החלטה מבוא 1. בפני תביעת התובע - המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") על סך של כ- 1,000,000 ₪ בגין גמלאות ששילם וישלם למר גאון פול דוד (להלן: "הנפגע"). התביעה הוגשה מכח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"). 2. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 - עיריית מודיעין (להלן: "העיריה") וכנגד הנתבעת 2 - חברת מבנה גזית (2000) בע"מ (להלן: "החברה") (העיריה והחברה תקראנה יחדיו להלן: "הנתבעות"). 3. על פי הנטען, ביום 23.1.01, הנפגע, רופא במקצועו, יליד 1970, הגיע עם רכבו לחניית המבנה בו ממוקמת מרפאתו, כשירד מהרכב והחל ללכת לכיוון הכניסה של המבנה, נתקל במחסום אבן שלא היה מסומן העשוי כפטריה ושנועד למניעת כניסת רכבים למתחם החנויות שבמקום. כתוצאה מכך נפל הנפגע ונחבל (להלן: "התאונה"). 4. הנפגע נבדק על ידי הוועדה הרפואית במל"ל (ענף נפגעי עבודה) אשר קבעה בהחלטתה מיום 7.12.2003, כי נותרה לנפגע נכות לצמיתות בשיעור של 25%. הוועדה קבעה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 שכן הנפגע חזר לעבודתו ואין ירידה בהכנסותיו. 5. הוועדה נסמכה בהחלטתה, בין היתר, על חוות דעתו של ד"ר אלישע פרוינד אורטופד אשר בדק את הנפגע לבקשת המל"ל. בתביעתו זו נסמך המל"ל על חוות דעתו של ד"ר פרוינד. 6. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת. מהות המחלוקות 7. העיריה הגישה את הבקשות כדלקמן: א. בקשה לקבוע כי המל"ל מנוע מלהוכיח כל ענין שברפואה שכן המל"ל הודיע כי הנפגע יהא מוכן לעמוד לבדיקה על ידי מומחה רפואי מטעם העיריה בתנאי כי העיריה תתחייב לשאת בהוצאות הבדיקה ובהוצאותיו של הנפגע עצמו העלול להפסיד יום עבודה. ב. בקשה למחיקת כתב התביעה - חרף צו ביהמ"ש אשר ניתן ביום 3.3.08, לא ניתן מענה לשאלון אשר הופנה לנפגע, באמצעות המל"ל. טענות הנתבעות 8. אין בסיס לבקשת המל"ל כי הנתבעות תשאנה בהוצאות הנפגע בגין ביטול זמנו עקב ההתייצבות לבדיקה. 9. הגנתן של הנתבעות נפגעת שכן אין ביכולתן להערך להגנתן ע"י מיצוי ההליכים המקדמיים לרבות תשובות לשאלון. 10. ב"כ המל"ל נפגש עם הנפגע בביתו של האחרון. 11. התנגדות המל"ל להשיב לשאלון אינה מהטעם שאינו זוכה לשיתוף פעולה מהנפגע. 12. החברה הצטרפה לטענות העירייה. טענות המל"ל 13. המל"ל הסכים ומסכים לבדיקת הנפגע על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעות ובכפוף לכך: "...שמי שרוצה לזמן אותו לבדיקה ישא בהוצאותיו. כשאני זימנתי אותו לבדיקה וערכתי חוו"ד נשאתי בהוצאות כפי שעלי לשאת בהן. לכן במקרה זה הם רוצים לזמן אותו והם חייבים להגיש חוו"ד עד שיזמנו אותו, אני מוכן להיות המגשר ביניהם לזרז את ההליך לעזור ולסייע, אבל לא לשאת בהוצאות. לשאלת ביהמ"ש - אין לי מושג מה שאלת ההוצאות. אני לא יודע מה ההוצאות. במיוחד מי שאיננו צד להליך - כי הנפגע אין לו אינטרס בתיק...הם לא רוצים להוציא כסף על בדיקה שאני לא צריך אותה. למה שאני אשלם את ההוצאות?" (ב"כ המל"ל בעמ' 2,3 בפרוטוקול ישיבת יום 10.9.08). 14. באשר לבקשה כי הנפגע ישיב על שאלון - כפי שנפסק בע"א 218/63 מדינת ישראל נ' ישראל ריבק ואח', פד"י י"ז 1984 (1963) "...לפי לשון התקנה פשוט וברור הוא שאין לכלול בשאלון כל שאלה עליה נדרש להשיב לא אחד מבעלי הדין, אלא אדם זר שאינו צד להליכים המשפטיים כל עיקר..." ומשהנפגע אינו צד לדיון לא ניתן לחייבו להשיב על שאלון. ההלכה שנקבעה בפס"ד ריבק נסמכת על הוראת תקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") המקבילה לתקנה 143 לתקנות סדרי הדין האזרחי, 1938 שנדונה בפס"ד ריבק. 15. על הלכה זו נסמכו ונסמכים עשרות שנים בתי המשפט השונים אשר דחו בקשות לחייב מי שאינו צד לדיון להשיב על שאלון. (ר' ת"א (חי') 881/05 המוסד לביטוח לאומי נ' רמפלט ציפוי מתכת בע"מ, (8.8.07) (להלן:"רמפלט"), ת"א (חי') 984/04 המוסד לביטוח לאומי נ' כפר ויתקין מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית(5.2.06) (להלן:"כפר ויתקין"). 16. ההחלטות הנ"ל נסמכו ,בין היתר, על הצטטה כדלקמן שהובאה מספרו של ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, (להלן: ד"ר י.זוסמן עמ' 450-451): "... רק לעיתים רחוקות יחייב בית המשפט חבר התאגיד להשיב על שאלות, ומכל מקום לא יעשה כן אלא אם הוזמן אישית לדיון בבקשה למתן רשות להצגת השאלות. ואולם פרט לכך, אין בית המשפט מוסמך להורות לבעל דין שישיג תצהיר תשובה מאדם אחר שאיננו בעל דין". 17. ב"כ המל"ל הוסיף ואמר, כי אין לו התנגדות כי הנתבעות תזמנה את הנפגע לביהמ"ש, על מנת שישיב על השאלון. דיון האם על הנתבעות לשאת בהוצאות הבטלה של הנפגע בגין בדיקה על ידי מומחה רפואי מטעמן 18. אין כל בסיס להתניית המל"ל כי בדיקת הנפגע על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעות תותנה בתשלום הוצאות הבטלה והפסד השכר שייגרמו לנפגע בגין הבדיקה. על המל"ל, הנדרש להוכיח את תביעתו, לרבות נזקי הנפגע עצמו, להעמיד את הנפגע לבדיקה על ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעות בכפוף לכך שהנתבעות תשאנה בשכר טרחת המומחה בלבד (תנאי שהנתבעות כמובן מסכימות לו). אין מקום לכל תניות נוספות. 19. על המל"ל, לבוא בדברים עם הנפגע, על מנת לגרום כי הנפגע יתייצב לבדיקה. 20. בסופו של יום היה והמל"ל יזכה בתביעתו יוכל להגיש דרישה להחזר ההוצאות בהן נשא, אם נשא, ובקשתו תידון כפי שתידון כל בקשה אחרת לשומת הוצאות. האם יש מקום לחייב את המל"ל כי הנפגע ישיב על השאלון? 21. אקדים ואומר כי אכן ההלכה והוראות תקנה 105 לתקנות ברורות ולפיהן לא ניתן לשלוח שאלון למי שאינו צד להליך. 22. לכאורה, די בקביעה זו על מנת לדחות את הבקשה. ברם, כפי שהבהרתי לצדדים במהלך שמיעת טיעוניהם בישיבת יום 10.9.08 - דחיית הבקשה משמעה פגיעה בזכות יסוד של הנתבעות להערך כדבעי להגנתן, בין היתר, באמצעות קבלת תשובות לשאלון, תצהירי גילוי מסמכים וכו', כפי שעומדת לכל נתבע. 23. יוזכר כי עסקינן בתביעה על סך כ-1,000,000 ₪ בגין אירוע שארע כשבע שנים לפני הגשת התביעה ובגינו נקבעה לנפגע נכות לצמיתות בשיעור של 25%. המל"ל, בתחשיב הנזק שהוגש מטעמו, העריך את נזקי הנפגע בסכום של 3,331,688 ₪ (הנתבעות טרם הגישו תחשיב נזק הן מהטעם כי לא חלף המועד להגשתו והן בשל הגשת הבקשות נשוא הדיון). יאמר כי המל"ל לא צירף לתחשיבו כל תיעוד התומך בטענותיו בדבר הפסדי השכר לעבר ולעתיד. 24. עיון בתחשיב על צרופותיו מלמד כי שלובות בו טענות המתבססות על נתוני שכרו של הנפגע כפי שדווחו למל"ל עובר לתאונה וכן, ככל הנראה, על נתונים שמסר הנפגע לב"כ המל"ל. קיימת חשיבות רבה לאפשר לנתבעות לבדוק מבעוד מועד האם יש ממש בטענות אלו, לרבות בדבר הפסדי ההכנסה שנגרמו, על פי הנטען, לנפגע- הפסדים שאינם מתישבים לכאורה עם החלטת ועדת הרשות שצורפה לתחשיב ואשר מצאה כי הנפגע "... שב לעבודתו ויש עליה משמעותית בשכרו". כך גם לא מתיישבת הטענה בדבר שיעור שכרו של הנפגע עובר לתאונה עם מסמכי המל"ל שצורפו לתחשיב. ייאמר כי הנפגע לא הגיש תביעה כנגד הנתבעות או מי מהן וכי תביעתו התיישנה זה מכבר. 25. דחיית בקשת הנתבעות למתן תשובות לשאלון תסכל זכותן של הנתבעות להערך כדבעי להגנתן. 26. זאת ועוד, אין בידי ביהמ"ש יכולת של ממש להציע הצעה לפשרה בהעדר תימוכין להפסדי השכר הנטענים ובלא שמוצג כל תיעוד התומך בכך. 27. ברי, כי לצורך הגשת ראיותיו, יידרש ב"כ המל"ל להיפגש עם הנפגע, על מנת להכין תצהיר עדות ראשית וזאת לאחר שיקבל מהנפגע את כל הפרטים והתיעוד הרלבנטיים והנדרשים להוכחת התביעה, הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק. (מטיעוני ב"כ המל"ל עלה כי פגישה שכזו אכן התקיימה). 28. לאחר שתוגשנה ראיות המל"ל, יהיה על הנתבעות להגיש את ראיותיהן בתוך זמן קצוב. לדעתי, העדר מענה לשאלון, עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתן של הנתבעות להגיש ראיות, (אם וככל שקיימות), בנסיון להדוף את ראיות המל"ל. 29. נוכח האמור לעיל "טרחתי" וקראתי את כל פס"ד ריבק המשתרע על פני שלושה עמודים על מנת לוודא כי אכן זו ההלכה. פסה"ד דן בתביעת המדינה כנגד הנתבעים להשבת תגמולים שהינה משלמת למשפחת חלל צה"ל מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י -1950. 30. מסתבר כי ביהמ"ש העליון קבע: "לדעתי נתפס השופט המלומד לכלל טעות. חובתו של בן-משפחה כלפי המדינה לחוד, וחובתה של המדינה כבעל-דין לענות על שאלון לחוד. עובד המדינה אשר נדרש להשיב על שאלון מטעמה, יכול ויהא רשאי לקבל את הידיעות הדרושות לו לכך מאת בן-משפחה על-פי הוראת הסעיף 21(א)(3) הנ"ל; אבל מה להם למשיבים ולבן-משפחה זה? הם אינם בעלי -דברים דידיה, ואין בן-המשפחה אחד מבעלי-הדין, או מעובדיו של בעל-דין, אשר להם אפשר להעמיד שאלונים לפי התקנות. השופט המחייב בן-משפחה שכזה לענות על שאלון שהוצג למדינה, חורג מגדר סמכותו לפי התקנות, וצו שכזה לא יהא ניתן לביצוע".(כב' השופט כהן בעמ' 1988 מול האותיות א-ב). 31. כן קראתי במלואו את סעיף 365 לספרו של ד"ר זוסמן ומצאתי כי הציטוט שהובא אינו מכיל את הרישא ואת הסיפא לסעיף ועל כן אביא במלואן את האמירות הרלבנטיות, לרבות התיחסות המחבר לפס"ד ריבק": "היה שאלון מופנה אל תאגיד, יכול השואל לנקוב בשם הפקיד, או חבר התאגיד, שישיב מטעם התאגיד, ובית המשפט או הרשם יכולים להורות כי אדם זה ישיב (תקנה 108). ואולם אין חובה לנהוג כך, אלא מותר להציג שאלון לתאגיד, על מנת שישיב האדם המוסמך לכך מטעם התאגיד, מבלי לנקוב בשמו. נשאלה חברה, הרי זה בדרך כלל המזכיר, והוא חייב לאסוף את הידיעות הדרושות כדי שיוכל להשיב מטעם החברה. רק לעיתים רחוקות יחייב בית המשפט חבר התאגיד להשיב על שאלות, ומכל מקום לא יעשה כן, אלא אם הוזמן אישית לדיון בבקשה למתן רשות להצגת השאלות. ואולם פרט לכך, אין בית המשפט מוסמך להורות לבעל דין שישיג תצהיר תשובה מאדם אחר שאיננו בעל דין. בתובענה שהוגשה מטעם המדינה לשיפוי על תגמול ששולם לאלמנת חייל על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י - 1950, הורה בית המשפט למדינה להמציא תשובת האלמנה על שאלון; הצו בוטל בערעור, הואיל ואין בית המשפט מוסמך לחייב בעל דין להמציא תשובתו של אדם שאינו בעל דין. יש ובעל דין נדרש להשיג ידיעות מאדם אחר, כדי שישיב על שאלון, אך אין הוא חייב להגיש אלא תשובתו שלו. הוצג שאלון למדינה, קובע בית המשפט או הרשם בצו איזה עובד ציבור ישיב מטעמה, בהתאם לתקנה 108". (להלן: ד"ר י. זוסמן עמ' 450-451). 32. תקנה 108 מורה: "היה הנשאל תאגיד, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי בקשת השואל, להרשות מסירת שאלון לחבר או לפקיד של התאגיד; נדרשה המדינה להשיב על שאלות - יורה הצו איזה עובד ציבור ישיב עליהן". 33. עינינו רואות כי ד"ר זוסמן איבחן בין חיוב מזכיר החברה - נושא משרה להשיב לשאלון (כאמור בס' 108 לתקנות הדן בתביעה שהמדינה או תאגיד צד לה) לבין חיובו של חבר באותה חברה - בעל מניות. 34. לאור האמור לעיל, הנני סבור שהן פס"ד ריבק והן המחבר ד"ר זוסמן סבורים כי יש לחייב תאגיד/המדינה להשיב לשאלון המופנה אליהם לאחר שמי שהתבקש להשיב לשאלון יאסוף את המידע הדרוש מאותו "נפגע". 35. לכאורה, עסקינן בעדות שמיעה שאינה קבילה שכן אותו פקיד מצהיר את שמצהיר בהסתמך על דברים (עדות שמיעה) שמסר לו מאן דהוא - הנפגע או כל אדם אחר שיכול היה ליתן את אותן תשובות. ברם, תשובות לשאלון הינן חריג לכלל האוסר הגשת עדות שמיעה שכן תקנה 109 לתקנות קובעת כי "בשעת הדיון רשאי כל בעל דין להשתמש כראיה במקצת מתשובותיו של בעל דינו...". 36. בהחלטה בעניין כפר ויתקין נדונה השאלה האם ניתן לחייב נפגע בעבודה להשיב על שאלון הנשלח מטעמו של הנתבע בתביעת שיפוי המוגשת ע"י המל"ל בעוד שבעניין רמפלט נדונה, בין היתר, השאלה האם ניתן לחייב את המל"ל "... ליתן... תצהיר תשובות לשאלון בשם הנפגע 'משום שהמל"ל נכנס בנעליו של הנפגע'" (ס' 1 להחלטה). מסתבר כי הנתבעות בשני התיקים יוצגו ע"י אותו משרד עורכי דין. בעוד אשר בעניין כפר ויתקין בקשו הנתבעות לחייב את הנפגע להשיב לשאלון, הרי שבבקשה שנדונה כשנה ומחצה לאחר מכן בקשו הנתבעות לחייב את המל"ל להשיב לשאלון בשם הנפגע. שתי הבקשות נדחו. 37. סעיף 328 (ב) לחוק הקובע כי: "הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי סימן זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי סימן זה או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי סימן זה, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה". סעיף זה מקביל במהותו להוראת סעיף 21(א)(3) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י - 1950 שנדון בפס"ד ריבק. 38. כזכור, נקבעה לנפגע נכות בגינה משולמים לו תגמולים מדי חודש בחודשו. על כן, אין כל מניעה, במקרה שבפניי, כי המל"ל, (היה והנפגע לא ישתף עימו פעולה), יוכל, לנקוט כנגדו באמצעים על מנת להביאו לידי שיתוף פעולה עימו. 39. למעלה מהדרוש ולמען הסר ספק הריני להבהיר כי במסגרת הנימוקים שהביאוני להחלטתי זו לא נכללה הכרעה בשאלה האם התנגדות המל"ל הינה מהטעם כי הנפגע אינו משתף פעולה עימו, או שמא עסקינן בטענה המונעת מטעמים טקטיים. עסקינן בהחלטה עקרונית בלבד כפי שהציג זאת ב"כ המל"ל. סוף דבר 40. מאחר ואיני מוצא טעם ענייני להורות כי הנתבעות תגשנה בקשה נוספת בה תעתורנה לחייב את המל"ל להשיב על השאלון בשם הנפגע - מצאתי כי יהיה זה צודק ונכון לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 524 לתקנות ועל כן הנני מורה כי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, או מי שיוסמך על ידיו, ישיב, עד ליום 15.11.08 על השאלון שהופנה לנפגע, תוך שהוא "...יכול ויהא רשאי לקבל את הידיעות הדרושות לו לכך, מאת ..." הנפגע (עמ' 1988 לפס"ד ריבק). 41. עד ליום 28.9.08 יודיע המל"ל לב"כ הנתבעות ולביהמ"ש אם הוא חוזר בו מדרישתו כי הנתבעות תשאנה כבר עתה בהוצאות הבטלה של הנפגע לצורך הבדיקה. היה והודעה כאמור לא תמסר - המל"ל לא יהא רשאי להוכיח כל עניין שברפואה. ביטוח לאומי