AIG - תאונת דרכים נזקי רכוש

פסק דין 1. בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר ארעו לרכב התובעת מס' 2 (להלן: "התובעת"), המבוטחת אצל התובעת מס' 1, חברת הביטוח AIG ביטוח זהב בע''מ (להלן: "AIG"), בעקבות תאונת דרכים מיום 23.12.03 ברח' הרצל בראשון לציון. בתאונה היו מעורבים רכב התובעת מסוג מאזדה (להלן: "המאזדה") ואוטובוס השייך לנתבעת, נהוג בעת התאונה על ידי מר שמעוני מצליח (להלן: "שמעוני"). 2. לטענת התובעת, התאונה התרחשה עקב סטיה של האוטובוס אל עבר נתיב נסיעת המאזדה. לטענת הנתבעת, התאונה התרחשה בשל סטיית התובעת ימינה, אל עבר נתיב נסיעת האוטובוס. יש לציין, כי המאזדה נפגעה בעיקר בכנף הימנית קדמית, מעל הגלגל הימני קדמי. 3. ביום 14.2.05 הופיעו בפני התובעת ושמעוני ומסרו את עדויותיהם. כן הוגשו לתיק בית המשפט טופס ההודעה של התובעת ל- AIG (ת/1); תרשים שציירה התובעת (ת/2); הודעה טלפונית ל- AIG (ת/3); תמונות הנזק ברכב המאזדה (ת/4); הודעת שמעוני לנתבעת (נ/1) ודו''ח נזק לאוטובוס (נ/2). בתום שמיעת הראיות, התרתי הגשת סיכומים בכתב בתיק, ולאחר שאלה הוגשו יש מקום ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני. ההכרעה: 4. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות אשר הונחו בפני, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה במקרה הנדון ולכן דין התביעה להדחות, אנמק קביעתי זוֹ. 5. מונחות בפני גרסאות סותרות והשאלה העיקרית שבמחלוקת היא מי מהנהגים סטה לכיוונו של האחר. אין בפני בית המשפט עדות אובייקטיבית כלשהי לשהתרחש בתאונה, ונטל ההוכחה רובץ כאמור על כתפי התובעת. 6. מעדות התובעת בבית המשפט מסתבר, כי היא למעשה לא ראתה את האוטובוס, אלא רק שמעה את המכה; עוד מסתבר, כי התובעת אינה יודעת איזה חלק של האוטובוס פגע בה - מכאן שהטענה שהאוטובוס סטה לנתיבה הינה בגדר השערה בלבד. 7. זאת ועוד, בין עדות התובעת בבית המשפט לבין גרסתה הראשונית, הכלולה ב- ת/1, התגלו סתירות וחוסרים - בעוד שב- ת/1 מציינת התובעת כי התאונה התרחשה בשעה שהייתה בנסיעה איטית, אזי בעדותה בבית המשפט טענה כי היתה בעצירה ברמזור אדום; בת/1 אין כל זכר לטענה שראתה את האוטובוס לפני התאונה וכי האוטובוס סטה לנתיבה; כמו כן אין זכר לטענה כי התובעת הספיקה לנסוע כ- 20 מ' עד 30 מ' במסלול האמצעי בטרם נעצרה, כביכול, ברמזור אדום. מדובר בסתירות ו"חוסרים" מהותיים אשר מהווים שינוי לגרסה כולה ומכרסמים באמינותה. 8. בנוסף, ישנה הודאה של התובעת בדבר סטיה ימינה בסמוך לקרות התאונה, ואין מחלוקת כי הרכבים עצרו לאחר הצומת - שעה ששני הרכבים המשיכו ישר. לעומת זאת שמעוני העיד, ועובדה זו לא נסתרה, כי מסלול נסיעתו מחייב המשך נסיעה בנתיב הימני בלבד וכי ידוע לו שבשעה שהתרחשה התאונה המסלול האמצעי מאפשר פניה שמאלה בלבד. לכן, הוכח כי התובעת אכן סטתה ימינה עובר לתאונה. 9. התובעים מנסים להשליך את יהבם על תמונות הנזק ומיקום הפגיעות ברכבים, כדי לחלוץ את המסקנה בדבר סטיית האוטובוס אל עבר המאזדה - אין בידי לקבל מסקנה זו. סימן ה"תלישה" הנראה במאזדה אינו מלמד בהכרח איזה מהרכבים סטה לכיוון האחר, אלא על העובדה כי האוטובוס הגיח במהירות נסיעה רבה יותר משל המאזדה - ועל כך אין מחלוקת. 10. כמו כן, שני הרכבים נפגעו בדופן ולא בחזית, אם כי המאזדה נפגעה בחלק הקדמי והאוטובוס בחלק האחורי. על פי גרסת התובעת, האוטובוס הגיח מאחור וסטה לנתיבה, ואף לאחר התאונה היה בהטייה לעברה (למרות שבהמשך הודתה התובעת שהאוטובוס לא עצר אלא המשיך בנסיעה) - ולכן אם נכונה גרסת התביעה, לא ברור כיצד הפגיעה באוטובוס היא בדופן שמאלי-אחורי ולא בחלק הקדמי. 11. לפיכך, לאחר שבגרסת התובעת התגלו סתירות ומתמונות הנזק לא ניתן לחלוץ מסקנה חד משמעית בדבר נסיבות התאונה, דין התביעה להדחות. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע''מ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. תאונת דרכיםנזקי רכוש