יחסי עובד מעביד במקרים של קרבה משפחתית סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, מכיר ב'בן משפחה' כב'עובד' "אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד". דהיינו - החוק מבחין בין עבודה הנעשית מתוקף המחויבות המשפחתית לבין עבודה הנעשית מכח מחויבות חוזית (יחסי עובד מעביד). החוק מוכן להכיר בעבודה מהסוג השני במקרה של העסקת 'בן משפחה' בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, שהוכחה עבודה סדירה והשני, שאילולא בוצעה העבודה ע"י בן המשפחה - היא הייתה מבוצעת בידי עובד אחר. בגדר "בן משפחה" נמנים אלה: "אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". נקבע שגם במקרה של תאגיד בבעלות בן משפחה נכון לבדוק את מערכת היחסים עם בן המשפחה האחר דרך המבחן המקל. להלן העקרונות שנקבעו על ידי בית הדין הארצי בעניין הביטחון הסוציאלי: קירבה משפחתית אין בה לכשעצמה כדי למנוע אפשרות היווצרות יחסי עובד - מעביד. כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, בית הדין בוחן בקפידת יתר[9] את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סימלי וכו'. מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד - מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי. המבחנים לבחינת קיומם של יחסי עבודה לצורך דמי אבטלה הם: האם הסדר העבודה הינו אמיתי או שמא מדובר בפיקציה? מבחן זה נועד למנוע ניצול לרעה של ביטוח אבטלה או מניפולציות שכל מטרתן זכייה בכספים מן המוסד לביטוח לאומי - כספים שאינם מגיעים על פי חוק. החשש מניצול כאמור, הקיים לגבי בעל מניות בחברה שבבעלותו קיים אף לגבי העסקה בין בני משפחה בשל יחסי הקרבה השוררים ביניהם. לפיכך, יבחן בית הדין אם אכן בוצעה עבודה בפועל בעבור בן המשפחה, ואם התקיים דיווח שוטף למוסד לביטוח לאומי על בן המשפחה כ"עובד". היה ויתברר כי בן המשפחה לא ביצע עבודה בפועל וכי הדיווח נועד לשם השגת גימלה, לא תקום זכאות לדמי אבטלה. האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של העובד? במסגרת מבחן זה, שומה על בית הדין לבדוק האם נשאו התשלומים אופי של שכר, והאם התמורה שהוגדרה כ"שכר עבודה" היא אכן תמורה בעד ביצוע עבודה בפועל. כאשר מדובר בעבודה בעבור בן משפחה, עולה החשש כי מדובר בעזרה משפחתית גרידא, שאין בגינה תמורה נאותה. יחסי עובד מעביד