פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערערת, יורשת הזכויות במקרקעין, שהיו ידועים בעבר כחלקה 234 בגוש 3 בכפר בידו שבנפת רמאללה (להלן: חלקה 234), הגישה בשנת 1998 לבית-המשפט המחוזי בירושלים תובענה כנגד המשיב. בתובענה נתבקש בית-המשפט המחוזי להצהיר, כי המשיב לא רכש כל זכות שהיא בחלקה - 1964-1963 על-ידי שלטונות ירדן, אך לא הושלם - ידועה כחלקה 5 בגוש 1 (להלן: חלקה 5). לטענת המערערת, המשיב מחזיק כיום בחלקתה לאחר שהשתלט בשנת 1988 בכוח על חלקה 5, ועל חלקות סמוכו טענת המשיב בכתב ההגנה שהגיש הייתה, כי הוא בעל הזכויות בחלקה 5, שכן חלקה 5 נכללת בחלקה שהייתה ידועה - לפני שנערך הסדר המקרקעין הנ"ל על-ידי שלטונות ירדן - כחלקה 231 בגוש 3 (להלן: חלקה 231), וכי את חלקה 231 רכש המשיב מבעליה כדין בשנת בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר אליהו צ' בן-זמרה) קבע, לאחר שמיעת ראיות, כי הגם שלא הוכחו זכויות כלשהן של המשיב בחלקה 5, אין להיעתר לתובענת המערערת, וזאת מכיוון שהמערערת, שאין חולקין כי היא בעלת הזכויות בחלקה 234, לא הוכיחה כי חלקה 234 היא אומנם החלקה היה כיום כחלקה 5. בית-המשפט המחוזי הסביר, כי נסח רשם המקרקעין הירדני המתייחס לחלקה 5 מעיד אומנם על כי בעלת הזכויות בחלקה 5 היא המערערת, אך מכיוון שהסדר-המקרקעין שביצעו השלטונות הירדניים לא הושלם, סויג נסח המקרקעין על-ידי הערות המופיעות בו ואשר לפיהן אין הנסח משקף הכרעה פית של הזכויות במקרקעין ואין הנסח כשר למטרה של עריכת עסקות במקרקעין. בית-המשפט המחוזי הסביר עוד, כי - כעולה גם מחוות-דעתו של מודד מומחה שמונה לשם כך - לא ניתן, כעניין טכני, לאמֵת את טענת המערערת כי חלקה 234 היא אכן החלקה הידועה כחלקה 5. בית-המשפט המחוזהוסיף, כי הוא אינו מאמין לשני עדי תביעה אשר העידו על מיקומה של חלקה 5, וזאת, בין היתר, מכיוון שבעת עריכת ההסדר היו ילדים צעירים; ואף אינו מאמין לעד תביעה שלישי, שהיה מי שעל-פי גרסת המשיב מכר לו את חלקה 231, וזאת מכיוון שעדותו של עד תביעה זה, שהעיד כי גלות חלקה 234 זהים לגבולות חלקה 5, הייתה רצופת שקרים. בית-המשפט המחוזי הוסיף והטעים, כי גם אין הוא מקבל את עדותו של עד התביעה העיקרי מטעם המערערת, סאיב אלמווקאת (להלן: אלמווקאת), שהיה פקיד הסדר המקרקעין שתחת פיקוחו נערך הסדר המקרקעין בכפר בידו בשנות ה60-'. אלמווקאת העיד, כי הסדרי מקרקעין נערכים, בשלב הראשון על-ידי עריכת "לוח תביעות", שבו נרשמים כל אלו התובעים זכויות במקרקעין הנתונים לתהליך של הסדר; ובשלב השני, על-ידי הכנת "פנקס שטח", שבו נרשמות תוצאות מדידות שנערכות במקרקעין בנוכחות הטוענים לזכויות, המצביעים בפני מודדים מטעם פקיד ההסדר על גבולות חלקותיהם. בית-המשפט המחוזי ציין, כי אלמווקאת העיד אומנם - לאחר שעיין במסמכים רלוואנטיים - כי משוכנע הוא שחלקה 234 היא חלקה 5, אולם אין להסתמך על עדותו לצורך קביעת ממצאים בדבר מיקומה של חלקה 234. וכך הסביר בית-המשפט המחוז [אלמווקאת] הוא גימלאי ירדני, שהיה ממונה על ההסדר, אך הוא עצמו לא השתתף בנוהל הצבעת תובעי החלקות על גבולותיהן, כולל מדידת שטחי החלקות שבוצעו על-ידי מודדי ההסדר. בהיעדר "לוח תביעות" ו"פנקס שטח" בו נרשמו מדידות החלקות נשוא לוח התביעות שעליהם מסתמך העד, לא ניתן לסמוך על זכרונו של [אלמווקאת], אשר כאמור מודה כי פעולת המודדים נעשתה בשטח על-פי הכרזה וסימונים, שלא הוא נכח בהם (ראה עמוד 23-21 [לפרוטוקול]).ייתכן והוא אכן היה בכפר בידו בקשר להסדר, אך איני מוכן לסמוך על זכרונו ביחס למיקום ... החלקות ... שבוצע לפני 36 שנה [!!!] בהיעדר כל מסמך - כולל מפה - המתאר את מיקום החלקות ומזהה אותן ... כאשר הוא עצמו מודה כי את תצהירו ערך רק על יסוד [מסמכים]...העד מעיד כי היה ברבת עמון וביקש שיביאו לו את לוח התביעות, אך הוא לא עיין ב"תיק ההסדר", ואינו מעיד כי השווה בין פרטי "לוח התביעות" ופרטי המדידות של חלקות השומה וכאמור "לוח התביעות" ו"פנקס השטח" או צילומם לא הובא ולא הוגש [הגם ש] כדבריו "המפה והלוח אומרים הכל"!! העד גם אינו זוכר אם הוגשו התנגדויות ביחס לבעלויות בחלקות הנתבעות ... ולכן לא היה בסיס לקביעתו כי לא היתה התנגדות לבעלויות וכי כולם הסכימו לגבולותיהן. העד מעיד על נוהל ההסדר המתואר על ידו ... אך איני מאמין כי הוא זוכר את החלקות נשוא ההסדר ואת מיקומן ואת קרבתן זו לזו. [ההדגשות במקור] על יסוד קביעות אלו, בצירוף תמיכות להן שמצא בית-המשפט המחוזי בחומר הראיות, נדחתה תובענת המערערת. בערעורה בפנינו תקפה המערערת את מסקנות בית-המשפט המחוזי, תוך שנכנסה לפני-ולפנים חומר הראיות. עם זאת, עיקר טענתה היה, כי בית-המשפט המחוזי שגה בראש-ובראשונה בהתייחסותו לעדותו של פקיד ההסדר אלמווקאת. המערערת טענה, כי עדותו של אלמווקאת הייתה עדות מפתח, באשר אף המודד שהעיד בפני בית-המשפט הסביר כי רק פקיד ההסדר יכול לקבוע את ההתאמה בין חלוקת המקרקעין לחלקות לפני ההסדר, לבין החלוקה שלאחר ההסדר; אלא שבית-המשפט בחר לדחות את עדותו של אלמווקאת ללא הצדקה. המערערת ציינה בהקשר זה, כי בניגוד לסברת בית-המשפט המחוזי, שלפיה אלמווקאת לא נכח בשטח בעת עריכת הסדר המקרקעין, אלמווקאת דווקא נטל חלק פעיל במדידת החלקות, שהה בשטח, ועדותו בוססה אף על היכרותו האישית עם בעלי הזכויות במקרקעין באזור. מנגד, המשיב תמך בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. כאמור, אין מחלוקת במקרה שבפנינו על כי המערערת היא בעלת הזכויות בחלקה 234. אלא, השאלה שבמחלוקת היא, אם אומנם חלקה 234 היא החלקה המזוהה כיום כחלקה 5. למצער מתעוררת השאלה - נוכח הקביעה כי למערערת חלקת מקרקעין שבבעלותה באותו אזור - היכן מצויה חלקה 234.-המשפט המחוזי בחן את חומר הראיות שבא בפניו, והגיע לכלל דעה כי המערערת לא הוכיחה את טענתה כי חלקה 234 היא החלקה הידועה כיום כחלקה 5 כעולה מפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, נדבך מרכזי שעליו השתית בית-המשפט את מסקנתו הנ"ל היה דחיית עדותו של העד אלמווקאת, ששימש כפקיד ההסדר בתקופה הרלוואנטית שבה שונה מיספור החלקות במסגרת הסדר המקרקעין. בית-המשפט המחוזי דחה את עדותו של אלמווקאת בהדגישו את העובדה שאלמווקאת לא שהה בשטח המריבה בעת שנערכו המדידות. דא עקא, מעיון בפרוטוקול הדיון בפני בית-המשפט המחוזי, ובכלל זה בעמודים 23-21 שאליהם הפנה בית-המשפט המחוזי בפסק-דינו בהקשר זה, עולה, כי אלמווקאת כלל אינו מעיד כי לא נכח בשטח. על רקע זה, ונוכח, מחד-גיסא, טענת המערערת כי אלמווקאת נטל חלק פעיל בהליכי ההסדר, ומאידך-גיסא, התוצאה הקשה למערערת של דחיית תובענתה, הגענו לכלל דעה, כי אין מנוס מהחזרת התיק אל בית-המשפט המחוזי לצורך שמיעת עדותו של אלמווקאת מחדש. אשר-על-כן, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ומורים על החזרת התיק לבית-המשפט המחוזי, למען ישמע את עדותו של אלמווקאת. בית-המשפט המחוזי, שיהיה מוסמך גם לשמוע כל ראיה נוספת שימצא לנכון, יכריע בתובענת המערערת מחדש לאחר שישקול את הראיות שישמע. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. מקרקעיןזכויות במקרקעין