שימוש במעלית ע''י דייר שלא שילם

האם שימוש במעלית ע''י דייר שלא שילם בעד הוצאות התקנת מעלית בבית משותף הינה "חוקית" ?

בשנת 1996 תוקן חוק המקרקעין באופן שאפשר בנייתן של מעליות בבתים שנבנו ללא מעלית.
הוראות החוק נועדו להתגבר על מצב בו שכן בודד יכול היה לטרפד יוזמה לבנייתה של מעלית שנועדה לרווחת כל הדיירים ולשיפור איכות החיים בבית המשותף.

סעיף 59 ו' לחוק המקרקעין קובע:

     "(א) בעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות בבית המשותף, רשאים להחליט באסיפה הכללית על התקנת מעלית ברכוש המשותף, אם נתקיימו תנאים אלה.

     (1) ניתן לקבל היתר בנייה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

     (2) ניתן להתקין את המעלית באופן שלא יהיה בו כדי לגרום פגיעה מהותית בדירות האחרות או בחלקן, ברכוש המשותף או בחזית הבית.

     (ב)(1) בעלי הדירות המחליטים על התקנת המעלית ישאו בהוצאות התקנתה, ורשאים הם להסכים כי רק מקצתם ישאו בהוצאות כאמור;

     (2) בעלי הדירות בקומת הקרקע לא ישאו בהוצאות התקנת המעלית, אף אם הם נמנים עם המחליטים להתקינה;

     (3) כל בעלי הדירות יהיו חייבים להשתתף בהוצאת החזקתה והפעלתה של המעלית."

המחוקק ביקש להקל על המבקשים להתקין מעלית בכך שסייע בידם להסיר התנגדות מצד דיירים אשר עלולים להתנגד להתקנתה בשל העובדה שהם מתגוררים בקומת קרקע וכן התיר לחלק את הוצאות ההתקנה על פי שיקול דעתם של הדיירים והסכמתם.

אולם, מכאן להסיק כי כוונת המחוקק הייתה לאפשר לדיירים אשר סרבו להתיר התקנת המעלית ולהשתתף בעלות התקנתה להשתמש בה ללא כל תמורה רחוקה הדרך.

ישנה גישה כי בהיות המעלית רכוש משותף, אין למנוע את השימוש בה גם ממי שלא השתתף בעלות התקנתה.

אולם הגישה הרווחת היא כי פירוש זה מהווה פגיעה בזכות קניינים של הדיירים אשר נשאו בהוצאות ההתקנה ועשיית עושר ולא במשפט ואף אינו עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 59 ו' הנ"ל.

על פי נוסח התיקון ברור שכאשר סבר המחוקק כי יש לפטור דיירים המתגוררים בקומת קרקע מהוצאות התקנת המעלית אמר זאת מפורשות.

באשר ליתר הדיירים הושאר אופן חלוקת התשלום לשיקול דעתם של אלה שהסכימו להתקנה.

עוד צוין ע"י בית המשפט כי הבית המשותף הנו יציר חקיקה, שנועדה לספק פתרונות למצב עובדתי מיוחד, שהנו תוצאה של אורח החיים המודרני והוא משלב בין זכויות קנייניות "טהורות", שיש לבעלי הדירות בדירותיהם הפרטיות, לזכויות בעלים מוגבלות ברכוש המשותף.

הבית המשותף הינו כאמור תוצאה של המשפט המודרני, ומקורו בתנאים פיסיים וחברתיים של החברה המודרנית. מנקודת ראותו של משפט הקניין הקלאסי, הבית המשותף הינו מעין יצור כלאיים: ה'דירות' בבית המשותף מצויות בבעלות נפרדת (סעיף 54 לחוק), ובצדן ה'רכוש המשותף' מצוי בבעלות משותפת של כל הבעלים.

הוראות השיתוף של הדין הכללי אינן חלות על הרכוש המשותף שבבית המשותף (סעיף 56(א) לחוק), והוראות פרק הבתים המשותפים שבחוק הן ייחודיות לבתים משותפים. ההסדר שקבע הדין לבית המשותף מגביל את זכותם של בעלי הדירות לעשות גם ברכוש המשותף גם בדירות שבבעלותם, וגם בכך ניכרת ייחודיותו הנורמאטיבית של הבית המשותף ושל ההסדרים החלים עליו.

הגבלת זכות השימוש ברכוש המשותף כמו גם הוראות נוספות החלות על בעלי הדירות בבית המשותף, המגבילות את זכויות קניינם, נועדו לגשר בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הזכויות ולאפשר מימוש מירבי של הזכויות בנתונים המיוחדים של הבית המשותף.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק מעליות

  2. חוק מעלית שבת

  3. צו היתר שימוש במעלית

  4. צניחת מעלית במלון

  5. שימוש במעלית - פגיעה ברגל

  6. בניית מעלית חיצונית ללא היתר

  7. נזק למעלית במהלך הובלה

  8. אחריות על תאונה במעלית

  9. נפילה של מעלית – תביעת פיצויים

  10. שימוש במעלית ע''י דייר שלא שילם

  11. סכסוך בין שכנים לחברת מעליות

  12. צו הבטיחות בעבודה מדלים ומעליות

  13. ערר לא לאשר בהחלפת תא מעלית באגף מסחרי

  14. הצעת חוק מעלית שבת בבניין עם מעלית אחת

  15. התנגדות של חברת מעליות אחרת לבניית מעלית

  16. ערר לאשר הקמת מעלית חיצונית בבית מגורים משותף

  17. מעלית נתקעה - התקף לב בגלל לחץ – זכויות ביטוח לאומי

  18. עתירה כנגד החלטת ועדת הערר המחוזית להתקין מעלון

  19. האינטרס התכנוני והציבורי בהתקנת מעלית בבנין קיים

  20. הערר על החלטת הועדה המקומית לאשר הקמת מעלית פנימית בפיר חדר מדרגות משותף

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון