תקיפת החלטות תכנון ובניה

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

השאלה העומדת להכרעה בערעורים שבפנינו היא מהו ההליך הנאות לתקיפת החלטה שקיבלה ועדת ערר מכוח סעיף ?198 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-?1965 (להלן: חוק התכנון והבניה או החוק) בערר על החלטת ועדה מקומית לתכנון ולבניה לדחות באופן מלא או חלקי תביעת פיצויים לפי סעיף 197 לחוק. השאלה המקדמית שהתעוררה בשני התיקים נשוא הערעורים שלפנינו הייתה האם תקיפת החלטתה של ועדת ערר כאמור יכולה להיעשות אך ורק באמצעות ערעור מכוח סעיף ?198(ח) לחוק או שמא ניתן לפנות במקביל גם לבית המשפט בעתירה מנהלית לפי סעיף ?255א לחוק. מאחר ששני הערעים מעלים שאלה משפטית זהה, החלטנו כי הדיון בהם ייערך במאוחד.

יצוין כי על הערעורים שלפנינו חל הדין שקדם לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-?2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים) ועל כן ההכרעה היא בין סעיפים ?198(ח) ו- ?255א הנ"
סעיף ?198(ח) לחוק בניסוחו הקודם הורה:
?198. (ח) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לבית המשפט המחוזי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים החלטת ועדת הערר".-"תביעהלפיצויים

סעיף ?255א לחוק הורה:
"סמכות שיפוט     ?255א. עתירות נגד מוסדות תכנון, בכל ענין הנוגע לתכנון ובניה, למעט הענינים המפורטים בסעיף קטן (ב), יהיו בשיפוטם של בתי המשפט המחוזיים, אשר ידונו בעתירות בשבתם בבתי משפט לעניינים מינהליים...".
כיום, לאחר כניסת חוק בתי משפט לענינים מינהליים לתוקפו, בוטל סעיף ?255א לחוק התכנון והבניה, ובמקומו באו סעיף ?5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים וסעיף ?10 לתוספת הראשונה לחוק זה, הקובעים כי בית משפט לענינים מינהליים מוסמך לדון בעתירה נגד החלטה של רשות ביני תכנון ובניה לפי חוק התכנון והבניה. כמו כן, תוקן סעיף ?198(ח) כך שהערעור על החלטת ועדת הערר מוגש לבית משפט לעניינים מינהליים במקום לבית המשפט המחוזי (וכיום מעוגנת סמכותו של בית משפט לעניינים מינהליים לדון בערעורים לפי סעיף ?198(ח) גם בסעיף ?5(2) לחוקי משפט לענינים מינהליים וסעיף ?5 לתוספת השנייה לאותו חוק). וזה נוסחו של סעיף ?198(ח) כיום
?198. (ח) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט לענינים מינהליים בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הומצאה לצדדים החלטת ועדת הערר".-"תביעהלפיצויים

נראה איפוא כי התיקונים הללו לא הביאו לשינוי משמעותי בכל הנוגע לשאלה האם ההליך הנאות לתקיפת החלטה של ועדת ערר מכוח סעיף ?198 הוא ערעור או עתירה מנהלית. השוני מתבטא רק בכך שבית המשפט הדן הן בעתירות והן בערעורים הוא בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מנהליים, סוג ההליכים ואופיים לא השתנה עם המרת סעיף ?255א לסעיף ?5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים ועם תיקונו של סעיף ?198(ח
?2. הרקע העובדתי של שני הערעורים מפורט בכל אחד מפסקי הדין של בית המשפט קמא (פסק הדין בעת"מ ?1066/00 וההחלטה בעת"מ ?1073/00), ולצורך הדיון בשאלה שבפנינו אין אנו נזקקים לו. די לציין כי בשני המקרים הוגשו לועדת הערר עררים על החלטותיה של הועדה המקומית לתכנוןבניה בעניין תביעת פיצויים לפי סעיף ?197 לחוק התכנון והבנייה. בשני המקרים קיבלה ועדת הערר את הערר של התובעים וכנגד החלטות אלה הגישה הועדה המקומית עתירות מינהליות לבית המשפט לענינים מינהליים בת"א-יפו. בשתי העתירות הועלתה טענה מקדמית ולפיה ההליך בו נקטה הוועה המקומית אינו ההליך הנכון על פי החוק. לפי הטענה, על הוועדה המקומית לתקוף את החלטתה של וועדת הערר בדרך של הגשת ערעור, על פי הקבוע בסעיף ?198(ח) לחוק התכנון והבניה, ולא בדרך של הגשת עתירה מנהלית. מטעם זה נטען בבית המשפט המחוזי כי יש לדחות את העתירות על הסף ההחלטות בשתי העתירות היו שונות. בעת"מ ?1073/00 דחה השופט ד"ר ע' מודריק את הטענה המקדמית וקבע כי בפני הוועדה המקומית פתוחים שני מסלולים לתקיפת החלטתה של וועדת הערר: הן בדרך של ערעור לבית המשפט המחוזי לפי סעיף ?198(ח) לחוק התכנון והבנייה; והן בדרך של עתירמנהלית לפי סעיף ?255א לחוק האמור. לדעת השופט מודריק, יצר המחוקק שני ערוצי ביקורת שיפוטית שאינם מתבטלים זה מפני זה. בעת"מ ?1066/00 קיבל השופט ד"ר א' גרוניס את הטענה המקדמית כי דין העתירה להימחק על הסף וקבע כי הדרך הנכונה לתקיפת החלטתה של ועדת הערר היא הגשערעור ולא עתירה מנהלית.

על שתי ההחלטות הוגשו הערעורים שלפנינו. הוועדה המקומית (המערערת בעע"ם ?4597/01 והמשיבה ?1 בעע"ם ?1701/02) טוענת כי יש לאמץ את גישתו של השופט מודריק, שלפיה פתוחים בפניה שני נתיבי תקיפה - הן ערעור והן עתירה מנהלית. מנגד טוענות המערערות בעע"ם ?1701/02וכן הה בעע"ם ?4597/01 כי יש לאמץ את גישתו של השופט גרוניס ולפיה דרך התקיפה היחידה היא באמצעות ערעור. באת כוח המדינה (בשם ועדת הערר והועדה המחוזית- משיבות ?3-2 בעע"ם ?1701/02) טענה אף היא כי יש לאמץ את גישת השופט גרוני
?3. במחלוקת זו דעתנו היא כי הדרך לתקיפת החלטתה של ועדת הערר שניתנה לפי סעיף ?198 לחוק, היא הדרך הקבועה בסעיף ?198(ח); דהיינו, על ידי הגשת ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים. איננו מקבלים את הגישה לפיה ניתן לתקוף החלטה כאמור של ועדת ערר גם באמצעות עתירה מית.

הדרך הקבועה בסעיף ?198(ח) היא דרך ייחודית שהיא בבחינת הסדר מיוחד הגובר על ההסדר הכללי לפיו ניתן לתקוף החלטות של מוסדות התכנון על דרך של הגשת עתירה מנהלית כנגדן. פרשנות אחרת, שלפיה ניתן להשיג על החלטת ועדת הערר שניתנה על פי סמכותה לפי סעיף ?198 לחוק גם בד של עתירה מנהלית, מרוקנת מתוכן את סעיף ?198(ח) ואת תכליתו. אין חולק שיש הבדלים בין שני ערוצי התקיפה. בסעיף ?198(ח) הוגבלה זכות הערעור לשאלה משפטית בלבד בעוד שהערוץ של עתירה מנהלית מאפשר, הלכה למעשה, אפשרויות רחבות יותר לתקיפת החלטת ועדת הערר. הערעור על הטת ועדת הערר הוא למעשה ערעור שני- לאחר שועדת הערר שהיא ערכאה מעין שיפוטית דנה כבר כערכאת ערעור בהחלטת הוועדה המקומית. נראה כי זה הטעם אשר עמד ביסוד הגבלת הערעור לשאלה משפטית בלבד. פתיחת ערוץ תקיפה מקביל באמצעות עתירה מנהלית תרוקן מתוכן את כוונת המחוקק לקבוע זכות ערעור מצומצמת, המוגבלת לשאלה משפטית בלבד. זאת ועוד, על עתירה מנהלית יש ערעור בזכות לבית המשפט העליון ואילו על ערעור יש רק ערעור ברשות לבית המשפט העליון. מכאן שמתן אפשרות להגיש עתירה מנהלית במקום נתיב הערעור הקבוע בסעיף ?198(ח) יאפשר למעשה ערעור נוס בזכות לבית המשפט העליון. לכך יש להוסיף את העובדה שסדרי הדין ואופי הדיון שונים כאשר בית המשפט דן בהחלטה כערכאת ערעור וכאשר בית המשפט דן בעתירה מנהלית כערכאת ביקורת שיפוטית.

המסקנה היא כי משנקבע על ידי המחוקק מסלול מוגדר ומצומצם לתקיפת החלטת ועדת הערר, שהיא ועדה מעין שיפוטית, אין לעקוף מסלול זה על דרך של הגשת עתירה מנהלית. הכרה בשני ערוצים מקבילים לתקיפת החלטת ועדת הערר עלולה להביא לסרבול ההליכים ולריבויים. היא עלולה ליצור מצב של פגיעה בשוויון הזדמנות הגישה לבית המשפט ולהביא לתוצאות סותרות בעניינים דומים בשל השוני בהליכים. יודגש כי מסקנה זו נתמכת בגישתו של המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק בתי משפט לענינים מינהליים. סעיף ?5 לחוק האמור הבחין בין המסלולים השונים שבין עתירה לערור והפירוט בתוספת השנייה לחוק, שנקבעה בהתאם להוראת סעיף ?5(2), מלמד על הבחנה ברורה בין ערעורים לאחר דיון בפורום מעין שיפוטי לבין עתירות בהן מתקיימת ביקורת שיפוטית. הבחנה זו נועדה, בין היתר, להגביל את מספר הערכאות השיפוטיות אשר יבחנו החלטות מן הסוג האמור.

בשולי הדברים נעיר כי איננו נוקטים עמדה בשאלה אם, על אף האמור, עשויים להיוותר מקרים חריגים הקשורים בסמכויותיה של ועדת ערר הדנה לפי סעיף ?198 שניתן יהיה להביאם בפני בית המשפט המנהלי על דרך העתירה המנהלית. מתקשים אנו לראות לנגד עיננו כיום מקרים אשר יצדיקו הלכה במסלול כזה, אולם בכל מקרה, ככל שניתן יהיה לפנות בעתירות כאמור הרי מדובר במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד.

אשר על כן, יש לקבל את הערעור בעת"מ ?1701/02 ולדחות את הערעור בעת"מ ?5497/01. בשולי הדברים נציין כי בשני העניינים שלפנינו חלף כבר לפני זמן מה המועד להגשת ערעור על פי סעיף ?198(ח). אין בפסק דיננו זה כל הכרעה בשאלה אם יש מקום להאריך את המועד להגשת ערעור עלי הוועדה המקומית. הנחתנו היא כי שאלה זו תוכל להיבחן על ידי הערכאה המתאימה באם זו תונח בפניה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ש ו פ ט ת

השופט א' ריבלין:

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת

לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופטת ד' ביניש.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סעיף 197

  2. חוק תכנון ובניה

  3. צו התכנון והבניה

  4. תכנון מחדש של חלקה

  5. תקיפת החלטות תכנון ובניה

  6. האם גג מהווה קומה נוספת ?

  7. התפתחות אורבנית סבירה

  8. סעיף 212 לחוק התכנון והבניה

  9. תסקיר השפעה על הסביבה

  10. תכנון כולל ארוך טווח

  11. סעיף 219 לחוק התכנון והבניה

  12. סעיף 246 לחוק התכנון והבנייה

  13. חוק זכיון ים המלח תכנון ובניה

  14. איחור בהגשת ערר - תכנון ובניה

  15. חוק התכנון והבנייה - סעיף 239

  16. סעיף 238א(א) לחוק התכנון והבניה

  17. מיצוי הליכים – חוק התכנון והבניה

  18. סעיף 63א לחוק התכנון והבניה

  19. תקנות התכנון והבניה סדרי דין

  20. סעיף 190 לחוק התכנון והבניה

  21. תקנות תסקירי השפעה על הסביבה

  22. סעיף 109 לחוק התכנון והבניה

  23. הצעת חוק תכנון ובניה בישובים

  24. סעיף 212 לחוק התכנון והבניה

  25. סעיף 207 לחוק התכנון והבנייה

  26. הגשת תרשים גבולות ועדה לתכנון ובניה

  27. תקנות התכנון והבניה פיקוח עליון

  28. הנחיות לתכנון מרחב מוגן מוסדי

  29. פיצויים מהועדה המקומית לתכנון ולבנייה

  30. תצהיר עורך תסקיר השפעה על הסביבה

  31. שימוש מותר - סעיף 63א חוק התכנון והבניה

  32. הקלה להקמת בית מגורים חדש, במקרקעין

  33. להגיש אישומים פליליים בענייני תכנון ובנייה

  34. סעיף 197 לחוק התכנון והבניה - ועדת ערר

  35. תצהיר יועץ לעורך תסקיר השפעה על הסביבה

  36. הצעת חוק חובת פרסום תקציב התכנון והבניה

  37. סעיף 196א לחוק התכנון והבנייה - השבחה של קרקע

  38. תקנות התכנון והבניה סדרי הדין בועדות ערר

  39. הועדה המחוזית לתכנון ובנייה – עצירה לגבי חלקות

  40. סעיף 214 חוק התכנון והבניה - מסירת הודעה כוזבת

  41. דיון חוזר בהחלטת ועדה מקומית לתכנון ובניה

  42. ערעור על החלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה - דוגמא

  43. העברת מקרקעין לפני חקיקת חוק התכנון והבניה

  44. תקנות התכנון והבניה עבודה ושימוש הטעונים היתר

  45. סעיף 197 חוק התכנון והבניה - פיצויים ועדה מקומית ?

  46. מחלוקת לגבי מספר הקומות המותרות בבניית מרכז מסחרי

  47. סמכות ועדת ערר לתכנון ובניה להאריך מועד להגשת ערר

  48. ההרכב הנדרש ב"סיור בשטח" (ועדה מקומית לתכנון ובניה)

  49. עבירה לפי סעיף 145(א) ו- 204(א) לחוק התכנון והבנייה

  50. תקנות התכנון והבניה היתר לעבודה מצומצמת התשס''ג 2003

  51. אי קיום צו של בית משפט - עבירה סעיף 210 לחוק התכנון והבניה

  52. טוענים כי השלד שנבנה גדול מהמותר על פי התכנון הקיים

  53. בקשה לקיום דיון במליאת הועדה המקומית לתכנון ובנייה

  54. ערר על דחיית תביעה לפיצויים נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה

  55. שיפוע רמפה להסדרת גישה לנכים קבוע בתקנות התכנון והבניה

  56. הודעות לכל בעלי מקרקעין - סעיף 149(א)(2א)(ב) חוק התכנון והבניה

  57. הועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים אישרה הקמת שתי יחידות דיור

  58. ערעור צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965

  59. ועדות התכנון לעולם לא תכרענה בנושא קניין ובמידה ותוגשנה התנגדויות

  60. התקנת מזגן: תקנה 2 (12) לתקנות התכנון והבניה , (היתר לעבודה מצומצמת)

  61. ערעור על הרשעת המערער בתיק תכנון ובניה בבית משפט לעניינים מקומיים ברחובות

  62. תביעה בעילה של רשלנות והפרת חובה חקוקה בניגוד להוראותיו של חוק התכנון והבניה

  63. האם תקנה 2(9א') גוברת על תקנה 2(19) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית) ?

  64. סעיף 89 לחוק התכנון והבניה, הדבקת מודעות בדבר הפקדת התכנית על לוחות המודעות בשכונה

  65. תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה הינה כתביעה אזרחית מבחינת נטל הראיה ונטל ההוכחה

  66. תקנה 4 (1) (ג) לתקנות התכנון והבניה מאפשרת הקמתו של ממ"ד בחריגה מקו הבניין הקבוע בתכנית

  67. אישור מדרגות חירום בקומות התת קרקעיות בהתאם לתקנה 4.09 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון