החלטה 1. בתיק שלפניי הוגשה תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובעים (המשיבים 1,2 - להלן "בן דוד") בסך של 447,300 ₪, בשל כך שבנו את ביתם על מגרש שאיננו שלהם, דבר שלטענתם נעשה עקב סימון שגוי. התובעים טענו להתרשלות של המודד, מר אורי עידן (להלן: "עידן") אשר היה באותו שלב הנתבע היחיד. העובדות: 2. א. בן דוד טענו כי עקב הנתון המוטעה, אותו מסר עידן, ואשר הופיע על גבי המפה המצבית, וכן הסימונים שבוצעו על ידו בשטח, בנו את ביתם על המגרש השכן ולא על המגרש השייך להם. ב. ביום 11.1.01 מונה מר זוהר עירון כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט (להלן: "עירון"). בחוות דעתו קבע עירון כי: "מר עידן ביצע את עבודתו באופן מקצועי וכמקובל". והוסיף: "סימון המבנה נערך באחריותו של מודד אחר...על מודד זה היה להוציא מן הכוח אל הפועל את השרטוט האדריכלי של המתכנן ולתרגמו לפינות הבנין על המגרש. מודד זה לא בדק את הסימונים שהוצגו לפניו..." ג. בעקבות חוות הדעת, הגישו בן דוד בקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעים נוספים. ד. שניים מן הנתבעים הנוספים הם מר אבי גולדרייך, הוא המודד הנוסף, והחברה שבבעלותו (להלן: "גולדרייך"). ה. עם צירופם הגישו גולדרייך בקשה לפסילת חוות דעתו של עירון והיא שמונחת בפניי כעת. טענות הצדדים: 3. א. לטענת גולדרייך, התביעה המקורית הוגשה נגד עידן ונגדו בלבד, כאשר הוא משמש עד מטעם התובעים. והמומחה מונה בעקבות הסכמת הצדדים המקוריים, וזאת מבלי שהוא, גולדרייך, היה צד להסכמה. ב. לטענתו, מעולם לא ניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו ביחס לאותו מומחה, כל שכן מינויו של זה לא היה על דעתו ובהסכמתו. ג. עוד הוא טוען כי גם לפגישות שנערכו במשרדי עירון לצורך גביית העדויות, הגיע בגפו וללא ייצוג משפטי, שכן לא העלה על דעתו שברבות הזמן יהפך הוא עצמו נתבע. גולדרייך סומך טענותיו על הדברים שנאמרו ברע"א 8864/99 ולפיהם, לטענתו: "...עומדת לו הזכות כי אם הוזמן לטעון את טענותיו לצורך מסוים לא תיזקפנה טענות אלו לצורך אחר ותימנע ממנו עקב כך האפשרות להציג את מכלול טיעוניו לצורך ההליך האחר." ד. לטענתו, הוא הוזמן כעד מטעם התובעים, לצורך מסוים, והנסיון להשתמש כעת כנגדו באינפורמציה שמסר, מהווה פגיעה בזכותו ליומו בבית משפט, יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ופגיעה בזכותו להליך הוגן. ה. עוד מוסיף גולדרייך ואומר כי המומחה חרג באופן בולט מצו המינוי שהוצא לו באשר גבה עדויות, חקר תצהירים והכריע בשאלות שנוגעות למהימנות שאין בינם ובין מומחיותו דבר. ו. אשר על כן הוא טוען כי יש לפסול את חוות הדעת ולהוציאה מתיק בית המשפט. 4. יתר הנתבעים שצורפו לתביעה אינם מתנגדים להותרת חוות הדעת בתיק בית המשפט ובלבד שזו לא תחייב אותם, מאחר שצורפו רק לאחר שחוות הדעת ניתנה. 5. א. עידן מתנגד לבקשה וטען בתגובתו לבקשה, כי עירון מונה כמומחה מוסכם, ולצורך קיומה של חוו"ד אחת, אובייקטיבית ומכרעת. ב. לטענתו, לצורך הכנת חווה"ד ערך עירון מספר ישיבות ממושכות ובמהלכן נשמעו טענות הצדדים. כמו כן נשמעה עדותו של גולדרייך (שנתמכה בתצהיר), וניתנה לו לכן "הזדמנות נאותה" לפרוס טענותיו. ג. לטענתו, המשמעות המעשית של פסילת חוות הדעת תהא כי כל ההליכים שנוהלו עד כה (במשך 5 שנים) - יהיו כלא היו, דבר אשר יגרום לו,לעידן, נזק רב. ד. לגבי הטענה כי גולדרייך לא היה מיוצג - טוען עידן כי אמנם גולדרייך לא היה מיוצג באופן פורמלי, ואולם הלכה למעשה יוצג על ידי פרקליטיהם של התובעים (בן דוד). ה. נוסף על כך, טוען עידן כי העובדה שהמסקנה שהוסקה בחוות הדעת אינה לרוחו של גולדרייך, אינה סיבה מספקת לצורך פסילתה, ולכן מבקש שלא לפוסלה ולהותירה בתיק ביהמ"ש. ו. בנוסף לאמור לעיל, טוען עידן לענין תקנה 136 לתקסד"א, כי התובעים חרגו מלשון התקנה בכך שאם בחרו לאמץ את חוות הדעת ולתקן את כתב התביעה על סמך אותה חוות דעת, היה עליהם למחוק את תביעתם נגדו ולהגיש תביעתם נגד נתבעים 2-6 בלבד. לחילופין, טוען עידן כי באם לא ימחקו את התביעה נגדו, יש לבטל את צירופם של הנתבעים 2-6 ולהמשיך ולברר את התביעה המקורית (שהוגשה כנגדו בלבד) על יסוד חוות הדעת. 6. א. גם בן דוד מתנגדים לבקשה. בתגובתם הם טוענים כי מעולם לא נשללה זכותו של גולדרייך לשכור שירותיו של עורך דין והוא רשאי היה לעשות כן בכל עת. משבחר שלא לשכור עו"ד- מושתק הוא מלטעון כי נפגעה זכותו לייצוג. ב. יתר על כן, התובעים טוענים כי הטענה לפיה גולדרייך לא נתן הסכמתו למינוי מומחה נאמרת אך מן הטעם שממצאי חוות הדעת אינם לרוחו, שהרי לא ניתן (ואף אין כל צורך) לשמוע את עמדתו של כל עד ועד ולקבל הסכמתו למינוי מומחה. ג. בנוסף - לגולדרייך שמורה הזכות לחקור את המומחה על חוות דעתו. ד. לאור כל האמור, עמדת בן דוד היא כי אין מקום לפסילת חוות דעת המומחה. דיון: 7. הליך של מינוי מומחה מטעם בית משפט הוא הליך מקובל שנועד להקל על הדיון, לייעלו ולקצרו. בית המשפט נעזר באופן זה בבעל מקצוע שהוא אובייקטיבי, שאין לו נגיעה לעניין הנדון או למי מהצדדים. 8. בית המשפט יכול שימנה מומחה מטעמו אם בהסכמת הצדדים ואם ללא הסכמתם. (תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי). 9. עם זאת, למעמדה של חוות הדעת של מומחה כזה, שמונה ע"י ביהמ"ש, יש חשיבות אם מונה בהסכמת הצדדים או שלא בהסכמתם. 10. אם מונה המומחה שלא בהסכמת הצדדים - אין הוא מבטל בחוות דעתו את מומחי הצדדים. במקרה כזה גם אין משקל יתר לחוות דעתו ביחס לחוות הדעת של הצדדים. ע"א 4128/90 חפציבה בע"מ נ' לחנר. 11. לעומת זאת - אם מונה מומחה בית המשפט בהסכמת הצדדים - הרי שבכך ויתרו הצדדים על הבאת חוות דעת מטעמם וחוות דעתו של מומחה בית המשפט היא היחידה שתבוא בפני ביהמ"ש - וזכות הצדדים מתמצת בהפנית שאלות למומחה - אם בדרך של משלוח שאלות הבהרה ואם בדרך של חקירה בבית המשפט. 12. הבקשה שבפניי היא לפסילת המומחה באופן שיביא להתעלמות ממנה. יש לזכור כי פסילה של מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג שאינו נעשה כדבר שבשיגרה ועל בית המשפט לנהוג באיפוק מירבי בבואו לפסול חוות דעת מומחה ולשקול כל מקרה לגופו ונסיבותיו. במקרה שבפניי לא ראיתי מקום לפסול את חוות דעתו של עירון אך מן הטעם שלאחר שניתנה נוספו צדדים נוספים. 13. עם זאת, יש לזכור כי כלל יסוד בשיטתנו המשפטית הוא כי בטרם פוגעים באחת מזכויותיו של אדם יש להעניק לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו וזאת על מנת שניתן יהיה להתחשב בכל העובדות והשיקולים שיש להם רלבנטיות לצורך קבלת ההחלטה. "השאלה הנשאלת היא, האם נפגעה זכותו של פלוני- זכותו לגופו, זכותו לרכושו, זכותו לעיסוקו, זכותו למעמדו או זכות אחרת כלשהי הקנויה לו; שאם נפגעה זכות מזכויות אלו ודבריו של פלוני לא נשמעו קודם הפגיעה, מעשה הרשות נפגם ובית המשפט יסיק את המסקנה הנדרשת מן הפגם. כלל זה של זכות השמיעה וההשמעה אינו אלא בן לחובת ההגינות הכללית..." (וראה: בג"צ 5621/96 מיכה הרמן - ראש עיריית אופקים נ' השר לענייני דתות, דינים עליון, כרך נ"ב, 687). (והשווה: בג"צ 3/58 יונה ברמן, ואח'; "יצהר" בע"מ נ' שר הפנים, פד"י יב' 1493). בזו הרוח נאמר גם כי: "הערך המוגן של כבוד האדם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אף הוא מחייב את המסקנה כי גם פגיעה בכבוד האדם לתכלית ראויה לא ראוי לה שתיעשה קודם שמיצה, מי שכבודו עלול להיפגע, את זכות הטיעון במובן של קבלת חומר הראיות בשלמותו וההזדמנות להגיב עליו, זכות שהיא "חגורת ביטחון" כנגד פגיעה "העולה על הנדרש". (וראה ע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חב' החשמל, פד"י מח(3) 749, 796). וגם: בג"צ 7805/00 רוני אלוני - חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, דינים עליון, כרך ס"ד, 389). 14. במקרה שלפניי, התביעה המקורית הוגשה כנגד עידן ואילו גולדרייך שימש רק כעד מטעם התובעים. 15. ההסכמה למנות מומחה היתה הסכמת הצדדים המקוריים וגולדרייך לא היה לכן צד לאותה הסכמה. 16. אין מחלוקת כי מעולם לא הזהירו את גולדרייך כי קיימת אפשרות שברבות הזמן ייהפך הוא עצמו נתבע וכי דברים שיאמר בפני המומחה עלולים לשמש כנגדו בעתיד. 17. הטענה לפיה ניתנה לגולדרייך "הזדמנות נאותה" לפרוס טענותיו בישיבות הממושכות שערך עירון לצורך הכנת חוות הדעת , איננה מקובלת עליי. גולדרייך הוזמן לאותן ישיבות בידיעה כי הוא משמש כעד באותו הליך, ודבריו נאמרו במסגרת עדותו. לא ניתן לשלול את האפשרות שהטענות אותן השמיע כעד באותן ישיבות, שונות ממכלול הטענות שהיה משמיע בתור בעל דין ואין לשלול את האפשרות שלו היה כבר בעל דין היה מביא נתונים נוספים בפני המומחה - נתונים שהיו, אולי, משפיעים על תוצאת חוות הדעת ככל שהיא נוגעת לגולדרייך עצמו. 18. אני סבורה לכן כי חוות הדעת נערכה בלא שניתנה לגולדרייך הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו כבעל דין ובכך נפגעה זכות הטיעון של גולדרייך וזכותו להליך הוגן. 19. בנוסף - נפגעה גם זכותו של גולדרייך לייצוג. בבג"צ 4330/93 נאמר כי: "חירות זו למנות עורך דין לייצוג בבית המשפט חשובה היא בכל שיטת משפט. חשיבות מיוחדת נודעת לה בשיטת משפט אדברסרית. הופעה ללא ייצוג עשויה ליצור חוסר איזון בין הצדדים". (וראה בג"צ 4330/93 פריד גנאם, עו"ד נ' לשכת עורכי הדין, פד"י נ (4) 221). עמד על כך גם כב' השופט כהן בכל הנוגע לייצוג נאשם בהליך הפלילי ואמר: "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המיסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או שצריכה להיות, שהוא מיוצג על ידי מי שיודע כזו התורה ומדבר לשון הסתר". (וראה: ח. כהן "על זכויות הנאשם", הפרקליט כ"ו 42 (התש"ל)). 20. זכות הייצוג הינה זכות יסוד, הנגזרת מכבוד האדם, והיא חלק מהותי מהזכות להליך הוגן. זכות זו עומדת גם בהליכים שבפני מומחה מוסכם שיש מקבילות רבות בינו ובין בורר - ובפרט כשהוא בא לקבוע לעניין אחריות. 21. במקרה שלפניי אין חולק כי גולדרייך לא היה מיוצג בכל אותן ישיבות שנערכו במשרדי עירון. אין גם מחלוקת שאף אחד לא הסב את תשומת ליבו לכך שקיימת אפשרות שבסופו של יום יהפוך הוא עצמו נתבע. 22. אני דוחה את הטענה לפיה גולדרייך יכול היה, לכל אורך הדרך, לשכור שירותיו של עורך דין וכי מעולם לא נשללה זכותו זו. טענה זו אינה הגיונית בעליל. שהרי מה לו לגולדרייך, היודע כי הוא משמש כעד בלבד בהליך זה לשכור שירותיו של עורך דין? 23. אני דוחה אף את הטענה לפיה: "הגם שלא היה מיוצג באופן פורמלי, הרי שהלכה למעשה יוצג ע"י פרקליטיהם דאז של התובעים". (עמ' 2 לתגובת עידן). טענה זו הגם שאינה הגיונית, אף לא עומדת במבחן המציאות של המקרה שלפניי, שהרי אותם פרקליטים אשר ייצגו אותו "הלכה למעשה" הם אלו שתובעים אותו כעת, ומכאן ש"סופו מעיד על תחילתו". 24. בנסיבות כאלה - אין לחוות דעתו של עירון מעמד מחייב כלשהו כלפי גולדרייך, וודאי שאין לראותה כחוות דעת שניתנה בהסכמתו. לפיכך "יורדת" חוות דעתו של עירון לדרגה של חוות דעת מומחה שמונה אמנם ע"י בימ"ש - אך לא בהסכמת הצדדים. 25. כל מסקנה אחרת תפגע בזכותו של גולדרייך להליך תקין. וממילא גולדרייך והצדדים הנוספים שצורפו לתיק עימו רשאים לכן להגיש חוות דעת מטעמם ככל שימצאו לנכון לעשות כן. 26. בטיעוניו ביקש גולדרייך להוציא את חוות דעתו של עירון מתיק ביהמ"ש - אולם אין מקום לעשות כן. אין בצירוף נתבעים נוספים כדי לאיין את כל ההליכים שהתקיימו טרם צרופם ואין הליכים אלה בטלים מעיקרם, אם גם יש לשמור על זכותם של הנתבעים החדשים להתמודד עם הראיות שהוצגו ואשר מצויות כבר בתיק בית המשפט. 27. התוצאה היא לכן כי חוות דעתו של עירון תישאר בתיק ביהמ"ש, אולם מעמדה כלפי גולדרייך והנתבעים שנוספו עימו לא יהיה כשל חוות דעת מוסכמת, ולא יהיה לה כל משקל יתר ביחס לחוות הדעת שיובאו על ידי גולדרייך או מי מהצדדים האחרים. 28. נותרה טענת גולדרייך לפיה חרג עירון מצו המינוי - טענה זו לא הועלתה ע"י הצדדים שבהסכמתם נעשה המינוי - ומשקבעתי כי בכל אופן אין לחוות דעתו של עירון כל מעמד מחייב כלפי גולדרייך - אין מקום לפוסלה מנימוקים אלה. 29. אשר לטענת עידן לפיה לא היו רשאים התובעים לצרף נתבעים נוספים בעקבות חוות דעת עירון - גם דין טענה זו להידחות מאחר שהתקנות מאפשרות מפורשות תיקון תביעה בעקבות חוות דעת של מומחה ביהמ"ש ואין מקום להגביל את התיקון. 30. התוצאה היא איפוא שחוות דעתו של עירון נותרת בתיק ביהמ"ש ואולם כלפי גולדרייך והצדדים האחרים אין לראותה כחוות דעת מחייבת ומוסכמת והם רשאים להגיש חוות דעת מטעמם. מודדיםחוות דעת