מובטל ביטוח לאומי

משמעות המונח "מובטל" בחוק ביטוח לאומי אינה זהה למשמעות המילונית של מונח זה, כשם שמשמעות המונחים "אלמן" ו"אלמנה" בחוק אינם זהים למשמעות המילונית של מונחים אלו. החוק הוסיף למשמעות המילונית של מונחים אלה, תנאים וסייגים המשנים את המשמעות המילונית שלהם. פירושו של דבר הוא שהמונח "מובטל" בחוק אין לו את המשמעות המילונית הרגילה שלו, דהיינו מחוסר עבודה, אלא נוספו למשמעות המילונית תנאים אחדים היוצרים את המונח המשפטי "מובטל" הקבוע בחוק, שרק הוא בלבושו המשפטי זכאי להיכנס למדור הזכאים לדמי אבטלה, בכפוף ליתר תנאי הזכאות שבחוק. משמעות הדברים היא שמחוסר עבודה שאינו "מובטל" במשמעות המשפטית של מונח זה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה. תקופת האכשרה היא תנאי מתנאי הזכאות לתשלום דמי אבטלה, הדורש תקופת מינימום של תשלום דמי ביטוח עבור המבוטח המקנים לו את אחד מ"כרטיסי הכניסה" לזכאות בדמי אבטלה. תקופת האכשרה נמדדת במכסת ימים הנמנית "מהתאריך הקובע". התאריך הקובע מוגדר כ"ראשון בחודש בו התחילה תקופת האבטלה". המונח "תקופת אבטלה" שבחוק אינו יכול להתפרש אלא כתקופה שבה רואים אדם כמובטל. רואים אדם כמובטל על פי פרק ביטוח אבטלה שבחוק רק מי שעונה להגדרה זו בחוק, והגדרה זו כאמור דורשת את רישומו והתייצבותו של מחוסר העבודה בלשכת שירות התעסוקה לפי התנאים הקבועים בתקנות (סעיף 163 לחוק). תקופת אבטלה אינה תקופה בה אדם היה מחוסר עבודה, אלא תקופה בה היה אדם "מובטל" במשמעות המשפטית של מונח זה בחוק, המותנה, בין השאר, ברישום ובהתייצבות בלשכת שרות התעסוקה. הקשר שבין הרישום וההתייצבות בלשכת שירות התעסוקה והזכאות לדמי אבטלה הוא קשר מהותי בלתי ניתן להפרדה, והוא בא להבטיח את העיקרון שדמי אבטלה ישולמו בדרך כלל, למי שטרח למצוא עבודה באמצעות שירות התעסוקה ולא נמצאה לו עבודה מתאימה. התכלית של תשלום דמי אבטלה בביטוח לאומי היא בעיקרו של דבר לסייע בעד מי שנפלט ממעגל העבודה בעל כורחו ועקב כך נשבר מטה לחמו ואבדה הכנסתו. דמי האבטלה אמורים לשמש במקרה כזה כתחליף ההכנסה שאבדה למחוסר העבודה. ברם על מחוסר העבודה לעשות כל אשר לאל ידו, כדי להשיב את הכנסתו שאבדה, ורק כאשר חרף מאמצים אלה לא נמצאה לו עבודה מתאימה, יהיה הוא זכאי לתשלום דמי אבטלה בכפוף למילוי יתר תנאי הזכאות הקבועים בחוק לתשלום זה. כך למשל על פי סעיף 166(ב) לחוק, נשללת הזכאות לדמי אבטלה למשך 90 יום ממי שהפסיק את עבודתו מרצונו, ולפי סעיף 166(ג) לחוק, נשללת זכאות לדמי אבטלה למשך 90 יום ממי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה. לשם מימוש מטרה זו של מציאת עבודה למובטל נקבע מנגנון שיסודו בסעיף 163 לחוק הקובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) התשל"ג-1972 קובעת כי: "6. א. רואים אדם רשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלשכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לשכת העבודה למתן סידורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לשכת עבודה. ב. אדם ייחשב כרשום בלשכת העבודה כמחוסר עבודה בתקופה שבין יום התייצבותו האחרונה לבין יום התייצבותו הקודמת, ובלבד שהתייצב בפועל כאמור בתקנת משנה (א). ג. התייצב אדם לרישום בלשכת העבודה ביום שלא נקבע? להתייצבות במדור שבו שובץ כאמור בתקנת משנה (א), יירשם יום התייצבותו זה כיום אבטלה." הוראות אלה יוצרות אפוא את הזיקה בין המונח "מובטל" לרישום בשירות התעסוקה, כאשר אין מובטל אלא זה שרשום ומתייצב בשירות התעסוקה, וכאשר לשכת שירות התעסוקה היא זו שאמורה להציע לו את העבודה המתאימה. לא הציעה לשכת שירות התעסוקה למחוסר העבודה עבודה מתאימה - יהיה הוא כאמור זכאי לדמי אבטלה בכפוף לשאר התנאים המזכים בגמלה זו. ביטוח לאומידמי אבטלה