משאית נגנבה. חברת הביטוח טענה כי אמצעי המיגון לא הותקנו ו/או לא הופעלו ו/או לא היו קיימים ו/או היו בלתי תקינים. המבוטח צירפף אישור על תקינות אמצעי המיגון עפ"י דרישת חברת הביטוח. להלן פסק דין בנושא אמצעי מיגון לרכב - ביטוח גניבת משאית: פסק דין התובעת היתה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב מסוג משאית וולבו מס' רישוי 67-564-00, והנתבעת היתה המבטחת של רכב זה. עפ"י האמור בכתב התביעה נגנב הרכב ביום 21.3.02' בשעה 23:30, עת שחנה בשטח מחצבת יתיר. הנתבעת סירבה לשלם לתובעת את תגמולי הביטוח וביום 8.5.02' שלחה לתובעת מכתב, לפיו היא דוחה את התביעה כי לא הותקנו ההגנות הנדרשות כמתחייב בפוליסה. התובעת טוענת כי עפ"י דרישת הנתבעת הותקנו ברכב אמצעי מיגון הכוללים : א. מערכת איתוראן או קונטקט או פוינטר הכוללים שלט קוד ו/או לוח מקשים. ב. מערכת בטכונית או מקסימטקס או אייריון בוקס. התובעת צירפה אישור על תקינות אמצעי המיגון עפ"י דרישת הנתבעת. ערך הרכב נכון ליום הגניבה עפ"י מחירון לוי יצחק הינו 205,000 ₪, אשר בתוספת הפרשי ריבית עד ליום הגשת התביעה מגיע לסך של 214,076 ₪. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי אמצעי המיגון לא הותקנו ו/או לא הופעלו ו/או לא היו קיימים ו/או היו בלתי תקינים. כמו כן כפרה בערך הרכב שציינה התובעת. הראיות : מנהל התובעת מר אבו עראר פרג' בעדותו הראשית בתצהיר ובחקירתו בביהמ"ש לא יכול היה לתת פרטים לגבי התקנת הבטכונית. המסמכים על ההתקנה התקבלו כראיות רק לעצם קבלתם ולא לאמיתות תוכנם, אך התובעת, למרות שהיו עוד 2 ישיבות לשמיעת ראיות, לא טרחה להביא לעדות את עורך המסמכים. אי הבאת עד שיכול היה לתמוך בגרסת התובעת פועל לרעתה. ראה לעניין זה ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ פ"ד מ"ד(4) 595: "כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, משנמנע מהבאת ראיה רלבנטיות שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו". [ע"א 548/78 פד"י ל"ה(1) 736 שם בעמ' 760 מול האות ה']". נהג המשאית מר עקל אבו סמור מסר סמוך לאירוע, עדות לחוקר מטעם חברת הביטוח מר תמיר תם. בהודעתו זו בעמ' 2 שורות 5-2 הוא מציין כי : "מהרגע שהרכיבו את מערכת האיתורן לא היה צורך בשימוש של הבטכונית שנותקה לאחר הרכבת האיתורן. לכן גם לא השתמשתי בפין הבטכונית. המשאית היתה מניעה ללא שימוש בבטכונית. " ההודעה הזו נמסרה בעת שנכחו בחדר גם מנהל התובעת מר פרג' ופקידה שלו. החוקר מר תמיר תם העיד, כי הוא קרא לעד תוך כדי הכתיבה את ההודעה והעד הבין את האמור בהודעה ומנהל התובעת לא העיר כלל על כך. הוכח כי מר עקל אבו סמור מבין טוב את השפה העברית וגם גובה ההודעה דיבר ערבית על פי עדותו. במהלך עדותו בביהמ"ש טען מר עקל כי הבטכונית פעלה וכי לא ניתן היה להפעיל את המשאית ללא הבטכונית. הוכח גם שמר עקל ממתין מספר שנים לקבלת כספים מטעם התובעת, המתייחסות לפי צוויי פיטורין, אך לא הגיש תביעה בגין כך. אין אני נותן אמון בעדותו של מר עקל בביהמ"ש ואני מעדיף את הודעתו בפני החוקר. מסקנתי זו מתחזקת מכך שמר עקל העיד בביהמ"ש כי הוא עצמו נסע עם המשאית להתקין את האתורן והבטכונית. הקבלה שצורפה באשר להתקנת הבטכונית היא מיום 26.7.95. עפ"י הודעתו של מר עקל שנערכה ביום 9.4.02 הוא מוסר כי עובד אצל התובעת מזה שנתיים, דהיינו, שביום התקנת הבטכונית לא יכול היה לקחת את המשאית להתקנה. גם המפתחות שצורפו לא היה בהם קודן שמתאים למשאית נשוא התביעה, אלא למשאיות אחרות. גם באשר לאתוראן את המערכת היה צריך לדרוך כאשר החנו את המשאית, כדי שניתן יהיה לאתרה במקרה של גניבה, אך לא נרשמה כל הודעה כזו בחברת איתוראן. עיקר הטרוניה של ב"כ התובעת כנגד אופן גביית ההודעה ע"י החוקר מר תמיר תם יש לדחותה, שכן עדותו של מר תמיר תם היתה מהימנה ולמרות שלא הקליט את השיחה, הוא רשם את הודעת הנהג והחתים אותו עליה בנוכחות מנהל התובעת. לנוכח האמור הגעתי למסקנה כי מערכת הבטכונית, גם אם היתה במשאית היתה מנותקת, כאמור בהודעת מר עקל אבו סמור. אשר על כן למשאית לא היה המיגון שנדרש עפ"י הפוליסה. אילו היה המיגון האמור, לא ניתן היה לגנוב את המשאית או שניתן היה לעקוב אחריה. לנוכח כל האמור לעיל יש מקום לדחות את התביעה. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. מיגוןרכבביטוח רכבגניבת רכבביטוח גניבת רכב