החלטה 1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין חלקי, שנתן כבוד המפקח על המקרקעין בפתח תקוה, מיום 29.10.03, עד 45 יום לאחר מתן פסק דין סופי. טרם אחליט בבקשה לגופה, התעוררה השאלה האם בית המשפט המחוזי בירושלים מוסמך לדון בבקשה, או בערעור על פסק הדין הסופי, לכשיינתן, או שמא בית המשפט המחוזי בתל אביב הוא בעל הסמכות. 2. מקור הספק הוא בכך, שמכח דיני הסמכות המקומית, ערעור על פסק דין של המפקח על המקרקעין בפתח תקוה, ידון בפני בית משפט המחוזי של אותו מחוז, היינו מחוז תל-אביב. דא עקא, שכבוד המפקח בפתח תקוה דן בתיק שבפניו מכח צו מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, היות והנכס בו מדובר מצוי ביישוב שערי תקוה, הנמצא מעבר ל"קו הירוק". 3. המפקח, בהחלטה קודמת שלו מיום 8.6.03, דחה על הסף את הטענה שהוא אינו מוסמך לדון בתביעה שבפניו, בהסתמך על כך שהנספח לתקנות המועצות המקומיות הפקיד בידי הנהלת אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים את ביצוע חלוקת התיקים בסכסוכים ביחס לבתים שאינם רשומים ב"פנקס הבתים המשותפים", בין המפקחים השונים ברחבי הארץ, וכי עפ"י החלטתו של הממונה על המרשם מיום 22.10.96, סמכות השיפוט ביחס לישובים בשומרון - שטח שיפוט של בית המשפט באריאל, נתונה למפקח על הרישום בפתח תקוה. דיון 4. ביום 18.8.96 חתם מפקח כוחות צה"ל באיו"ש (להלן: "המפקד") על צו תיקון מס' 99 לתקנון המועצות המקומיות, לפיו התווסף לתקנון זה נספח מס' 8, שעניינו דיני בתים משותפים. תחיקה זו באה מכח סמכותו של המפקד לפי סעיף 2 לצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה ושומרון) תשמ"א-1981. 5. בפרק הסמכות בנספח מס' 8 נקבע כי: "בכפוף לאמור בסעיף 3 לנספח זה, מוסמכים לפעול לפי דיני בתים משותפים כל מי שמוקנית לו בישראל סמכויות לפי דיני בתים משותפים". 6. השינויים עפ"י סעיף 3 נוגעים לתחימת בתי המשפט אשר ידונו בסכסוכים בנושאים הנ"ל והם: "3 השינויים הם כדלקמן: א. בחוק המקרקעין- בכל מקום בו מופיעות המילים "חוק התכנון והבניה, התש"ה - 1965", יבוא במקומן "הדין ותחיקת הבטחון"; בכל מקום בו מופיעות המילים "הועדה המקומית לתכנון ולבניה" יבוא במקומן "ועדת התכנון המיוחדת"; בכל מקום בו מופיעות המילים "בית משפט שלום" יבוא במקומן "בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה"; בכל מקום בו מופיעות המילים "בית משפט המחוזי" יבוא במקומן "בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור"; 7. יוצא, אפוא, שהערכאה הראשונה האמורה לדון בסכסוך בענין בית משותף לגבי בית הנמצא, גיאוגרפית, באזור שמעבר ל"קו הירוק", כגון שערי תקוה, הינה "בית המשפט לענינים מקומיים של ערכאה ראשונה". 8. הואיל והמפקח על רישום מקרקעין בפתח-תקוה הינו הקרוב ביותר ליישוב נקבע, כאמור, ע"י משרד המשפטים, שהוא יהא בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה, חלף בית משפט שלום, והוא ידון בתביעות הנוגעות לנושא ביישוב הנדון. 9. הואיל ומדובר בערעור על החלטת "בית המשפט לעניינים מקומיים של ערכאה ראשונה", הרי שבית המשפט המוסמך לדון בערעור אינו בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן הוא אינו "בית משפט לעניינים מקומיים של ערכאת ערעור", באשר לא כונן ככזה, ולפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כ"בית משפט לענינים מקומיים של ערכאת ערעור", מכח סמכותו הרזידוארית. לפיכך אני קובע כי בית משפט זה הוא המוסמך לדון בערעור, לכשיוגש. אשר לענין הארכת המועד 10. המשיבים בתגובתם מיום 26.1.04 מתנגדים למתן הארכה, באשר, לטענתם, המבקשים אינם ממלאים את פסק דינו (החלקי) של כבוד המפקח. כמו כן, טוענים המשיבים כי המבקשים לא הראו טעם מיוחד לצורך הארכת המועד, וכי המשיבים זכאים, לדברי עו"ד י. גואטה, "כי ענינם יבוא לסיום בהקדם ולא יגררו להליך ארוך ומייגע בנסיבות המקרה דנן". 11. לא מצאתי ממש בתגובת המשיבים, שהרי נהפוך הוא, כל שמבוקש עתה הוא לא להטריד את המשיבים בערעור, דבר שיעכב את ההליך וידחה אותו, אלא שהערעור יוגש רק בסופו של הדיון בפני כבוד המפקח, או אז אולי תתייתר הגשת ערעור. בכך רואה אני טעם מיוחד המצדיק מתן הארכה. (ראו רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידו נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם); בר"ע 800/03 אבודוגוש נ' עו"ד דברת (לא פורסם); ע"א 3641/92 נקלנר נ' לופוביץ פ"ד מז(4) 133). בית המשפט נוטה לצמצם בהליכים ולא לסרבלם או לעודד הליכים נוספים. בהתחשב בימי השביתה, הבקשה להארכת מועד הוגשה במועד. 12. לאור האמור, אני מאריך המועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי עד למועד להגשת ערעור על הפסק הסופי. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. ערעורמקרקעיןהמפקח על רישום מקרקעין (בתים משותפים)בתים משותפים