פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; בל 2349/05) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית בה לקה כפגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן גם החוק). עובדות המקרה שבפנינו מוסכמות על הצדדים ואין עליהן חולק. להלן ציטוט העובדות הרלוונטיות מפסק דינו של בית הדין האזורי: "א. התובע (המערער בפנינו - ו.ו.ל) עובד בחברת מקורות משנת 1969. ב. במשך 18 השנים האחרונות עובד התובע כרכז מערכות אחזקה ותיעוד. ג. תפקידו העיקרי של התובע הינו קבלת נתונים והקלדתם על מחשב, פעם פעמיים בחודש יוצא התובע לצילומים בשטח. ד. עיקר עבודתו של התובע, כ-85% עד 90% הינה עבודת הקלדה, עריכה ועיצוב במחשב. משך העבודה על המחשב בממוצע הינו כ-6 שעות ביום. ה. התובע מקליד בשתי ידיו. ו. המקלדת מונחת על השולחן בגובה הידיים. בזמן ההקלדה הידיים מעט מקופלות יד ימין לכיוון העכבר יחסית ישרה יד שמאל מקופלת לכיוון המקלדת. ז. עד לפני שנתיים עבד התובע במקלדת רגילה. בשנתיים האחרונות עובד הוא על מקלדת ארגונומטרית והוא משתמש בתומך זרוע לעכבר. ח. התובע החל בשנים האחרונות לסבול מדקירות, נימלול והירדמות הידיים בספטמבר 2003 ואובחן באוקטובר 2003 כסובל מתסמונת התעלה הקרפלית בדרגת חומרה בינונית בשתי הידיים (CTS)". 3. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין תסמונת התעלה הקרפלית. תביעתו נדחתה מהטעם שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לליקוי הרפואי. מכאן תביעתו של המערער לבית הדין האזורי. 4. בית הדין האזורי מינה את ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי (להלן גם המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לליקוי הרפואי. בתשובותיו לשאלות שהפנה אליו בית הדין האזורי, שלל המומחה קיומו של קשר סיבתי כאמור. לדבריו, עבודתו לא גרמה להיווצרות מחלותיו, לא גרמה לנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים שיתרמו תרומה ממשית להתפתחות מחלותיו, והשפעתה, אם בכלל, הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואתיים טבעיים. 5. בית הדין האזורי הפנה למומחה שאלות הבהרה מפורטות לאחר שנעתר חלקית לבקשת ב"כ המערער. המומחה התבקש להתייחס לאמור במסמכים מאת ד"ר פטיש מביה"ח ברזילי באשקלון מהימים 1.3.06 ו-26.6.06 לפיהם עבודתו "מחריפה את הנזק הקיים" ו"קיים קשר בין אופי עבודתו להתפתחות המחלה". בתשובותיו המנומקות לשאלות ההבהרה מסר המומחה כי הוא איננו מסכים לדעתה של ד"ר פטיש במקרה הזה. לדבריו, שינויים ניווניים בצוואר ובשורשי כפות הידיים נמצאים אצל אנשים רבים בגילו של המערער, ורוב המקרים של תסמונת התעלה הקרפלית הינם תחלואיים טבעיים. כן ציין המומחה כי העובדה שהתסמונת הופיעה בשתי הידיים יכולה לרמוז שמדובר במצב טבעי מאחר ורוב האנשים לא מקלידים עם שתי ידיים בצורה סימטרית (להוציא קלדניות מקצועיות). המומחה הוסיף שהספרות שדנה בקשר בין עבודה עם מחשב לבין תסמונת התעלה הקרפלית אינה אחידה, ועצם העובדה שאדם עובד ליד מחשב אינה מביאה למסקנה בהכרח שיש להכיר בעילת מיקרוטראומה למחלה זו. המומחה חזר והבהיר כי הוא שולל קשר סיבתי בין העבודה והמחלה. 6. בית הדין האזורי אימץ את ממצאיו של המומחה ודחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו. בדיון קדם ערעור שנערך בפני נקבע כי הדיון בערעור ייערך בדרך של סיכומים בכתב. טענות הצדדים: 7. ב"כ המערער טוען כי מחוות הדעת עולה כי המומחה אינו יכול לשלול באופן חד משמעי את הקשר הסיבתי בין עבודתו של המערער למחלתו, ובמקרה דנן, בו קיימות שתי אסכולות שונות, קיים ספק שצריך לפעול לטובת המערער. לטענתו, המומחה בחר באופן שרירותי באסכולה המרעה עם המערער וללא נימוקים מבוססים. ב"כ המוסד לביטוח לאומי, מנגד, טוען כי אין די בקיומה של דעה אחרת במקרה ספציפי כדי להקים אסכולה אחרת בשאלה שבמחלוקת. לדבריו, לא עולה כל ספק מחוות דעת המומחה, ואין לבסס קיומו של קשר סיבתי מקום שחוות הדעת לא קבעה את קיומו בצורה ברורה. 8. דיון והכרעה: לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו, לחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, הגענו לכלל מסקנה כי אין מנוס אלא לדחות את הערעור. הלכה ידועה היא כי, חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 9. במקרה שבפנינו לא עולה ספק מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו. המסקנה אליה הגיע המומחה הינה חד משמעית, ולפיה לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין ליקויו הרפואי. אמנם, המומחה מציין כי קיים ויכוח בשאלת הקשר הסיבתי בין עבודה עם מחשב לבין הופעת תסמונת התעלה הקרפלית. אולם, המומחה מוסיף ואומר כי מהעבודות שבדקו את השאלה עולה שחייבת להתבצע בדיקה יסודית של מספר שעות הקלדה רציפה ומספר מלים מוקלדות בשעת הקלדה (בדיקה שלא בוצעה בעניינו של המערער), ובחלק מהעבודות מצאו שגם עבודה עם מחשב במשך למעלה מ-6 שעות ביום לא העלתה את שכיחות המחלה. המומחה בחן את העובדות שהוצגו בפניו, וחווה את דעתו באופן חד משמעי כי לא מתקיים קשר סיבתי בין העבודה למחלה. לדבריו, העובדה שהתסמונת התגלתה בשתי ידיו של המערער רומזת על כך שמדובר בתחלואה טבעית. אין בדבריו של המומחה, לפיהם קיים ויכוח בשאלת הקשר הסיבתי כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על המערער, זאת לאור הלשון הנחרצת בה נוקט המומחה בשלילת הקשר הסיבתי במקרה הנדון. לא שוכנענו מטענותיו של ב"כ המערער כי מתקיים טעם מיוחד וחריג לסטות ממסקנותיו של המומחה. בנסיבות אלו, אין מנוס אלא לדחות את הערעור. 10. סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות. רפואהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)חוות דעת מומחהמומחהחוות דעת