בית המשפט ציין בפסיקתו כי כאשר מתמנה מומחה מטעם בית-המשפט, ובחוות דעתו הוא מצביע על ליקויים שלא פורשו בחוות-הדעת של המומחה מטעם התובעים. בתי המשפט מאפשרים על-פי-רוב לקונים להסתמך על הליקויים שפורטו בחוות-הדעת המאוחרת. אפשרות זו כפופה, עם זאת, לתוכן ההסכמה של הצדדים בעת מינויו של המומחה המוסכם; ואם הוסכם שהמומחה יוגבל לבדיקת הליקויים ואי-ההתאמות בכתב-התביעה יכבד בית המשפט הגבלה זו. ##להלן החלטה בנושאמהנדס מומחה בית משפט - פירוט ליקויי בניה בחוות דעת:## 1. במסגרת תביעה בגין ליקויי בניה, הודיעו ב"כ הצדדים ביום 05/07/00 "הגענו להסכמה המפורטת בהסכם המפורט בזה ומבקשים ליתן לו תוקף של החלטה" (ע' 2 ש' 7-8). 2. עפ"י המוסכם בין הצדדים, בהודעה הנ"ל, הסכימו הצדדים, בין השאר: "1). ימונה מומחה - המהנדס סילביו הופמן על מנת לבדוק את הליקויים הנטענים על ידי התובעים בכתב התביעה ויתייחס, לחוות הדעת של המהנדס שצורפה לכתב התביעה. 2). המומחה יקבע אלו ליקויים קיימים בדירה וכן יקבע אילו ליקויים ניתנים לתיקון ומה עלות התיקונים לתובעים ולנתבעת ואלו ליקויים אינם ניתנים לתיקון ויעריך עלות הפיצוי המגיע בגין הליקויים שאינם ניתנים לתיקון". ... 3. בית המשפט הנכבד מבקש ליתן לכתב המינוי תוקף של החלטה ולהוציא החלטת מינוי סטנדרטית". 3. בהתאם, ניתן תוקף של החלטה (ביום 05/07/00) למוסכם בין הצדדים (ע' 2 ש' 11) ואף הוצאה (ביום 26/12/00) החלטת מינוי סטנדרטית בדבר מינוי מומחה מוסכם ומטעם בית המשפט בתחום הבניה והוראות אחרות (ע' 8 - 4). 4. בהחלטה מיום 26/12/00, ובהתאם להסכמה שבין הצדדים, מיניתי את המומחה המהנדס סילביו ארבל הופמן, כמומחה מוסכם ומטעם בית המשפט (ס' 1), עליו הוטל לבדוק את דירת התובעים (להלן הנכס) (ס' 2), ולחוות דעתו, בין השאר, "האם קיימים בנכס/ים ליקויים, פגמים או אי התאמות (להלן : הליקויים) כמפורט בכתב התביעה ובחוות הדעת של יעקב פטל מיום 22/12/95? או כמפורט בחוות הדעת של עוזי שריד מיום 15/04/99?" ס' 2.1 בעמ' 4). 5. חוות דעתו של המומחה המוסכם ומטעם בית המשפט מ - 08/01 הוגשה לבית המשפט ביום 03/01/02. 6. ביום 30/01/01 ביקר המומחה המוסכם ומטעם בית המשפט, בדירת התובעים, ובעקבות ביקור חוזר זה ובתשובה לשאלות הבהרה מטעם הנתבעת, ערך המומחה "חוות דעת משלימה" מיום 12/04/02. ב"חוות דעת משלימה" זו כתב המומחה בסיפא, הערה שזה נוסחה: "בנוסף לליקויי רטיבות שנטענו בחוות דעת מטעם התובעים, בביקורי המשלים ראיתי סימני רטיבות במקומות אחרים, לגביהם לא נטען בחוות דעת פטל, ולכן ועל פי החלטת כב' בית המשפט, סבורני, כי לעת עתה הנני מנוע מלהתייחס אליהם (פרטי הממצאים רשומים בתיק במשרדי)" (ס' ב.4.). 7. מכאן הבקשה שבפני "להורות למומחה לפרט את כל המקומות בהם אותרו סימני רטיבות" (ס' 2). 8. הנתבעת מתנגדת לבקשה בטענה, כי "הליקויים שלא פורטו בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה אינם מהווים חלק מעילת התביעה ודי בטעם זה כדי לדחות הבקשה" (ס' 1 לתשובה). מוסיפה הנתבעת וטוענת, כי "אין זה מתפקידו של המומחה מטעם בית המשפט לייצר עילת תביעה לתובעים ואם רצו התובעים לתקן את כתב תביעתם ולהוסיף לכתב התביעה ליקויים נוספים, מעבר לליקויים שפורטו על ידם בעת הגשת כתב התביעה, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה ולצרף לבקשה חוות דעת של מומחה מטעמם ותצהיר של התובעים". (ס' 3). הנתבעת גם טוענת,כי "אם לאחר כתשע שנות מגורים בדירה התגלה ליקוי רטיבות חדש, ממילא הליקוי אינו באחריות הנתבעת" (ס' 4 סיפא לתשובה). ב"כ התובעים טוען,כי "יש מקום להורות למומחה לפרט כל ממצאיו, ובפרט לגבי ליקויי הרטיבות, בלא קשר לשאלה אם עפ"י חווה"ד שצורפה לכתב התביעה אותרו סימני רטיבות בכל המקומות בהם אותרו סימנים כאלה ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש" (ס' 4 לבקשה). בכל הכבוד, אין דעתי כדעתו, ולהלן טעמי: הטעם הראשון - מבוסס על נוסח הסכמת הצדדים: "נוסח זה אינו מותיר ספק באשר להסכמת הצדדים. אם נוסיף לכך את דברי [המומחה - הופמן - י.מ.] עצמו - בתשובה לשאלות הבהרה - כי סבורני כי לעת עתה הנני מנוע להתייחס אליהם, וידענו על מה הסכימו הצדדים ועל מה לא הסכימו". (כב' השופט מ' חשין ע"א 1772/99 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ"ה (4) 203, 207 פיסקה 7) (בשינויים לפי העניין). "סבורני כי במקרה כמו זה שלפנינו, שהמומחה מונה על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, הדבר תלוי בהסכמה, המפורשת או המשתמעת, של בעלי הדין, בדבר תפקידו והיקף קביעותיו של המומחה המוסכם". (כב' השופט מ' חשין ע"א 1772/99, שם, 207 פיסקה 6). "אין לנו לברר עתה אלא על מה הסכימו הצדדים, במפורש או מכללא, לעת מינוי של [המומחה המוסכם - י.מ.]. ראו עוד: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (סיגא, תשס"א - 2001, מהד' שישית), 191" (כב' השופט מ' חשין ע"א 1772/99, שם, 207 פיסקה 7). יתר על כן, אין לי ספק, שכך גם הובנה ההסכמה ע"י התובעים וב"כ, שכן הם לא ביקשו לבטל או לשנות את ההחלטה מיום 26/12/00, בדבר מינוי המומחה, תפקידיו וסמכויותיו, ואף לא ניסו לערער עליה. "... כאשר מתמנה מומחה מטעם בית-המשפט, ובחוות דעתו הוא מצביע על ליקויים שלא פורשו בחוות-הדעת של המומחה מטעם התובעים... בתי המשפט מאפשרים על-פי-רוב לקונים להסתמך על הליקויים שפורטו בחוות-הדעת המאוחרת. אפשרות זו כפופה, עם זאת, לתוכן ההסכמה של הצדדים בעת מינויו של המומחה המוסכם; ואם הוסכם שהמומחה יוגבל לבדיקת הליקויים ואי-ההתאמות בכתב-התביעה יכבד בית המשפט הגבלה זו" (פירוש לחוקי החוזים, מיסודו של ג' טדסקי, א' זמיר: חוק המכר (דירות) , התשל"ג-1973 , ס' 193 בעמ' 540 למעלה). הטעם השני - מצוי בעובדה, כי נקודת המוצא, מעוגנת לא רק בהסכמה הדיונית, אליה הגיעו הצדדים, אלא גם בהוראת סעיף 4א(א) לחוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973, (להלן : החוק) הקובעת: "הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי התאמה - (1) שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד; (2) שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשותו אם הודיע עליה למוכר תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה". ברור, שהנתבעת הסכימה לראות בכתב התביעה ובחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, הודעה, או לפחות ריכוז הודעות, על ליקויים, במובן סעיף 4א(א)(1) או (2) לחוק, ועל כן הסכימה, כי המומחה המוסכם ומטעם בית המשפט, יחווה דעתו בענין הליקויים המופיעים בכתב התביעה ובחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, תוך השוואה לחוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת. לא נותר לי אלא לקבוע, וכך אני עושה, כי הצדדים הסכימו, באופן מפורש, כי המומחה המוסכם ומטעם בית המשפט יבדוק "את הליקויים הנטענים על ידי התובעים בכתב התביעה ובחוות הדעת של המהנדס שצורפה לכתב התביעה". 9. אשר על כן, הבקשה נדחית. 10. כמובן שאין בהחלטה זאת, כדי לחסום התובעים מלבקש לתקן את כתב התביעה, ולבקש להוכיח הליקויים הנטענים. בניהמומחהליקויי בניהמומחה מטעם בית המשפטהנדסה / מהנדסחוות דעת