פסק דין הערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מקומיים (כב' השופט מ' בן עטר) בתיק ב"ש 4720/02 מיום 24.4.03, שבו דחה את בקשת המערער לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי שניתן ביום 19.6.02 ביחס לבנין מגורים בן 5 קומות, אשר נבנה על ידי המערער בשכונת בית חנינא בירושלים, בגוש 30610, חלקה 182. לטענת ב"כ המערער, קיים סיכוי שתוך חודשיים-שלושה תאושר תוכנית תב"ע נקודתית ביחס לבנין, ואז ניתן יהיה להוציא היתר לגבי הבנין, למעט הקומה החמישית, אותה התחייב ב"כ המערער, בשם מרשו, להרוס. באת כוח המשיב התנגדה לבקשה, וטענה כי אין לתת פרס לאדם שבנה ללא היתר והפר צו הפסקת עבודה שיפוטי, וכי על פי הפסיקה אין מקום לעכב את מתן הצו כאשר אין עדיין תב"ע המאשרת את בנייתו ואף היתר הבניה אינו בהישג יד. דין הערעור להידחות. מדובר באדם שבריש גלי רמס את החוק, הפר את כל הצווים שהוצאו נגדו ולא ציית לצו של בית המשפט לעניינים מקומיים, אשר ציוו עליו להרוס או להפסיק כל בנייה של הבניין. צו ההפסקה השיפוטי הוצא בעת בניית קומת המרתף, אך המערער התעלם ממנו והוסיף ובנה עוד 4.5 קומות, תוך התעלמות והפרה בוטה של הצו. בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן - החוק), נאמר: "לא יבטל ולא יתלה ביהמ"ש צו הריסה מינהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין, או שביצוע הצו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת". התכלית של סעיף 238א לחוק היא להילחם בנגע הבניה הבלתי חוקית שפשה במקומותינו. כדי להילחם בנגע זה ביעילות ובמהירות העניק המחוקק את הסמכות הקיצונית של הריסת בנייה בלתי חוקית ליו"ר ועדה מקומית לתכנון ולבניה, כאשר המטרה של הסעיף היא להפעיל את סמכות ההריסה במהירות וביעילות, על מנת למנוע עובדות מוגמרות (רע"פ 5635/93 הועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' עוקבי פ"ד מח(2) 397, 403-404; רע"פ 6034/99 כהן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד נד(1) 438, 447; ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש עיר ירושלים יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ד לח (1) 494). כפי שעולה מהפסיקה, אין לבטל ואין להתלות צו הריסה שהוצא כדין, אלא אם היתר הבניה נמצא בהישג יד, ורק עיכוב פורמלי חסר משמעות מעכב את הוצאתו. ברע"פ 198/00 קוואסמה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, דינים עליון נז 626 הוגמש מעט המבחן האמור על ידי השופטת דורנר, שקבעה שגם כאשר קיים מועד קרוב לדיון בבקשה למתן היתר בניה, אזי מאזן הנוחיות מטה לטובת עיכוב ביצוע צו ההריסה, משום שאחרת לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל ההיתר (ראו גם רע"פ 5738/00 סלאמה נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, דינים עליון מח 443). במקרה שלפנינו אין עדיין בידי המערער תב"ע, ואין יודע מתי תאושר ומכל מקום ברור הוא שהתוכנית לא תאושר בעתיד הקרוב. בנסיבות אלה, ונוכח התכלית של סעיף 238 לחוק, אין מקום לעכב את ביצוע צו ההריסה. עם זאת, בשל חודש הרמדאן, מניין הימים לביצוע ההריסה יתחיל ביום 1.12.03. לאור האמור לעיל, גם איננו סבורים שיש מקום לעיכוב ביצוע צו ההריסה עד להגשת בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון. הריסת מבנהצו הריסהירושליםצווים