החלטה ביום 9.10.03 הוציא המשיב, מכוח סמכותו לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), צו הריסה מינהלי כנגד מבנה חד-קומתי שהקים המבקש, ללא היתר כדין, בשכונת בית חנינה בירושלים (להלן: הצו או המבנה). המבקש הגיש לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בקשה לבטל או להתלות את צו ההריסה המנהלי שהוציא המשיב, בטענה, כי ביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת, כי הצו לוקה בחוסר סבירות קיצונית ומפלה את המבקש לרעה לעומת שכניו, וכי לא קוימה חובת ההתייעצות עם היועץ המשפטי לעיריית ירושלים, כנדרש על-פי סעיף 238א(ב) לחוק התכנון והבניה. בית-המשפט לעניינים מקומיים (כבוד השופט מ' בן-עטר) דחה את הבקשה. בסופו של יום, קבע בית-המשפט לעניינים מקומיים, כי תקופת שלושים הימים לביצוע הצו - במשמעות סעיף 238א(ט) לחוק התכנון והבניה - תחל ביום 22.3.04. על החלטת בית-המשפט לעניינים מקומיים ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים. בית-המשפט המחוזי (כבוד סגנית-הנשיא י' הכט, השופט מ' רביד והשופטת א' אפעל-גבאי) דחה את הערעור וקבע, כי מניין הימים לצורך ביצוע צו ההריסה יחל ביום 15.8.04. מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. עיקר טענת המבקש הוא, כי חל שינוי דרסטי ומהותי במצב התכנוני בקשר לחלקה בה נבנה ביתו באופן כזה, שבקשתו לשינוי יעוד החלקה התקבלה ומטרת התכנית המוצעת היא הכשרת הבניה וחילוץ החלקה ממתחם לאיחוד וחלוקה. לטענתו, מידע תכנוני זה נודע לו ולבא-כוחו אך ורק לאחר מתן פסק-הדין בבית-המשפט המחוזי. עוד טוען הוא, כי סיכויו לקבל היתר בניה ולהכשיר את הבניה בדיעבד, טובים מאוד ולכן, נסיבות חדשות אלה, מצדיקות, לטעמו, שינוי של מועד ביצוע צו ההריסה, על-מנת לאפשר לו למצות את הליכי הרישוי. מנגד, תומך המשיב יתדותיו בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ומבקש לדחות את בקשת רשות הערעור. לטענתו, לא התקבלה כל תכנית חדשה, שיש בה כדי לשנות את המצב התכנוני שחל על החלקה, ואשר על בסיסו ניתנו החלטות בתי המשפט דלמטה. אין מדובר במידע חדש, שהמבקש לא ידע עליו ולא יכול היה לדעת עליו טרם המועד בערעור בבית-המשפט המחוזי. כמו-כן, טוען הוא, כי המבקש החל רק עתה בהליך חדש של שינוי תכנית מתאר (להלן: תב"ע) חדשה. המבקש טרם הגיע לשלב שבו נפתח בפועל תיק תב"ע. כל שנפתח עתה הוא תיק למתכנן. דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש נשקל בשתי ערכאות, שנתנו דעתן על עובדות הפרשה ועל טענותיו של המבקש, ואין מקום לבדיקה נוספת בערכאה שלישית. בקשתו להרשות ערעור גם אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מגדר עניינו הספציפי של המבקש ואין בה היבט ציבורי עקרוני המצדיק דיון בערכאה שלישית (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123). דין הבקשה להידחות גם לגופה. תכליתו של צו הריסה מינהלי הוא סילוק בניה בלתי חוקית מעל פני השטח "על אתר וכדי למנוע קביעת עובדות" (ראו ר"ע 273/86 פרץ נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד מ (2) 445, 447). כמו-כן, צו הריסה מינהלי הוא אחד האמצעים החשובים לאכיפתם היעילה של דיני התכנון והבניה (ראו רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל-אביב-יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404). משום כך, משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצוע (ראו רע"פ 6034/99 לימור כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד נד(1) 438, 446-447). על חשיבות אכיפתו של צו כזה נאמר בעבר, כי: "הפיקוח על הבנייה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק ומקימים בניינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית... משום כך יש צידוק וצורך במכונה יעילה למלחמה בבנייה שלא כחוק. צו ההריסה המנהלי נועד להיות מכונה כזאת. אך די שחלק אחד של המכונה יעלה חלודה, כדי שהמכונה כולה תושבת" (דברי כבוד השופט י' זמיר ברע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404-403). אין חולק, כי הבנייה שבנה המבקש נעשתה שלא כדין. כפי שמתברר, אין דברים אמורים בתוכנית מתאר מאושרת, ובמצב שרישיון הבנייה נמצא בהישג יד מיידי ורק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב אותו באופן זמני. כאן דברים אמורים בתחילתו של תהליך ארוך ומורכב מאוד שסיכויו אינם ידועים; ואפילו תאושר תוכנית המתאר ותכנס לתוקף, יהיה על המבקש להגיש בקשה להיתר בניה, וגם הליך זה דרכו להימשך מספר חודשים. אי הריסתו המיידית של מבנה לא חוקי, שמטרתה לאפשר לבעליו של המבנה לקדם הליכי תכנון הנמצאים בראשיתם, מנוגדת לתכליתו של צו ההריסה המנהלי אשר, כאמור לעיל, נועד לסלק על אתר בניה בלתי חוקית. אכן, בית-המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מינהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו והשוו רע"פ 1288/04 נימר נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה (לא פורסם)). המקרה שלפני אינו כזה. אשר-על-כן, אני דוחה את בקשת רשות הערעור. הריסת מבנהחנינהמאסרצו הריסהירושליםצווים