סעיף 121 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב - 1972 קובע כי היה הדייר של בית עסק שותפות, ונתחלף אחד השותפים או יותר, שלא בדרך ירושה , באופן שעל ידי החילוף עברו הזכויות ליותר מחמישים אחוזים מרווחי השותפות, זכאי בעל הבית לחלק מחלקו לפי חוק זה בדמי המפתח העשויים לינתן בעד בית העסק, שהיחס בינו לבין כל חלקו בדמי המפתח הוא כיחס שבין הזכויות שעברו לבין כלל הזכויות ברווחי השותפות. סעיף 122 לחוק, קובע כי הקניית השליטה או העברתה בחברת מעטים, וכן העברת הזכויות ליותר מחמישים אחוזים מן הרווחים בשותפות, שנעשו שלבים שלבים תוך תקופה של שנתיים, יראו אותן לענין סעיפים 120 ו-121 כאילו נעשו בבת-אחת. בסעיף הנ"ל מדובר על מקרה, שבו ההעברה מתבצעת טיפין טיפין במשך שנתיים, כאשר בסופו של דבר הועברו יותר מחמישים אחוז מהזכויות בשותפות. החוק קובע, שאז תחשבנה כל אותן העברות להעברה אחת. מכך ניתן ללמוד, כי דרישת סעיף 121 היא שההעברה עצמה תהיה של יותר מחמישים אחוז מהזכויות. בית המשפט פסק כי רק פירוש זה מקנה תוכן כלשהו להוראת סעיף 122, שהעברות של חלקים קטנים יותר המגיעות בסופו של דבר לשיעור שקבע המחוקק, יותר מחמישים אחוז, והמתבצעות בתוך פרק הזמן שקבע המחוקק, שנתיים, תחשבנה להעברה אחת באופן שתחולנה הוראות סעיף 121. אימוץ הפירוש האחר, שמדובר בסעיף 121 בהעברה של זכויות המקנות בסופו של דבר יותר מחמישים אחוז מהזכויות ללא כל קשר לשיעור הזכויות שהועבר, ירוקן את הוראות סעיף 122 מכל תוכן. לפי פירוש זה לא חשוב כמה אחוזים הועברו בכל פעם, אלא מעניינת אותנו רק התוצאה הסופית, וממילא אין כל צורך בהוראות סעיף 122. חזקה על המחוקק, שלא השחית מילותיו לריק, ועל כן יש להעדיף את הפירוש המעניק תוכן ונפקות להוראות המחוקק. הלכה פסוקה היא כי אין מצרפים את המניות שהועברו לאלה שכבר היו מקודם בידי מקבל ההעברה. לסיכום העניין, זכות הבעלים לקבלת חלק מדמי המפתח בהתאם להוראות סעיף 121 לחוק קמה רק כאשר ההעברה עצמה היא של יותר מחמישים אחוז מהזכויות. דיני חברותדמי מפתחשותפות