פסק דין בפנינו ערעור על החלטת כב' הרשמת פומרנץ בבש"א 3120/02 בת.א 5587/01, בה נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגישו המערערים בפני תביעת פינוי שהוגשה על ידי המשיבה, וכן על הפסיקתא שהוצאה בעקבות אותה החלטה. שמענו את טענות הצדדים, עיינו בחומר הכתוב הכולל עקרי טיעון מפורטים של שני ב"כ הצדדים וכן בבקשה של ב"כ המערערים להשלים טיעונו בבש"א 3153/03 והגענו לכלל דעה שיש לדחות את הערעור. הסכסוך בין הצדדים מתמקד במערכת הסכמים שנעשתה בין המערערים והמשיבה, יחד עם אחד בשם ביטון, שהוא בעל זכות החכירה הראשית במקרקעין באזור כרמיאל, עליהם הוקמה תחנת דלק, ונרשמה חכירת משנה לזכות המשיבה על אזור המשאבות בתחנה. מערכת ההסכמים בין המערערים, המשיבה וביטון מורכבת משלושה מסמכים, מש1/ עד מש3/, שנחתמו בין הצדדים ביום 11.10.92. מש1/ היא בקשתם של ביטון והמערער 2 למנות את המערער כמנהל תחנת התדלוק. מש2/ הוא הסכם הניהול בין המשיבה למערער בו מונה המערער כמנהל תחנת התדלוק. מש3/ היא בקשתם של ביטון והמערערים להכניס את המערערת בנעלי המערער לעניין ניהול תחנת התדלוק. מהסכמים אלו עולה כי למערערים הוקנתה זכות לניהול התחנה עד יום 5.1.00. כמו כן הסכם המסגרת בין המשיבה לביטון מש10/ וההסכם הקמעונאי בין המשיבה לביטון מש12/, ובנוסף יש הסכמים בין המערערים לביטון - ההסכם בין אבי מערער (ש. מוטעי) לביטון מיום 7.11.91 (נספח א' לבקשה לרשות להתגונן), ההסכם בין המערער לבין ביטון מיום 28.11.91 (נספח ב' לרשות להתגונן), וההסכם בין המערער לביטון מיום 15.2.93 (נספח ד' לרשות להתגונן). שאלת מעמדם של המערערים בתחנה ואיזו זכות הוקנתה להם, הוכרעה בפסק דינו של כב' השופט ד"ר ביין בת.א 775/95 מיום 7.2.02, בו נקבע כי למערערים אין זכויות קנייניות, לרבות זכויות חזקה, במקרקעי התחנה או במבנים שעליה. על הקביעות שבפסק דין זה ועל מש1/ - מש3/ ביססה כב' הרשמת את החלטתה, שבה ציוותה על פינויים של המערערים משטח התחנה. המערערים מבססים את ערעורם, וטיעונו של ב"כ המערערים ראוי לשבח, על הסכמים שנחתמו בינם לבין ביטון, בעל הזכויות, שתוקפם, לטענתם, נמשך והולך מעבר לתקופת ההתקשרות שבין המערערים ובין המשיבה. על המערערים להתגבר על שתי משוכות עיקריות: א. קביעות ומסקנות שפורטו בפסק דינו של השופט ד"ר ביין; קביעות אלה מקבלות משנה תוקף לאור העובדה שבמהלך ההתדיינות בפני הרשמת הסכימו הצדדים להמתין להכרעתו של השופט ד"ר ביין. ב. מערכת ההסכמים מש1/ עד מש3/, על ההצהרות הכלולות בהם. בהקשר זה צריך להוסיף כי המערערים מנועים מלטעון לזכויות שאינן נובעות מהסכמים אלה, כמוצהר על ידם, ובכלל זה, כי תוקף ההסכם עם המשיבה נמשך אחרי 5.1.00. מקובלת עלינו גישת ב"כ המשיבה כי קבלת טענות המערערת באשר למשמעות חתימתם על המסמכים מש1/ עד מש3/, תהיה מתן לגיטימציה לכך שכבר במועד בו חתמו המערערים על ההתחייבות לפינוי, לא היתה להתחייבויות אלה שום משמעות ולא התכוונו בכלל לקיימה. המערערים ערים לקושי שמציגות בפניהם שתי משוכות אלה. הם מבקשים להתגבר על הקושי, בטענה שמערכת ההסכמים בין המשיבה לבין ביטון והמערערים, פגומה בהיותה הסדר כובל פסול ובלתי חוקי. נטען כי בהיות כל ההסכמים שבין הצדדים מקשה אחת, הרי חכירת המשנה של המשיבה מהווה את הכבילה המרכזית, הבאה להבטיח שהתחנה תשווק דלק ומוצריו של המשיבה בלבד. אף שהטענה לא נטענה בבימ"ש קמא (שם היו המערערים מיוצגים על ידי עורכי דין אחרים), אליבא דהמערערים ניתן להעלותה בשלב הערעור, כי מדובר בטענה של אי חוקיות. אנו מסכימים שניתן להעלות טענה של אי חוקיות בשלב של ערעור, אך טענתם של המערערים לאי חוקיות הנובעת מהסדר כובל, נשללת מכח מעמדו של המערער, שהחוזה שבינו לבין המשיבה הסתיים זה מכבר. זאת ועוד, בבימ"ש קמא לא היתה מחלוקת על זכותה של המשיבה כחוכרת משנה של המקרקעין. טענה נוספת שהועלתה היא שיש ליתן רשות להתגונן גם אם ההגנה היא "ולו בדוחק". מאחר ומסגרת הטענות היא על יסוד מסמכים וטענות משפטיות, ולא מצאנו שיש טענות משפטיות המצדיקות דיון בערכאה הראשונה, אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת, שפירטה גם את הנימוקים המשפטיים למתן צו הפינוי והוראות תקנות סדר הדין המאפשרות תביעת פינוי בסדר דין מקוצר מיועדות למקרים כגון אלו. לקראת כתיבת פסק הדין, הובאה בפנינו בקשת ב"כ המערערים (בש"א 3153/03), ובה עתר להוסיף טעון קצר בעקבות הרחבה (בהסכמה) של חומר הראיות. עיינו בבקשה וכן בהשלמה (שצורפה במעטפות סגורות), ולא מצאנו שיש בכתוב כדי לשנות את התוצאה. אף אם נקבל את עדותו של העד קלפר, אין לדברים אלו כל השלכה על המועדים שאליהם מתייחס ההסכם בין המערערים לבין המשיבה, ולכן גם לא נדרשה תשובת המשיבה להשלמת טיעון זה. התוצאה היא שאנו דוחים את הערעור. המערערים, ביחד ובנפרד, ישלמו למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום, ותתווסף לו תוספת בשיעור מע"מ. חלק מהסכום יגבה מתוך הפקדון שהופקד על ידי המערערת וישולם לידיה הנאמנות של ב"כ המשיבה. בקשת רשות להתגונןתביעת פינויפינוי