ביטול הסדר מקרקעין

פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: ?1. במסגרת הליך הסדר מקרקעין שראשיתו עוד בימי המנדט הבריטי, הוגשו תביעות סותרות ביחס לחלקות מסוימות, שהועברו על-ידי פקיד ההסדר להכרעת בית המשפט המחוזי. תוצאות פסק דינו של בית המשפט המחוזי נרשמו בפנקסי המקרקעין. בחלוף שבע עשרה שנה מיום שניתן פסק הדין ונרשם בלשכת רישום המקרקעין, הוגשה על-ידי המשיבים תביעה לביטול הרישום בגין מירמה וכן בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) הורה על ביטול פסק הדין שניתן בהליכי ההסדר וקבע את התיק להמשך דיון. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור, בה ניתנה רשות ערעור בהחלטה מיום ?19.8.02 והיא תידון כערעור על-פי הרשות שניתנה (המבקשות תכוננה להלן: המערערות). תמצית העובדות ?2. החלקות הרלבנטיות לענייננו הן חלקות ?1 ו-?2 בגוש ?17485 הסמוכות זו לזו. בנוגע לשתי חלקות אלה הוגשו תביעות סותרות על-ידי שתי קבוצות של תובעים: חלקה ?1 נתבעה כולה על-ידי שלושת מורישי המשיבים: מוחאמד חמאד מוסטפא חמאד, עלי חמאד מוסטפא חמאד וחפאז חמאד מ (להלן: המורישים), שתבעו שליש מהחלקה לכל תובע, ומנגד נתבעה אותה חלקה על-ידי עבדאללה מועד נסאר, שהוכרז לימים כנפקד (להלן: הנפקד). חלקה ?2 נתבעה כולה על-ידי הנציב העליון ומנגד על-ידי הנפקד. על-פי הוראות פקודת ההסדר העביר פקיד ההסדר את התביעות הנוגדות להכרעתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' כהן), שקבע ביום ?16.1.80 כי חלקה ?1 תירשם על שמם של המורישים בחלקים שווים וכי חלקה ?2 תירשם כולה על שם המערערות, ?1/3 מן הבעלות בה ירשם על שם ראל ו-?2/3 על שם רשות הפיתוח (להלן: פסק-דין ההסדר). קביעות אלה נרשמו בפנקס המקרקעין ביום ?26.6.80. על פסק דין ההסדר לא הוגש ערעור והוא הפך חלו ?3. בעקבות רישום חלקה ?2 על שם המערערות הגישו אלה תביעה לסילוק ידם של המשיבים מן החלקה. ביום ?7.10.86 ניתן פסק דין בבית משפט השלום, המצווה על סילוק ידם של המשיבים מחלקה ?2. בשנת ?1997, לאחר שחלפו למעלה מעשר שנים, עתרו המשיבים לביטול פסק הדין לסילוק ידם בשנת ?1986, בטענה שלא בוצעה להם המצאה של כתבי בי דין. בקשתם נדחתה. כן נדחה ערעורם לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור שהגישו לבית משפט זה נדחתה גם היא ופסק הדין הפך להיות חלוט. ביום ?14.5.97 הגישו המשיבים "תביעה לביטול ו/או תיקון רישום בספר המקרקעין בהתאם לסעיף ?93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-?1969" וכן להצהיר על בטלותו של פסק דין ההסדר באשר לזכויות המערערות בחלקה ?2. בית המשפט המחוזי הורה על ביטול פסק דין החלטת בית המשפט המחוזי ?4. בית המשפט דחה את טענת המשיבים כי יש לבטל את פסק דין ההסדר מן הטעם שלא היה להם יומם בבית המשפט מחמת שלא הוזמנו לדיון בתביעה ולא היו מעורים בענייני המורישים. נקבע, כי על-פי אישורי המסירה, "הוזמן והתייצב לדיון אחד הבעלים המקוריים בעצמו - חאפז חמאד וגם הונו והתייצבו יורשי שני הבעלים המקוריים האחרים", שהם בין התובעים לביטול פסק דין ההסדר. אף על-פי כן, הורה בית המשפט על ביטולו של פסק דין ההסדר משום קיומה של "סתירה מהותית בין תביעות הבעלות, פרוטוקול הדיון ופסק הדין". הטעם שניתן לקביעה זו על-ידי בית המשפט הוא, שפסק דין ההסדר קבע כי יש לרשום את חלקה ?1 על שמם של המורישים, הגם שבמהלך הדיון לא הובאו ראיות ולא נטען מאומה לגבי חלקה ?1, שנתבעה על-ידי המורישים בכתב התביעה. כמו כן נקבע, כי קביעת פסק דין ההסדר לפיה יש לרשום את חלקה ?2 על שם המבקשות התעלמה מטענות הבע וריים שנכח בדיון (היחיד שהיה בחיים באותה העת) באשר לזכויותיו בחלקה ?2 ומטענתו כי הנפקד (מכוחו תבעה מדינת ישראל) היה משיג גבול בחלקה ?2 והוגשה למשטרה תלונה בעניין זה. לפיכך נפסק, כי פסק דין ההסדר "ניתן בטעות לאור הראיות שעמדו בפנינו ודינו להתבטל". ביתמשפטיה ער לכך שהמורישים והמשיבים, שהם יורשי המורישים, לא הגישו ערעור על פסק דין ההסדר. עם זאת קבע, כי לאור העובדה "כי בפועל הם [המשיבים - ט.ש.כ.] מחזיקים בחלקה ?1, או חלק ממנה, ועליה בנויים בתיהם, הרי שהם זכאים לבירור עובדתי מלא של זכויותיהם". על החלטה זו נסב הערעור שלפנינו, שדינו להתקבל. דיון ?4. במישור העובדתי, החלטתו של בית המשפט המחוזי לבטל את פסק דין ההסדר מחמת טעות, מבוססת על טענת אחד המורישים בפרוטוקול הדיון בפני השופט א' כהן, לפיה חלקה ?2 היא בבעלותו. אלא, שעיון בפרוטוקול הדיון בפני השופט א' כהן מעלה, כי שורות ספורות קודם לכן נרשם בפרול מפיו של אותו מוריש, כי "אינני תובע דבר ביחס לחלקה ?2 בגוש ?17485". ואכן, אין חולק כי המורישים לא הגישו תביעה ביחס לחלקה ?2, אף שעשו כן ביחס לחלקה ?1 אותה אמנם קיבלו בפסק דין ההסדר. העובדה כי הגישו תביעה ביחס לחלקה ?1, שוללת את האפשרות כי אי הגשת ה בחלקה ?2 נעשה בטעות או בהיסח הדעת. עצם הגשת התביעה ביחס לחלקה ?1 מעלה כי המורישים היו מודעים להליכי ההסדר ואף ביקשו לשמור על זכויותיהם ביחס לחלקה ?1 דווקא. יפים לעניין זה דבריו של השופט חלימה בע"א ?87/87 ח' ס' סובחה ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(?1, 1 "... מחדלו של המנוח ושל יורשיו אחריו מקבל משנה חשיבות, כאשר יודעים אנו, שאותם מערערים תבעו, במסגרת ההסדר, חלקות אחרות... . משמעות הדבר היא, כי הליכי ההסדר היו נהירים להם" מכאן, שכבר מן הבחינה העובדתית, לא נפלה בפסק דין ההסדר טעות כלשהי. אלא שגם לוּ סברתי כי נפלה טעות כזו - וכאמור אינני סבורה כן - הרי שקיומה של טעות אינו עילה מספקת לבטל פסק דין שניתן בהליכי הסדר מקרקעין ושהורה על רישומה של זכות בפנקסי המקרקעין. במה דברים אמורים? ?5. הליכי ההסדר הם הליכים ?IN REM. פסק הדין שניתן בעקבות הליכי הסדר מהווה מעשה בית דין כלפי כולי עלמא ולא רק כלפי הצדדים להליך. הליכי ההסדר הם פומביים, תוצאותיהם מפורסמות ברבים ובסיומם הן נרשמות בפנקסי המקרקעין. על-פי סעיף ?81 לפקודת הסדר זכויות במקרקעיח חדש], התשכ"ט-?1969 (להלן: הפקודה), "הרישום של מקרקעין בפנקס החדש יבטל כל זכות הסותרת אותו רישום" (ע"א ?163/57 דאוד אדורין נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד יב(?2) 1718, 1725-1724; ע"א ?411/81 זידאן נ' עלי ע'דיר ואח', פ"ד לח(?3) 449, 453). כמו כן, עסע5 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-?1969, "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים ?93 עד ?97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-?1969". סעיפים ?97-93 לפקודה עניינם בתיקון הפנקס בשל עיוימות המפ באותם סעיפים. לענייננו רלבנטי סעיף ?93 לפקודה, שזו לשונו:"?93. שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי ית המשפט יראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום-לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר" (ההדגשות שלי - ט.ש.כ.) ?6. עילת תביעתם של המשיבים לביטול פסק דין ההסדר - כפי שהובאה על-ידם בכתב התביעה - היא קיומה של תרמית. על הטוען לתרמית ובמיוחד בהקשר לביטול הליכי הסדר ופסק דין הסדר בעקבותיהם, להעמיד תשתית עובדתית מפורטת וברורה במישור הטיעוני ולשאת בנטל הוכחה כבד במישור הריתי. בהקשר זה נפסק "שטענת תרמית מהסוג הנדון לא מספיק שתיטען בעלמא. עליה להיות מפורטת ומבוססת, והנטל להוכחת טענה מעין זו עשוי להיות כבד יותר ממאזן ההסתברויות הרגיל הנהוג במשפטים אזרחיים" (ע"א ?681/88 עיזבון המנוח מוחמד סלים עבד אלג'ליל אבו אל היג'א נ' מדיתישראל ואח', פ"ד מד(?2) 653, 659 והאסמכתאות המופיעות שם). נפסק, כי "עול ההוכחה לעניין טענת המירמה רובץ על הטוען זאת, ועול זה הינו כבד למדיי" (ע"א ?51/89, 52 האפוטרופוס הכללי נ' צ' אסעד אסעד אבו חמדה ואח'; מדינת ישראל ואח' נ' מגדלי ואח', פ"ד מו(?1) 491,1)משיבים לא עמדו באף אחד מאלה. מבחינה טיעונית, נטענה טענת התרמית בעלמא וללא פירוט עובדתי של ממש. מבחינה ראייתית, לא הוכחה טענה זו כלל. ?7. עוד נפסק, בשורה ארוכה של פסקי דין, כי יש להיעתר לבקשת תיקון רישום לפי סעיף ?93 לפקודה - כמו גם לפי סעיפים ?97-94 לפקודה - במקרים חריגים בלבד לאור העובדה שסעיף זה מהווה חריג לעקרון סופיות המרשם (כאמור בסעיף ?81 לפ"השימוש בסעיף ?93 לפקודה, כדי לתקן את הרישום, צריך להיעשות לעתים רחוקות ובמקרים נדירים... החובה לפרש את סעיף ?93 בצמצום היא פועל יוצא מן העיקרון הקובע שמטרת הסדר המקרקעין היא לקבוע זכויות במקרקעין אחת ולתמיד, כך שסעיף ?81...לפקודה, המבטל כל זכות קודמת, את "הבריח התיכון" של שיטת ההסדר, ואין לקעקע מעמדו על ידי שימוש שכיח בסעיף ?93" (ע"א ?492/83 עזבון המנוח איברהים חסן דיאב נ' תאופיק מוחמד חסן דיאב (לא פורסם וראו גם: ע"א ?72/89 גורג פרח ערטול ואח' נ' ע' ראגי נויסר ואח', פ"ד מה(?4) 7, 10; ע"א ?99/90 עיזבון המנוח עדנאן רשיד צאלח זבידאת נ' ע' צ' זבידאת, פ"ד מו(?2) 215, 218-217; ע"א ?395/70 מדינת ישראל נ' מדחת מחמוד עראבי, פ"ד כה(?2) 20, 24; ע"א ?51/89, 522-501. ?8. ומן הכלל אל הפרט. המשיבים טענו כי שתיקת המערערות בדיון שהתנהל בפני השופט א' כהן והימנעותן מלציין כי המשיבים מחזיקים בקרקע הן היוצרות את עילת המרמה על-פי סעיף ?93 לפקודה ולפיכך דין פסק דין ההסדר והרישום שנעשה בעקבותיו, להתבטל. טענה זו היא טענה בעלמא שובאה לה כל ראיה. בית המשפט המחוזי כלל לא התייחס אליה ולא קבע כי הוכחה תרמית שבעטיה יש מקום לבטל את פסק דין ההסדר. פסק דין ההסדר בוטל על-ידי בית המשפט המחוזי משום טעות בו, שגם אם היתה כזו - ואינני סבורה כן - אין היא מקימה עילה מספקת לביטול פסק הדין וביטול הרישום בפנקסי המקרקעין שנעשה בעקבותיו. ?9. לסיכום אני סבורה כי שגגה יצאה מלפני בית המשפט המחוזי בבטלו את פסק דין ההסדר. ההליך שהתנהל בפני השופט א' כהן היה תקין הן מבחינה דיונית והן מבחינה מהותית. מבחינה עובדתית נקבע, כי הצדדים זומנו כדין בפני השופט א' כהן והתייצבו בפניו אחד המורישים בעצמו ויור שני המורישים האחרים. לא נפלה טעות בפסק דין ההסדר, וגם אם נפלה כזו, אין הטעות הנטענת מהווה עילה לביטול פסק דין שניתן בהליכי הסדר. ניסיונם של המשיבים לקעקע את פסק דין ההסדר שבע-עשרה שנה לאחר הינתנו ואחת-עשרה שנה לאחר שניתן נגדם פסק דין לסילוק ידם מחלקה ?2 דון לכישלון. ?10. אשר על כן, אני מציעה לקבל את הערעור, לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהותיר על כנו את פסק דין ההסדר ואת הרישום שנעשה מכוחו. המשיבים ישלמו למערערות הוצאות בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך ?25,000 ?. ש ו פ ט ת השופטת ד' דורנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן. מקרקעיןהסדר מקרקעין