פסק דין לצורך כריית מנהרות הכרמל ובנייתן, פורסמה בילקוט הפרסומים 4270 מיום 29.12.94 הודעה לפי סעיפים 5 ו - 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 ובהמרצת הפתיחה דנן ביקשה המדינה כי יינתן צו נגד המשיבים, למסור לה את החזקה במקרקעין בגבולות ובחלק שהופקעו. ההפקעה (המיוחדת בכך שמדובר בעומק הקרקע) וכל הכרוך בה עוררו קשיים הבאים לידי ביטוי בפסק הדין שניתן בבימ"ש זה ביום 22.11.00, וביתר פירוט הרחבה ועומק, בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע.א. 119/01 מיום 22.1.03. ההפקעה נגעה אך למקרקעין שבעומק הקרקע, ודבר זה לא בא לידי ביטוי מתאים בהודעת ההפקעה. לאור זה הוריתי בפסק הדין על הגבלת ההפקעה כך שהיא "תיעשה אך בתוואי המנהרה בעומק ההר...", וכו'. (הדברים מצוטטים בפסק דינו של בית המשפט העליון ואין צורך לחזור עליהם). מסקנתו של בית המשפט העליון היתה כי במקום הפקעה של זכויות ל - 99 שנים של חזקה שימוש בעומק הקרקע תבוא הפקעה של זכות הבעלות בעומק הקרקע, וכי כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של המשיבים, יש להגדיר הגדרה מדוייקת יותר את היקף ההפקעה. ביהמ"ש העליון הורה "להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע במדוייק את טווח ההפקעה הנדרש מעל המנהרות ומתחתיהן..." כך שלאחר קביעה זאת תפורסם הודעת הפקעה מתוקנת שתיכלול את מידות ההפקעה, ויתוקן ניסוח הערות האזהרה שנרשמו בפנקסי המקרקעין עקב ההפקעה. (ר' סעיף 38 של פסק הדין). בסעיף 58 של פסה"ד ניתנו ההוראות האופרטיביות, כדלקמן: "א. ההפקעה לגבי המערערים תתוקן כך שתופקע הבעלות, בקטע המופקע, ולא זכויות החזקה והשימוש. גבולות ההפקעה המדוייקים ייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי... . ב. לאחר קביעת גבולות ההפקעה, תפורסם הודעה על השינויים האמורים, תוך ציון מידות, לגבי חלקות המערערים, כל אחת בנפרד, ברשומות. ג. תירשם הערת אזהרה חדשה לגבי חלקותיהם של המערערים שתשקף את כל האמור. לאחר ביצוע כל האמור לעיל - על המערערים למסור את החזקה במרחבים המוגדרים על ידי בית המשפט המחוזי." עומד איפוא בעינו, כנגד המשיבים, צו למסירת החזקה במקרקעיהם ומוטל עלי לקבוע את גבולות ההפקעה המדוייקים במרחבים המוגדרים שבטווח ההפקעה, היקפה ומידותיה בעומק הקרקע, כך שההפקעה תחול על הבעלות וכן תחול בעקבותיה על המשיבים החובה למסור למבקשת את החזקה רק בטווח זה ובמרחב זה של ההפקעה. סברתי תחילה שיהא זה מתאים להכין לצורך זה תוכניות תלת-מימדיות של חלקות המערערים שתשקפנה באופן ברור את מרחב ההפקעה שבעומק הקרקע תוך ציון המידות המדוייקות הנדרשות לענין. מסתבר, שזוהי דרישה בלתי אפשרית או קשה מאוד ליישום שאין ביכולתם של המהנדסים בעת הזאת לעמוד בה, ובסופו של דבר נראה, כי ניתן להגדיר את גבולות ההפקעה על פי מידות ונתונים הקובעים את החתך האנכי וכן את החתך האופקי של אותה "מנסרה" שבתוך הקרקע שבתוכה יעבור תוואי המנהרות והמרחב שביניהן. בנדון זה התקבלו הפרטים הדרושים מאת המבקשת ולפיהם ניתן לקבוע את גובה התוואי המופקע מתחת לפני הקרקע ואת פער הגובה במטרים בין תקרת השטח המופקע לבין פני הקרקע. בתחום האנכי ההפקעה היא בטווח של 20 מטר מתחת לזה. בתחום הרוחבי ההפקעה היא כפי שמותווה על ידי תוכנית חפ1975/א' שאושרה בינתיים (ילקוט פרסומים מס' 5150 מיום 23.1.03): ההפקעה היא ברוחב של 80 מטר בין שני הקוים הכחולים המפורטים בתוכנית ובמסמכים שהוגשו על ידי המבקשת בהליך כאן. יש בפנינו איפוא גבולות אופקיים וגבולות אנכיים של הקרקע המופקעת ובהתאם לכך ניתן לקבוע את המתחם המופקע במדוייק. הדיוק אמנם אינו מוחלט. פני הקרקע אינם מפלס מאוזן ואחיד לאורך כל פני הקרקע של החלקה, אולם נראה לי כי מידת הדיוק לצורך ההפקעה על פי הנתונים והמידות כמפורט לעיל, היא מספקת בכל הקשור לעניננו. אנו קובעים כעת את מידות ההפקעה. בעבר, לפי פסה"ד שניתן קודם לכן, היה תיאור ההפקעה גולמי ובלתי מדוייק עד כי נראה, כפי החלטת ביהמ"ש העליון, שנגרמה פגיעה מיותרת במשיבים. תיאור ההפקעה על פי המידות דלעיל, תוך כדי ציון פרטים אלה בהודעת ההפקעה ובפנקסי המקרקעין על פי הערת האזהרה שתירשם בעקבות ההפקעה, כפי שיפורט בהודעה המתוקנת שתינתן (כמתחייב מפסק דינו של ביהמ"ש העליון), כל אלה ימנעו את הפגיעה המיותרת הזאת במשיבים. יש להבדיל בין ההפקעה ומידותיה וקביעת גבולותיה לבין אופן רישום הבעלות הנרכשת בסופו של דבר מכוח ההפקעה בפנקסי המקרקעין. אלה הם שני הליכים נפרדים והרישום המתאים והסופי בפנקסי המקרקעין באשר לבעלות יתאפשר אולי בעתיד אם במקום השיטה הקיימת תבוא שיטת תלת-מימדית. מכל מקום כל המעיין בפנקסי המקרקעין וההערה שתירשם בהם, בעקבות ועל סמך פסק דין זה, יוכל לדעת לגבי כל בעלים ובעלים, כי מנהרת הכרמל עוברת מתחת לחלקה, כי גובה המנהרה אינו מתקרב אל פני השטח אלא עד מידה מסויימת. כי עומק השטח המופקע הוא עד 20 מטר מתחת לאותו גובה, וכי רוחב השטח המופקע הוא 80 מטר. רק חלק מזה אכן ייכרה ויהווה את החלל המשמש בפועל את התעבורה במנהרה, אך מוצדק שההפקעה תהיה רחבה מזה למעלה למטה ולצדדים על מנת לאפשר את ביצוע כל העבודות בבטחה וללא תקלה, תוך השארת גמישות מסויימת למתכננים. המשיבים ביקשו לשכנע אותי כי הרוחב של 80 מטר הוא מופרז, וכי בפועל ניתן להסתפק בהפקעה מצומצמת יותר. לא הובאו על כך חוות דעת מטעמם אשר יוכיחו זאת ולא שוכנעתי שיש אי סבירות במימדים אלה המוצעים על ידי המבקשת, של ההפקעה. אציין, כי לגבי כל המשיבים (פרט לחריג אחד שבפתח המנהרה), מדובר בעומק שמתחת לפני הקרקע, בטווח שבין 76 מטר ועד ל - 196 מטר. אף שזכות הבעלות מתפרסת לכל העומק, יש משמעות מעשית רבה לעומק שבו מדובר והעומק, ככל שהוא רב יותר, מפחית ממידת הפגיעה במשיבים. אעיר בהקשר זה כי לנתונים שבמכתב מיום 18.2.03 המפרטים את המידות הספציפיות לגבי כל משיב יש להוסיף גם את המשיב מר בנימין שגיב, גוש 10766 חלקה 33 שבה גובה פני השטח הוא 269.27 מטר; גובה ההפקעה העליון הוא 93.07 מטר, ופער הגובה בין השטח המופקע לבין פני הקרקע הוא 176.19 מטר. לסיכום: גבולות ההפקעה המדוייקים לגבי כל משיב הם כדלקמן: מנסרה של קרקע ברוחב של 80 מטר, בגובה של 20 מטר. גובה תקרת המנסרה המופקעת מפני הקרקע של כל חלקה יהא כמפורט במסמך מיום 18.2.03 תוך צירוף המשיב שגיב כאמור לעיל. התוואי האופקי של המנסרה בתוך כל חלקה וחלקה הוא על פי הסימון בכחול בתוכניות שהוגשו ביום 10.2.03. בכך, כך נראה לי, קבעתי את "גבולות ההפקעה המדוייקים" כפי שמתחייב מפסיקת בית המשפט העליון לגבי המשיבים. באשר לשאר בעלי החלקות הנוגעים לענין ואשר לא ערערו על פסק הדין מיום 22.11.00, חלה החובה המינהלית המתאימה על המבקשת, כפי שהדבר מתחייב ממעמדה ומפסיקת בית המשפט העליון. חייבת איפוא המבקשת לפעול בכל הקשור להפקעה ולצו מסירת החזקה, כפי שמתחייב מפסק הדין שנתן בית המשפט העליון בענייננו. יוצא מכל האמור לעיל כי כאשר תירשם הערת מתאימה בפנקסי המקרקעין של כל המשיבים, ילווה אותו רישום ציון מפורש בדבר מידות השטח המופקע, עומקו מפני הקרקע וכו', על פי הפרטים דלעיל. יצויין גם כי ההפקעה היא למטרות מנהרת הכרמל. פסיקתאות מתאימות תיערכנה ותיחתמנה לצורך זה. קרקעותכריית מנהרההפקעה