבע) 1156/06 משרד הביטחון - קצין התגמולים נ' זוהר (לא פורסם), או שמא - כדברי השופט (כתארו אז) אילן: "המערער פנה בתביעה לקצין התגמולים. תביעתו נדחתה... ופנייתו של המערער, לאחר מכן, למוסד לביטוח לאומי לא היתה בחירה בין שני המוסדות אלא נעשתה בדלית ברירה" (ע"א (ת"א) 545/86 אלבוחירה נ' קצין התגמולים, פ"מ תש"ן(2) 422, 427). דומה כי שאלה זו לא נדונה מפורשות בפרשות איבגאנה (ע"א 3449/90 קצין התגמולים נ' איבגאנה, פ"ד מז(2) 84) וזקן (רע"א 3323/98 זקן נ' קצין התגמולים, פ"ד נ"ז (5) 577). כמובן שתיתכן השפעה גם לתיקון תשס"ח לחוק הנכים. בגדר זה מעורר המקרה שלפנינו, את שאלת היחס בין סעיפים 35- 36א לחוק הנכים והאפשרות להציג ראיות חדשות לאחר בחירה (ככל שהיתה) כמשמעה בסעיף 36א. זאת, אף כי ברי שאין כל ממש בהצגת התביעה לביטוח לאומי בבקשה כ" מימון ביניים". בתגובתו עותר המשיב לאפשר לו להגיש סיכומים בכתב. בנסיבות, ובהתחשב בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 יגיש המשיב תגובה משלימה 14 יום עובר למועד הדיון שיקבע, ובידי המבקש להגיב לכך תוך שבוע לאחר מכן. צבאנכותביטוח לאומיחוק הנכים (תגמולים ושיקום)