ביטוח לאומי - שיבוב

זכותו של ביטוח לאומי להגיש תביעת שיבוב לקבלת פיצוי על הגמלה ששילם ועל הגמלה שעתיד הוא לשלם לנפגעים המבוטחים בו נקבעה לראשונה בהוראת סעיף 70 לחוק הביטוח הלאומי תשי"ז1957-. בינתיים הומרה הוראה זו בהוראת סעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח1968- ומאוחר יותר בהוראת סעיף 328 בנוסח החוק מתשנ"ה1995-. הוראה זו מקנה למוסד את הזכות לחזור "לצד שלישי החייב לשלם פיצויים לנפגע" - וזו לשונה:

"(א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה וכן פיצוי על סכום שהמעביד החזיר למוסד לפי סעיף 94".

זכות תביעה זו פורשה בפסיקה כזכות שבתחלוף (שיבוב) . והתוצאה: זכותו של הניזוק כלפי המזיק גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי להשבה. הוא לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק.

הוראת סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי מעמידה לביטוח לאומי טענת שיהוי כנגד נפגע התובע ממנו גמלאות לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה.

למוסד לביטוח לאומי שיקול דעת המאפשר לו להיענות לתביעת הנפגע אף מעבר לתקופה זו אולם פרק הזמן המקוצר מבטיח, בדרך כלל, כי די בתקופת ההתיישנות הכללית, שהיא תקופה ארוכה יותר, כדי למנוע פגיעה בעניינו של המוסד. זאת ועוד זאת: סעיף 328(ב) לחוק מחייב את הזכאי לגימלה להושיט למוסד כל עזרה, כדי לסייע למוסד במימוש זכויותיו כנגד צד שלישי ואם לא עשה כן רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה.

על פי חוק יש גם ליתן למוסד הודעה על הגשת תביעה, מטעם הזכאי לגמלה, כנגד הצד השלישי, ועל כל אלה נוסף ההיתר שניתן למוסד, בסעיף 329 לחוק, לזקוף לחובת הזכאי לגמלה סכומים מסוימים מחשבון הפיצויים, שקיבל מצד שלישי.

בית המשפט פסק כי מקובל לראות בזכות זו של ביטוח לאומי כלפי המזיק זכות סובר וגציה. על המוסד לביטוח לאומי להוכיח, בגדר תביעת השיפוי שלו, גם את זכותו של הניזוק בנזיקין כלפי המזיק.

זכותו של הניזוק כלפי המזיק גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי. הוא לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. באופן דומה, טענות הגנה שיש למזיק כלפי הניזוק עומדות לו גם נגד ביטוח לאומי.

עוד צוין בפסיקת בית המשפט כי מבחינת מהות זכותו של ביטוח לאומי הריהי זכותו של הניזוק עצמו, אשר המוסד נכנס לנעליו, לפיכך, הגנת דיונית העומדת למזיק והיא מכוונת כנגד הזכות, כגון התיישנות, תעמוד למזיק גם נגד המוסד לביטוח לאומי - זאת להבדיל מהגנה דיונית המכוונת כנגד בעל הזכות, שאז נראה כי הזכות עוברת כשהיא משוחררת מאותה הגנה אישית.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה תביעת שיבוב ?

  2. התיישנות תביעת שיבוב

  3. תביעת שיבוב - הסכם

  4. תביעת שיבוב מל''ל

  5. ביטוח לאומי - שיבוב

  6. תביעת שיבוב רכב מבוטח

  7. שיבוב דמי שיקום

  8. דחיית תביעת שיבוב

  9. תביעת שיבוב – חוסר יריבות

  10. תביעת שיבוב נזק לרכב

  11. תביעת שיבוב – תשלומים לאלמנה

  12. תביעת שיבוב נגד בעל המקרקעין

  13. תביעת שיבוב - דמי כינון

  14. תביעת לשיבוב נזקים שנגרמו לרכב

  15. תביעת שיבוב תאונת דרכים – דוגמא

  16. תחלוף - סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח

  17. ביטוח לאומי - תביעת שיבוב / תחלוף

  18. תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים

  19. תביעת שיבוב בגין נזק למכונית בתאונה

  20. הדר חברה לביטוח בע''מ - תביעת שיבוב

  21. חברת ביטוח פיצתה מבוטח - תביעת שיבוב

  22. זכות השיבוב של ערב כלפי החייב

  23. תביעת שיבוב שעניינה בתאונת דרכים

  24. רכב בבעלות המעביד – זכות שיבוב ביטוח לאומי

  25. האם רשאי ביטוח לאומי להגיש תביעת שיבוב נגד חברת ביטוח ?

  26. תביעת שיבוב – סוברוגציה - תחלוף - תביעה של חברת ביטוח נגד צד ג' –נזקים לרכב

  27. תביעת שיבוב - נפילת צינור הרקה אשר התנתק מחיבוריו בתקרה בחניית הבית המשותף בחניון

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון