טינטון - רעש תמידי באוזניים

על המבקש גימלה בגין טינטון להגיש קודם כל תביעה להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה. את התביעה יש להגיש לפקיד התביעות של המוסד. על פקיד התביעות לבחון קיום התנאים הפורמאליים שבחוק, תוך היוועצות, במקרים המתאימים, עם רופא מטעם המוסד. על החלטת פקיד התביעות הדוחה את התביעה ניתן להגיש תביעה לבית הדין. התביעה מתבררת מחדש בפני מותב עם תצהירים וחקירות עדים.

תנאי הסף להכרה בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה קבועים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, שהוחק במסגרת תיקון 79 לחוק הביטוח הלאומי, ונכנס לתוקף ביום 1 לאפריל 2005.

סעיף 84א(ב) לחוק קובע את תנאי הסף להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, וזה לשונו:

"84א(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א) וכן כל אלה:

כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו - 4000 מחזורים בשנייה;

הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

בפסק דין אפלבויים נקבע, כי דרישות הסעיף "הן לתיעוד ברשומות רפואיות של פגיעה בתפקוד ואין להסתפק בתלונה סתמית על טינטון".

בפסק דין יחזקאל איזיקאל נקבע כי דרישת הפגיעה בתפקוד משמעה האפשרי לעיתים הינה עצם התלונה בשל הטינטון. שהרי, מדוע אדם פונה לרופא לקבל מזור לליקוי ממנו הוא סובל אם אותו ליקוי אינו מפריע ופוגע בתפקודו.
     
בפסק דין בעניין קרז'נר התקבל הערעור מאחר וכל הפניות הרשומות לטיפול רפואי נעשו בסמוך להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, ולא היתה בהם אינדיקציה לפגיעה בתפקוד המבוטח.

בהלכת ברכליס בית הדין לעבודה ציין כי התקיימותו של התנאי בדבר "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי", מהווה אינדיקציה טובה לבחינת אותנטיות תלונותיו של המבוטח על טינטון.

עוד נקבע כי העדר תלונות על טינטון בכלל ועל פגיעה תפקודית בפרט משך תקופת זמן שלפני הפסקת החשיפה לרעש; כמו גם הופעת התלונות לראשונה לאחר היוועצות בעורך דין במסגרת הכנת תביעה בנדון או סמוך להגשתה, מהווה דרך כלל ראיה המצביעה על העדר טינטון הפוגע בתפקוד המבוטח".

במסגרת הלכת ברכליס לא נקבעו אמנם מספר הפניות המדויק לטיפול רפואי הנדרשות על פי הסעיף, אולם הותוו אמות מידה שיסייעו בבחינת עמידתו של המבוטח בדרישות הסעיף, והן, בין היתר, אלה:

[א] נדרשות פניות לטיפול רפואי "העולות על שתי פניות אקראיות".

[ב] הפניות צריך שתהיינה על פני משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד.

[ג] היקף הפניות הדרושות יקבע בכל עניין לאור "מיהות התלונות, לרבות תיאור ההפרעה והפגיעה בתפקוד, וכן לאור ההפניות למומחים שונים והבדיקות והטיפולים שעבר המבוטח".

[ד] בדיקות שונות יכולות לבוא במניין הפניות, אם נבדק במסגרתן עניין הטינטון "והמבוטח תאר במהלכן פגיעה מתועדת בתפקוד כתוצאת הטינטון".

[ה] אין להביא במניין הפניות, פניות שנעשו לאחר הגשת התביעה למוסד, מאחר והתנאים לבחינת התביעה נדרשים להתקיים במבוטח במועד הגשתה.
[ו] בדיקות שנעשו על פי הנחיית המוסד, לא יבואו במניין הפניות.

[ז] הרישומים הרפואיים כוללים תיעוד להפרעה מתמשכת ולפגיעה בתפקוד עקב הטינטון.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת טינטון

  2. הכרה בטנטון קבוע

  3. טינטון לסירוגין

  4. טנטון עקב חשיפה לרעש

  5. הכרה בטנטון כתאונת עבודה

  6. טינטון ביטוח לאומי

  7. טינטון - הכרה ביטוח לאומי

  8. טינטון - רעש תמידי באוזניים

  9. אי הכרה בליקוי שמיעה ובטנטון

  10. טינטון לא קבוע - ביטוח לאומי

  11. חבלה אקוסטית טינטון - פיצוץ

  12. תביעת נזיקין בגין טנטון

  13. טינטון אינו נכות תפקודית

  14. טינטון באוזן לאחר פגיעה בלסת

  15. תאונת דרכים טנטון נכות תפקודית

  16. קשר סיבתי בין טינטון לבין תאונה

  17. קשר סיבתי גם בין טנטון לבין תנאי העבודה

  18. טנטון לא תמידי - אינו מעניק אחוזי נכות ?

  19. לא מצליח להתנתק משירות טינטרנט – פיצויים ?

  20. מורה לתופים - הכרה בירידה בשמיעה ובטנטון

  21. בקשה להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון כפגיעה בעבודה

  22. טנטון כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  23. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים כי אין למערער טנטון הקשור לתנאי עבודתו

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון