תביעה לגמלת שמירת הריון

ביטוח לאומי דחה תביעה לגמלת שמירת הריון מן הטעם ש"לא הפסקת לעבוד לצורך שמירת הריון".

להלן פסק הדין במסגרת תביעה לגמלת שמירת הריון:

פסק דין


1. תביעתה של התובעת לגימלת שמירת הריון נדחתה ע"י הנתבע. התובעת פנתה לבית הדין ותבעה להכיר בזכאותה לקבלת הגמלה.

2. להלן העובדות הרלוונטיות לעניננו:

2.1.      התובעת ילידת שנת 1970 נשואה ואם לשני ילדים. ביום 22.2.04 ילדה את ילדה השני לאחר ההריון נשוא תובענה זו.

2.2.      בתקופה הרלוונטית לתובענה עבדה התובעת כשכירה בתפקיד של הנחיית קבוצות. עבודתה היתה כרוכה בעמידה ממושכת של כ- 8 שעות רצופות, לחץ ועבודה מול קהל.

2.3.      בשלהי חודש 5/03 החלה התובעת את הריונה השני. החל מחודש 7/03 החלה התובעת את מעקב ההריון אצל דר' טוגנדרייך (להלן - הרופא המטפל). לפי כרטיס מעקב הריון ביקור אחרון - טרם שמירת ההריון - היה ביום 11.12.03 ולא נרשמה בעיה בהריון.

2.4.      לטענת התובעת, החל מהשבוע ה- 29 להריון (מחצית חודש 12/03 לערך) היא החלה לחוש, כך נטען, "לחצים, התקשויות בבטן התחתונה והתכווצויות מוקדמות וזאת בעיקר במצב עמידה". ואכן, ביום 14.12.03 לערך פנתה התובעת למוקד הרפואי. במקום המיועד לרישום "סיבת ההפניה" נרשם "לחצים בבטן תחתונה, צירים? ללא תלונות אורינריות". התובעת נבדקה ובממצאים נרשם כך "בטן רכה ללא רגישות, ללא סימני גירוי צפקי, רחם רך אינו רגיש, ללא דמם או ירידת מים, חשה היטב תנועות העובר. NST: ללא צירים ....".
     
2.5.      ביום הפניה למוקד התובעת עבדה, אך החל מיום 15.12.03 נעדרה מעבודתה (אישור מעסיק מחודש 3/05).

2.6.      ביום 18.12.03 פנתה התובעת לרופא המטפל. בסיבת ההפניה נרשם "ניבדקה במוקד בלפור בגלל צירים. צואר ארוך סגור". ביום 18.12.03 הוצאה לתובעת תעודת מחלה לימים 14.12.03 - 31.12.03.

2.7.      ביום 29.1.04 הוצא ע"י הרופא המטפל אישור רפואי לענין גמלה לשמירת הריון לתקופה שמיום 14.12.03 - 15.2.04. במקום המיועד לסיבה לשמירת הריון נרשם "צירים מוקדמים חשש להתפתחות לידה מוקדמת ופגות על סיכוניה".

2.8.      בראשית חודש 2/04 הגישה התובעת את התביעה לגמלת שמירת הריון.

2.9.      ביום 2.3.04 פנה דר' אלי מטעם הנתבע אל הרופא המטפל ושאל את השאלות להלן:

"1.      האם אכן הסיבה לשמירה אותה רשמת באישור הרפואי מסכנת את האישה ואת עוברה?
2.      האם חופשת מחלה ומנוחה אינה מתאימה יותר למצבה משמירת הריון?"

2.10. ביום 9.3.04 השיב הרופא המטפל לשאלות כדלהלן:

"צירים מוקדמים עלולים לגרום לידה מוקדמת של פג. פגות היא מצב עם פוטנציאל לסיבוכים ונזקים לטווח ארוך.
מנוחה כולל הפסקת עבודה היא אחד האמצעים לטיפול ומניעה צירים מוקדמים."

2.11. ביום 13.3.04 הפנה הרופא המטפל לנתבע את המכתב להלן:

"הגברת בוקעי התלוננה במהלך הריונה על צירים המתגברים במאמץ ולו הקל ביותר, כטיפול ראשון (לפני תרופות !) המלצתי מנוחה והמנעות מפעילות המעוררת הצירים. היות ותחושת הצירים הופיעה מיד בהליכה של מספר צעדים - המלצתי על מנוחה כולל הפסקת עבודה עד לאחר הסיכון לפגות."

2.12. במועד לא ברור בחודש מרץ 2004 פנה דר' אלי אל דר' שטיינר בבקשה לקבלת חוות דעת עבור הנתבע. ביום 6.4.04 נתן דר' שטיינר את חוות דעתו כדלהלן:

"אין ספק שהתכווצויות מוקדמות במיוחד בשלב אליו מתייחסת התביעה, מסכנות את ההריון.
הבעיה היא שאין שום מסמך המאשר את האבחנה.
בתאריך 13.12.03 הופנתה היולדת בגלל כאבי בטן למוקד חירום של מכבי שירותי בריאות, גיל ההריון היה אז 28.5 שבועות.
ב NST לא הוכחו התכווצויות (חתום על הבדיקה דר' גומל).
שתי בדיקות עוקבות אצל הרופא המטפל, שבועות 31.3 ו 35.3 להריון תקינות, אין תזכורת להתכווצויות.
אם אין בנמצא מסמכים נוספים המעידים על התכווצויות ושנעלמו מעיני, התביעה אינה עומדת בקריטריונים לשמירת הריון." (הדגשה הוספה - א.א.)

2.13. ביום 23.5.04 נדחתה התביעה לגמלת שמירת הריון מן הטעם ש"לא הפסקת לעבוד לצורך שמירת הריון".

3. כתב תביעה מפורט הוגש ביום 20.4.05, ותצהיר תובעת הוגש ביום 26.6.06. דיון ההוכחות התקיים בפני ביום 12.7.06. התובעת נחקרה על תצהירה ובסיום החקירות הסכימו הצדדים כדלהלן:

"מוסכם על העברת עניינה של התובעת למומחה. לעניין האמור בסעיף 3 (הרגשת ההתכווצויות - א.א.) בשלב זה יצויין למומחה שאלה טענותיה ולאחר קבלת תשובות המומחה יכריע בית הדין בשאלה העובדתית של קיום ההתכווצויות לאחר שהמומחה יתייחס לסוגייה של NST כמצויין בחוות דעתו של ד"ר שטיינר. חוות דעתו של ד"ר שטיינר לא תועבר למומחה."

4. ביום 9.5.07 מונה פרופ' ציון חגי כמומחה יועץ רפואי. למומחה הועברו העובדות להלן:

"א.     התובעת ילידת 1970 נשואה ואם לשני ילדים.
ב.     ביום 22/2/04 ילדה בהריונה השני.
ג.     החל מהשבוע 29 ועד השבוע 37 הרגישה התובעת לטענתה, לחצים והתכווצויות הולכים וגוברים, התקשויות בבטן תחתונה והתכוצויות. עקב כך היא פנתה לרופא המטפל אשר המליץ תחילה על מנוחה והמנעות מפעילות המעוררת צירים.
ד.     לטענת התובעת היא המשיכה להרגיש התכווצויות דחופות המתגברות במאמץ הקל ביותר, במהלך עמידה והליכה. עקב כך המליץ הרופא המטפל על שמירת הריון מחשש להתפתחות לידה מוקדמת ופגות על סיכוניה.
ה.     בזמן שמירת ההריון עסקה התובעת בהנחיית קבוצות. העבודה הייתה כרוכה בעמידה ממושכת של כ - 8 שעות רצוף כל יום, לחץ והעבודה מול קהל".

5. המומחה נשאל: "האם ההיעדרות מהעבודה בתקופת ההריון התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את התובעת או את עוברה?".

6. ביום 1.8.07 ניתנה חוות דעתו של המומחה כדלהלן:

"גב' בוקעי סבלה מצירים מוקדמים ועל כן הומלץ לה ע"י רופא מומחה במיילדות וגינקולוגיה על הפסקת עבודתה החל משבוע 28 להריון. צירים מוקדמים מחייבים הפסקת עבודה ומנוחה שכן קיימת סכנה ללידה מוקדמת. מצב זה של צירים מוקדמים יכול לסכן את העובר על כן הייתה הצדקה להמלצה להפסקת עבודתה.
לסיכום: לאחר שבחנתי את העובדות מסקנתי היא שמצבה נבע מההריון שכן סבלה מצירים מוקדמים. מצב זה יכול לסכן את העובר ולכן הייתה הצדקה להמליץ לה הפסקת עבודה."

7. בהסכמת התובעת הועברו למומחה, בהחלטה מיום 29.10.07, שאלות הבהרה מטעם הנתבע כדלהלן:

"א.     בחוות דעתך ציינת שהתובעת סבלה מצירים מוקדמים וזאת בעקבות פניית התובעת בשבוע 28 להריונה למוקד מכבי בשל תלונה של לחצים בבטן התחתונה וצירים. האם הבדיקות שנערכו אז היו תקינות (צוואר הרחם ו-NST)? אם כן, כיצד הדבר מתיישב עם המלצה להפסיק את העבודה?
ב.     האם האבחנה של התכווצויות מוקדמות נתמכת בתרשימי מוניטור או דינאמיקה באורך פתיחת צוואר הרחם או בעדות אובייקטיבית אחרת - או שמא הקביעה אודות התכווצויות נסמכת רק על תלונה סובייקטיבית של התובעת ללא כל עדות אובייקטיבית להתכווצויות?
ג.      אם התשובה לשאלה ב' היא שהאבחנה נשענת רק על תלונות סובייקטיביות - האם מוצדק מן הבחינה הרפואית להורות במקרה של התובעת על הפסקת עבודה ושמירת הריון רק על סמך התלונות הסובייקטיביות?"

8. ביום 14.3.08 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלהלן:

"1.     גב' בוקעי פנתה למוקד מכבי בתלונה של צירים ולחצים בבטן תחתונה בשבוע ה-28 להריונה. הבדיקות היו תקינות אורך צוואר ותרשים מוניטור (TST). ההמלצה למנוחה צריכה להתבסס לא רק על ממצאי הבדיקות כי אם גם מהתרשמות קלינית של הרופא.
2.     הקביעה אודות התכווצויות במקרה זה נסמכה על תלונה סובייקטיבית והתרשמות קלינית של הרופא.
3.     על הרופא תמיד להתייחס לתלונות ההרה גם אם כל בדיקות העזר תקינות שכן למרות צירים מוקדמים לא תמיד הצירים נרשמים ולא תמיד נצפת דינמיקה צווארית. במקרה זה שמירת הריון הומלצה על סמך רושם קליני של הרופא ותלונות סובייקטיביות. החלטה בהחלט לגיטימית ונכונה.
4.     צירים מוקדמים יכולים להתקדם ללידה מוקדמת שהשלכותיה על הילוד משמעותיות ביותר לכן יש לנקוט במשנה זהירות כאשר יש חשד לצירים מוקדמים." (הדגשות הוספו - א.א.)

9. ביום 28.5.08 הוגשו סיכומי התובעת וביום 11.6.08 סיכומי הנתבע. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אני סבור כי הדין עם התובעת. למעשה, אין חולק בין כל המומחים כי "התכווצויות מוקדמות במיוחד בשלב אליו מתייחסת התביעה, מסכנות את ההריון"[3]. המחלוקת היחידה היא בשאלה האם אכן היו לתובעת התכווצויות כאלה אם לאו. הנתבע סבור כי בהעדר ראיות אובייקטיביות לקיומן של התכווצויות כאמור אין ניתן לקבוע שקיימת סכנה לתובעת ולהריונה. עמדה זו לא ניתן לקבל. מומחה בית הדין קבע כי הטיפול והמלצות הרופא אינם יכולים להתבסס רק על ראיות אובייקטיביות אלא גם על התרשמות קלינית מהמטופלת. במיוחד, משנקבע ע"י המומחה מטעם בית הדין כי "לא תמיד הצירים נרשמים ולא תמיד נצפת דינמיקה צווארית". קרי, לא תמיד ניתן לאתר ראיות אובייקטיביות לקיום ההתכווצויות. קל וחומר במקרה בו (כמו במקרה הנוכחי) צויין כי הצירים מתחילים לאחר מספר צעדים. המומחה גם ציין כי ההשלכות על היילוד מחייבות את הרופא המטפל במשנה זהירות. לאור האמור אני סבור כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי היתה הצדקה לשמירת ההריון שנקבעה לה.

10. לאור האמור, התביעה מתקבלת. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. משיוצגה התובעת ע"י הסיוע המשפטי אין צו לתשלום שכר טרחת עו"ד.


על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלת שמירת הריון

  2. חוק שמירת הריון

  3. פיטורים בשמירת הריון

  4. מכתב דחיית שמירת הריון

  5. תביעה לגמלת שמירת הריון

  6. עבודה חלקית - שמירת הריון

  7. שמירת הריון - אישור רפואי

  8. פיטורים בהריון - שמירת הריון

  9. הפסקת עבודה לצורך שמירת הריון

  10. ההלכה בנושא שמירת הריון

  11. שמירת הריון מורה של משרד החינוך

  12. סוכרת הריונית שמירת הריון

  13. יחסי עובד מעביד - גמלת שמירת הריון

  14. גמלת שמירת הריון ביטוח לאומי

  15. שמירת הריון עקב תאונת דרכים

  16. גמלה לשמירת הריון חוסר התאמה

  17. שמירת הריון הפחתת שעות עבודה

  18. חישוב תקופת שמירת הריון וותק בעבודה

  19. גמלה לשמירת הריון - אי קבלת אישור רפואי

  20. הגישה תביעה לקבלת גמלת שמירת הריון

  21. מינוי מומחה בנושא גמלת שמירת הריון

  22. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי - גמלה שמירת הריון

  23. שמירת הריון דחייה של ביטוח לאומי - מה עושים ?

  24. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת שמירת הריון

  25. ביטוח לאומי לא קיבל אישור רפואי לגבי שמירת הריון – מה עושים ?

  26. תביעה כנגד החלטת ביטוח לאומי לפיה לא אושרה גמלת שמירת הריון

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון