המפקח על רישום המקרקעין

מעמד המפקח על רישום המקרקעין

למפקח על רישום המקרקעין סמכות שיפוטית, כאמור בסעיף 72 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

"(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או סעיפים 58, 59, 59א' עד 59ו' או לפי סעיף 6כט לחוק הבזק התשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.

(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר השגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח...".

בתי המשפט ראו במפקח "בית דין" לעניינים הנידונים בחוק בתי המשפט.
בבר"ע 587/83 ועד הבית ברחוב תנועת המרי 2, קרית אונו ואח' נ' ד' ירדני ואח', פ"ד לח(4) 487, 495 נאמר:

"האם הוסמך המפקח לדון בעניין שבגררא, בגדר תובענה לסילוק היד שהוגשה לפניו, בזכויותיהם ה'קניניות' של המשיבים ? לדידי אין הדבר מוטל בספק; כך הוחלט כבר לעניין הפקיד המוסמך לפי חוק בתים משותפים [נוסח משולב], קודמו של המפקח שהמחוקק לא הקנה לו, כמו למפקח, סמכויות של בית משפט שלום; קל וחומר הוא במפקח שהוא 'בית דין' למהדרין שסמכויותיו הן כסמכויות בית משפט שלום; כפי שהוסמך המפקח ליתן צו הריסה, כמו בית משפט שלום בגדר סעיף 75 לחוק בתי משפט [נוסח משולב] (מקודם סעיף 34 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957), כך רשאי הינהו לצורך העניין שלפניו לדון בגררא "

כך גם בע"א 44/72 ציפורה ודוד שם טוב נ' פנינה פריבס וערעור שכנגד, פ"ד כו(1) 617, 619:
"...הא ראיה, אומר בא כוח המערערים, שישנם אנשים אשר בידיהם הופקדו סמכויות שיפוט, אך לדרגת בית דין לא הועלו...

בית המשפט פסק כי בחקיקה הישראלית משמש הדיבור 'בית דין' לתרגום המילה האנגלית Tribunal. על פי פרק ו' סימן ד' לחוק המקרקעין, הוסמך המפקח להכריע בסכסוכים.

לפי החוק הנ"ל סמכותו כסמכות בית משפט השלום, ועל פי סעיף 75 (א), המפקח חייב לנהוג על פי דיני הראיות הכלליים, זולת אם רשם את הטעמים המצדיקים סטיה מהם.

נמצא, שהמפקח הוסמך לפסוק בסכסוך ולשם כך נתנו לו סמכויות של בית המשפט, אמת לא ניתן לו השם 'בית דין' והוא ממלא גם תפקידים מנהליים.

הסמכות להעביר תובענה לערכאה אחרת

בסעיף 79 לחוק בתי המשפט נאמר:
"79.(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד."

בית המשפט ציין בפסיקתו כי תכליתה של הוראה זו היא לצמצם את נזקו של בעל דין שמוצא כי תובענתו הוגשה לערכאה שאינה מוסמכת לדון בה. לכאורה ראוי לדחות תובענה כזו על הסף, כאמור בתקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. אלא שבאה תקנה 101(ב) וקובעת כי:

"101.(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט."

מדיוק בלשונו של סעיף 79(א) ניתן ללמוד כי בית הדין נזכר רק לעניין קבלת ענין שמועבר אליו על ידי בית משפט, וכי אין בית דין יכול להעביר ענין לבית משפט.

גישת בית המשפט היא כי מדיניות שיפוטית ראויה צריכה להוליך לפרשנות שתביא לשויון במעמדן של שתי הערכאות: שתיהן תוכלנה לקלוט ולהעביר עניין שהתגלגל אליהן ושאינו בסמכותן.

הטעם לעצם הקניית הסמכות להעביר הוא ברצון למזער את נזקו של מי שהגיע לערכאה שאינה מוסמכת. טעם זה יפה הן למי שהגיע לבית משפט והן למי שהגיש עניינו לבית דין.      







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה לתיקון רישום

  2. תקנות רישום מקרקעין

  3. העברה ללא תמורה

  4. המפקח על רישום המקרקעין

  5. רישום מקרקעין תוך 90 יום

  6. תיקון פנקס זכויות

  7. רישום דירה על שם קטין

  8. תיקון טעות סופר - תביעה ביטול רישום

  9. מחלוקת על רישום מקרקעין

  10. רישום הערה לפי תקנה 27

  11. מה סמכות מפקח על רישום מקרקעין ?

  12. סמכויות המפקח על רישום מקרקעין

  13. רישום מקרקעין - "תזכורת תביעה"

  14. תנאי רישום מקרקעין - אישורים תשלום מיסים

  15. אי תשלום ועד בית - תביעה מפקח על רישום מקרקעין

  16. סמכות בית משפט לתקן רישום מוטעה בפנקס רישום מקרקעין

  17. חוק נכסי המדינה - סעיף 2 - רישום חלקה לאחר הליכי הסדר - ההתיישנות

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון