נימוקי ערעור

על פי תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה, המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי הוא שלושים יום מן היום שבו הומצא למערער פסק הדין.

תקנה 93 (א)(6) לתקנות בית הדין קובעת שתוכן כתב ערעור יכיל, בין היתר, את "נימוקי הערעור". בתקנה 93 (ב) נקבע כי כתב ערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים שלא על דרך הויכוח או סיפור דברים.

תקנות 94 - 96 קובעות כדלהלן:
"94.      נימוקים שלא פורשו
המערער לא יטען נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית הדין, אולם בית הדין בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית הדין לפי תקנה זו.

95.           מחיקת נימוקים ותיקונים

כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית הדין, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו.

96. פרטים נוספים

בית הדין רשאי, בכל עת, להורות למערער להמציא לו פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל נימוק שבערעור, בתנאים שייראו לבית הדין, לרבות תשלום הוצאות".

סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק.

בית הדין הארצי הכריע בשנת 1984 בענין מלכה, שם הוגשה הודעת ערעור לאקונית ובה נכתב כי נימוקי הערעור יוגשו בנפרד. הוגשה בקשה למחיקת הערעור בנימוק שבהעדר נימוקים אין בפני בית הדין 'הודעת ערעור' באשר חסר בו "לב ליבו של הערעור". בית הדין קיבל את הבקשה וקבע כי מתיצבת השאלה מתי יכנו כתב - "כתב ערעור"? יכנוהו כך מהרגע שיש בו לפחות העיקר, שהתקנות מחייבות ל"כתב ערעור". ומהו אותו עיקר אם לא סימנים לזיהוי פסק הדין, שעליו מערערים, ו"נימוקי הערעור". לשון אחר - יש לראות ערעור כמוגש במועד אם הכתב שהוגש מכיל את החיוני כאמור.

בית הדין קבע כי הודעת ערעור שהוגשה ללא נימוקים אינה 'הודעת ערעור' ודינה להמחק. עוד נקבע כי הדרך בה היה על המערער לילך היא הגשת בקשה להארכת המועד להגשת הערעור כהלכתו, קרי עם הנימוקים. לענין "גמישותו" של בית הדין בסדרי הדין נקבע כי אמנם אין בית דין זה נוהג להחמיר ולהקפיד בענינים שמתחום סדר הדין, אך לאותה ליברליות גבול והגבול הוא, כשסוטים מהוראות ברורות ומשמעותיות.

בית המשפט העליון קבע כי מדובר בכתב ערעור הן על פי קונסטרוקציה פרשנית והן על פי קונסטרוקציה של מילוי ליקויים. על פי הקונסטרוקציה הפרשנית נקבע כי: "'כתב ערעור' ללא הנימוקים הוא כתב ערעור, ועל כן קיים המערער את זכותו לערער.
ללא נימוקים כתב הערעור פגום הוא, אך גם כתב ערעור פגום הוא כתב ערעור. על פי הקונסטרוקציה של מילוי ליקויים, נקבע כי בהעדר הוראה בכללים באשר לגורלו של כתב ערעור ללא הנמקה, יש לעשות שימוש בהוראת כלל 81 אשר קובע כי בכל ענין של סדרי דין שאין עליו הוראה בחוק, בכללים או בחיקוק אחר, ינהג בית הדין המשמעתי בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

בית המשפט העליו קבע כי בטרם ישאל עצמו 'מהי הדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק', יש לפנות ל"חיקוק אחר". ו"חיקוק אחר" זה הוא סעיף 203 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ממנו נלמד כי אין בהעדר נימוקים כדי לפסול את כתב הערעור אלא רק במקרה בו המערער אינו מקיים את הוראת בית הדין להגשתם.

כמה שנים מאוחר יותר בשנת 2001 התגלגלה השאלה בשנית לפתחו של בית הדין הארצי בעניין באדר. שם הגיש המערער כתב ערעור במועד הקבוע לערעור תוך שהוא מבקש ליתן לו ארכה של 60 ימים להגשת נימוקיו, עד שימצא לו ייצוג משפטי.

בית הדין הארצי לעבודה אימץ את ההבחנה שנערכה ע"י בית המשפט העליון בין הודעת הערעור לבין נימוקיה, תוך שהוא מאמץ את הקונסטרוקציה הפרשנית שנקבעה ע"י בית המשפט העליון, ולפי הודעת ערעור ללא נימוקים היא הודעת ערעור פגומה, אך עדין בגדרה של 'הודעת ערעור'.

בית הדין קבע כי אכן, לפי תקנה 93 לתקנות, יכיל כתב-הערעור, בין היתר, גם את נימוקי הערעור, על-כן אם קיימת מניעה להגשתם כחלק מכתב-הערעור, יש להגיש בקשה מנומקת להארכת המועד ולטעם שבאיחור בהגשת נימוקי הערעור, בקשה אשר כאמור תיבחן ותידון לגופה, בכל מקרה לפי נסיבותיו.

אולם בשל כך בלבד שלא פורטו נימוקיו על אתר, עם הגשתו, לא יסולק הערעור על הסף, ולא תקופח זכותו המהותית של מתדיין למצות את זכות הערעור העומדת לו כדין. על כך עמד מתקין התקנות כאשר נתן בידי בית-הדין את ההחלטה אם לאפשר המערער לטעון נימוק התנגדות שלא פורש בכתב-הערעור (תקנה 94 לתקנות), אם להתיר תיקונו של כתב-ערעור (תקנה 95 לתקנות) ואם להורות למערער להמציא פרטים נוספים ומפורטים יותר לנימוקי הערעור.

בית הדין הארצי אישר את ההלכה בענין אבנשפנגר, שם אמנם מה שעמד לדיון הוא הפגם של אי הגשת הודעת הערעור במספר העתקים הנדרש. במסגרת ערעור על החלטה הדוחה בקשה להארכת המועד להגשת הערעור קבע בית הדין הארצי כי על אף הפגם שנפל בהודעת הערעור המקורית (אי המצאת מלוא ההעתקים הנדרשים) נחשב מועד הגשת הערעור לבית הדין למן היום בו הומצא כתב הערעור הפגום (במספר העתקים השגוי).

בית הדין פנה לפרק ג' לתקנות בית הדין לעבודה שעוסק בהגשת הערעור. בית הדין מציין כי פרק ג' כולל דרישות מהותיות בדבר "תוכן הערעור" כמו גם דרישות פורמאליות לגבי אופן ההגשה של הערעור.

בית הדין לעבודה קבע כי מועד הגשת הערעור ייחשב למן היום בו הומצא כתב הערעור לבית הדין. זאת, גם אם נפל פגם בתוכן הערעור או באופן הגשת כתב הערעור. בדומה, נפסק, כי " 'כתב ערעור' ללא נימוקים הוא כתב ערעור, ועל-כן קיים המערער את זכותו לערער. אמת הדבר, ללא נימוקים כתב הערעור פגום הוא, אך גם כתב ערעור פגום הוא כתב ערעור.

בהתאם, פגמים שנפלו בכתב ערעור, כגון: מספר העותקים בהם הוגש, או תיקון הנימוקים לו, השמטתם, או הרחבתם - כל אלה ניתנים לתיקון במסגרת ההליך של "הגשת הערעור" כמו גם בעת הדיון בערעור.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור הדדי

  2. ערעור עצמאי

  3. נימוקי ערעור

  4. ערעור סרק

  5. ערעור החלטת רשמת

  6. זכות טיעון ערעור

  7. הוספת טענות בערעור

  8. חוק הגמלאות - ערעור

  9. צדדים לערעור

  10. ערכאה ראשונה

  11. בקשה לתקן כתב ערעור

  12. ערעור להחזיק במבנים

  13. ערעור ברשות של המדינה

  14. ערעור טעות סופר

  15. הגשת ערעור בפקס

  16. חוב בדין קדימה – ערעור

  17. בעיה משפטית - ערעור

  18. מחיקה מחוסר מעש - ערעור

  19. תיק מוצגים בערעור

  20. מה הם סדרי הדין בערעור ?

  21. טופס ערעור דיור ארעי

  22. ביטול צו זמני בערעור

  23. גובה הפיצויים - ערעור

  24. טופס ערעור דיור חלופי

  25. ערעור מחיקת התביעה מחוסר מעש

  26. התערבות בממצאים עובדתיים

  27. ערעור בתחום חופש העיסוק והגבלתו

  28. איחור בהגשת ערעור מע''מ

  29. תיקון ערעור - הוספת צדדים

  30. איחור של יום בהגשת ערעור

  31. ציון מועד הערעור בפסק דין

  32. הפסד השתכרות לעתיד - ערעור

  33. תקנות סדר הדין האזרחי ערעור

  34. הגשת ערעור באיחור של יומיים

  35. דוגמא ערעור לבית הדין הארצי

  36. איחור בהגשת ערעור - בית דין לעבודה

  37. קשירת קשר לביצוע פשע - ערעור

  38. איחור של יום אחד בהגשת ערעור

  39. האם ערעור מעכב ביצוע פסק דין

  40. בקשה למתן צווים זמניים בערעור

  41. ערעור עקב סתירות בהכרעת הדין

  42. דין ערעור שהוגש באיחור להידחות

  43. ערעור של מרצים - בית דין לעבודה

  44. בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן בערעור

  45. ערעור לפי סעיף 43 לחוק שירות המדינה

  46. ערעור כי המערער לא איבד מכושרו להשתכר

  47. ערעור ברשות על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב

  48. סמכות ערכאת הערעור לשנות מקביעות קודמות

  49. ערעור כי המערער לא איבד מעל 50% מכושרו להשתכר

  50. חזרה מערעור בעקבות תיקון פסק הדין בבית המשפט קמא

  51. ערעור גימלאות תוך 60 יום ממועד קבלת החלטה על שיעור הגימלה

  52. בקשה לדחיית ערעור בטענה כי הוגש לאחר שחלף המועד להגשתו

  53. בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון