סילוק יד מתת חלקה

פסק דין בפנינו ערעור על פסק-הדין שניתן ע"י בימ"ש השלום בחיפה בת.א. 19225/92 (כב' השופטת דנון) ביום 28.4.99 ובו חייבה את המערערים לסלק ידם מתת החלקה 7 / צ פרט לחלקה בת 160 מ"ק ולשלם תמורתה סכום של 14,400$ ובנוסף דמי שימוש בגין יתרת החלקה בה השתמשו המערערים לצרכי חקלאות בסך 13,693$ וכן חייבה אותם לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד . ביחסים שבין המערערים למשיב מס' 4, חייבה את המשיב מס' 4 לשלם למערערים את הסך 19,026$ מחצית נזקם של המערערים. המערערים חולקים על מרבית הקביעות שנעשו בפסק-הדין, אולם בדיון בפנינו התמקדו בטענות שלקמן: א. במסגרת הסעד הכספי שתבעו המשיבים 1-3 בכתב התביעה המתוקן הם עתרו לחייב את המערערים בתשלום ערך השטח התפוס בסכום של 100,000 ש"ח בלבד, ולחלופין, לחייבם בתשלום דמי שימוש ע"ס 60,000 ש"ח. כאשר חייב בימ"ש קמא את המערערים בסכום כולל של 28,093$, בנוסף על הצו לסילוק יד שנתן נגדם, פסק לזכותם סכום העולה על דרישתם שפורטה בכתב התביעה. ב. בפסק-הדין קבע בימ"ש קמא כי לטעות שנוצרה במסירת תת החלקה שבה מחזיקים המערערים, אחראים כל הצדדים לתביעה, לרבות המשיבים 1-3, מאחר והם ומורישם מכרו תת חלקות בחלקה האמורה שהיתה בשטח של כ23- דונם, מבלי לדאוג למדידה כהלכה. למרות הקביעה האמורה לא חילק בימ"ש קמא את הנזק שנגרם ע"י כל הצדדים והיה עליו להפחית מהנזק הכולל שנגרם למשיבים 1-3 שליש בגין אשמתם. ג. המשיב מס' 4 שהיה צד ג' בתביעה בפני בימ"ש קמא, חייב במלוא סכום החיוב הכספי שהוטל על המערערים, ולא רק במחציתו, שכן המערערים לא רק חוייבו בתשלום כספי למשיבים, אלא חוייבו לסלק ידם מהשטח אשר אותו קיבלו מהמשיב מס' 4. ד. המשיב מס' 4 לא התייצב לדיון בערעור למרות שבא כוחו קיבל הזמנה כדין ואף לא הגיש עיקרי טיעון, וב"כ המערערים מבקש לפסוק נגדו עפ"י טענותיו בגין העדר הופעה. לאחר ששמענו טענות הצדדים החלטנו לדחות את הערעור. בפסק-הדין המפורט של בימ"ש קמא סקרה כב' השופטת דנון את השפעת חלוקת האשמה על סכומי הפיצוי שקבעה למשיבים 1-3. דוגמא בולטת לכך נמצאת בקביעתה שבגין רשלנותם של המשיבים 1-3 באי מדידת החלקות שמכרו בחלקה ע"י מודד מוסמך, לא יהיה זה צודק, הגון וראוי לצוות על המערערים להרוס את אותו חלק מביתם הנמצא על תת חלקה 7 / צ. עוד הוסיפה כי דמי השימוש לגבי יתרת החלקה מחושבים אך ורק משנת 1987 והיתה זו אשמתם של המערערים שלא השתמשו בשירותי מודד מוסמך, כאמור. למרות שכב' השופטת דנון סמכה על הערכת השמאי זייד שנקבע על ידה כמומחה מטעם ביהמ"ש, העריכה את שווי דמי השימוש במקום עפ"י 5% מערך הקרקע ב3%-. עוד דחתה את טענת המשיבים 1-3 לפיצוי בגין נזקי השגת גבול בנוסף לדמי השימוש בגלל אשמתם. באשר לחיוב של הצד השלישי אנו סבורים שאין מקום לשנות מפסק-הדין בכל הקשור אליו גם מהטעמים שפורטו ע"י בימ"ש קמא ולא נראה לנו שבגין העדר הופעת הצד השלישי לדיון בערעור יש הצדקה לסטות מעמדתנו זו. יתירה מזאת, הצד השלישי חוייב לשלם למערערים סכום העולה על מחצית חיובם כלפי המשיבים 1-3 והדבר עולה מחישוב אריתמטי פשוט. שאר טענות המערערים אינן מצדיקות התערבות ערכאת הערעור והגיע יומו של הסכסוך המתואר בפסה"ד, להסתיים. אשר על כן אנו דוחים את הערעור, מחייבים את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים הוצאות הערעור בסך 6,000 ש"ח שיגבו מתוך הפקדון שהופקד ע"י המערערים. סילוק יד