פסק-דין השופט א' מצא: המערערים, בני משפחת פלאח ואחרים, נמנים עם תושבי הכפר ערב אל הייב. המשיבים ?1 ו-?4 - בני משפחות אבו-חוסיין, אל-סעיד ואחרים - נמנים עם תושבי הכפר רומאנה. הערעור מופנה נגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שלפיו הוכרה זכותם של המשיבים דנן להירשם כבעלי מחצית מאדמת הכפר רומאנה וכן כבעלי מלוא השטח הבנוי של הכפר. העובדות בתמצית: במקורן היו אדמות הכפר רומאנה בבעלות הפטריארכיה היוונית-קתולית ונוהלו על-ידי הארכיבישוף גריגוריוס חכים, כנאמנה של העדה. בעסקאות שכרת בראשית שנות הארבעים של המאה הקודמת מכר הארכיבישוף מחצית מזכויות הבעלות (במושאע) באדמות הכפר למנוח ואסף לחאם ומחצית אחרת (למעט השטח הבנוי של הכפר) לבני משפחת פלאח ולרוכשים נוספים מתושבי הכפר ערב אל היב. הזכויות שנרכשו על-ידי המנוח ואסף לחאם נמכרו - חלקן על-ידיו ויתרתן על-ידי יורשיו - למשפחת אבו-חוסיין ולאחרים מתושבי הכפר רומאנה. אלא שאף אחת מעסקאות אלו לא הושלמה ברישום. ביום ?28/5/1964 חתם הארכיבישוף, לפני הנוטריון הציבורי, על שני ייפויי-כוח בלתי-חוזרים. אחד מייפויי הכוח (מוצג ת/?21) נערך לטובת הרוכשים מבני הכפר ערב אל היב ונועד לאפשר להם להעביר לבעלותם מחצית הזכויות (במושאע) באדמות רומאנה, למעט השטח הבנוי של הכ. ייפוי הכוח השני (מוצג ת/?18) נערך לזכות בני משפחת אבו-חוסיין והחקלאים מבני הכפר רומאנה ונועד לאפשר להם להעביר לבעלותם אותם חלקים מאדמות הכפר, שנרכשו על-ידם בעבר מן המנוח ואסף לחאם ויורשיו, וכן מחצית מן השטח הבנוי של הכפר שנותרה עדיין בבעלות הפטריארכיה. יום ?15/6/1964 חתם הבישוף מקסימוס סלום - מכוח הרשאה שניתנה לו על-ידי הארכיבישוף גריגוריוס חכים - על ייפוי-כוח נוטריוני בלתי-חוזר נוסף, בו שב ופירט את זכויות הצדדים השונים באדמות הכפר רומאנה. עיזבון ויורשי המנוח ואסף לחאם (המשיב ?3 לפנינו) והפטריארכיה (המשיב ?2) לא חלקו על תביעת המשיבים ?1 ו-?4. בהסתמכו על הראיות שבכתב ועל עדותו של הבישוף סלום, ותוך שדחה השגות שונות שהועלו לפניו על-ידי המערערים, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבים ?1 ו-?4 הוכ תביעתם. בערעורם שלפנינו טענו המערערים, כי עדותו של הבישוף סלום וייפוי הכוח (ת/?19) שנחתם על-ידיו לא תמכו בגרסת המשיבים. כן טענו, כי בהכירו בתוקפו של ייפוי הכוח ת/?19 העניק בית המשפט המחוזי למשיבים יותר זכויות מאלו שהם עצמם ביקשו בתביעתם, על יסוד ייפוי הח ת/?18, ובכך קיפח את חלקם של המערערים בזכויות שנמכרו להם. הגענו לכלל מסקנה, כי אין עילה להתערבותנו בממצאי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. בא-כוח המערערים לא חלק לפנינו על כך, כי הארכיבישוף חכים מכר מחצית מאדמות הכפר למנוח ואסף לחאם וכי המנוח ויורשיו מכרו את הזכויות שנרכשו על-ידם למשפחת אבו-חוסיין ולאחרים מתושבי רומאנה. הזכויות שהועברו על-ידי המנוח לחאם ויורשיו כללו, בין היתר, גם מחצית מזכויות הבעלות בשטח הבנוי של הכפר. ייפוי הכוח ת/?18, שנחתם בידי הארכיבישוף חכים, העניק לאבו-חוסיין ולחקלאים תושבי רומאנה את המחצית הנותרת מזכויות הבעלות בשטח הבנוי. התוצאה המעשית היא,שלמשיבים ?1 ו-?4 ניתנו מלוא הזכויות בשטח הבנוי של הכפר ומחצית מזכויות הבעלות (במושאע) ביתר אדמות הכפר, כשהמחצית האחרת ניתנה למערערים. זכותם של המערערים (בני משפחת פלאח ואחרים מתושבי ערב אל היב), להירשם כבעלי מחצית מזכויות הבעלות (במושאע) על אדמות רומאנה מעט השטח הבנוי), אכן הובטחה בייפוי הכוח מוצג ת/?21. בייפוי הכוח ת/?19 - בניגוד לנטען על-ידי המערערים - יש אך משום סיכום של מצב הזכויות, כפי שהוא נלמד מייפויי הכוח ת/?18 ו-ת/?21. הווי אומר: ייפוי הכוח ת/?19 איננו מעניק למשיבים ?1 ו-?4 זכויות נוספות עלו שנרכשו על-ידם מבני משפחת לחאם ומן הפטריארכיה, ואיננו גורע מאומה מזכויותיהם של המערערים. הייתי דוחה את הערעור ומחייב את המערערים לשלם לכל אחת מקבוצות המשיבים ?1 ו-?4 שכר-טרחת עורך-דין בסך ?15,000 ? ולמשיב ?2 שכר-טרחת עורך-דין בסך ?10,000 ?. המשיב ?3 לא התייצב ולא טען, ולפיכך לא ייעשה צו להוצאות לזכ ש ו פ ט השופט י' אנגלרד: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' מצא. קרקעותערבים (ערבות)בעלותמקרקעין