על מעמדו של אישור רפואי בתביעה לתשלום גמלת שמירת הריון בביטוח לאומי נאמר בפסק דין של בית הדין לעבודה כי האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל בדומה לתעודת אי כושר בתאונת עבודה. האישור יוצר חזקה הניתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון. להלן פסק דין העוסק בנושא שמירת הריון - אישור רפואי: : פסק דין השופטת ורדה וירט ליבנה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת ורדה סאמט ונציגי הציבור גב' תמר אביב ומר בני אלוני; בל 2520/04) שדחה את תביעתה של המערערת לתשלום גמלה לשמירת הריון לפי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן גם - החוק) לתקופה שמיום 14.4.03 ועד ליום 9.9.03. 2. בית הדין האזורי קבע את העובדות הרלבנטיות לערעור בפנינו כדלקמן: "א. התובעת, קלינאית תקשורת במקצועה, מועסקת על ידי משרד החינוך בתחום החינוך המיוחד. ב. בתקופה הרלוונטית לתביעה, עבדה התובעת בבית ספר "מסילות" בבת ים בסיוע לילדים הסובלים מפיגור קל עד בינוני בגילאים 6 עד 21. כמו כן, עבדה בבית ספר "ניב" ביד אליהו בסיוע לילדים עם ליקויי שמיעה בגילאים 6 עד 15 וכן במרכז להוראה מתקנת בהרצליה בסיוע לילדים בעלי ליקויי שפתיים. ג. בחודש 2/03, במהלך השבוע ה-10 להריונה, נמצא בבדיקות שנערכו לתובעת כי אינה נושאת נוגדנים לנגיף ה-CMV. ד. בהתאם להמלצת הרופאה התעסוקתית ד"ר בן הרוש, מיום 19.2.03 הפסיקה התובעת את עבודתה, במהלך הריונה, וניצלה את ימי המחלה שעמדו לזכותה מיום 21.2.03 ועד ליום 14.4.03. ה. התובעת ילדה את בנה ביום 9.9.03." 3. לאחר שבית הדין האזורי קבע את התשתית העובדתית, מינה את פרופ' ציון חגי מבית החולים "מרכז רפואי קפלן רחובות" לשמש כמומחה יועץ רפואי (להלן גם - המומחה הרפואי), מטעמו. השאלה שהמומחה הרפואי התבקש לחוות דעתו היא - האם נתקיימו התנאים המצדיקים שמירת הריון על פי הוראות החוק? המומחה הרפואי השיב בחוות דעתו כדלקמן: "א. התובעת היתה בסיכון גבוה לחלות בוירוס ה-CMV בהריון בשל אופי עבודתה. ב. אילו חלתה בוירוס במהלך ההריון והעובר היה נדבק, היה סיכוי של פגיעה בעוברה בשיעור של כ-10%. ג. אין ארגון הבריאות האמריקאי למניעת מחלות (CDC) ממליץ על הפסקת עבודה. המלצתו היא להדריך את האשה לנקוט באמצעי זהירות הכוללים שמירה על הגיינה. יש הגיון רב בנקיטת אמצעים אלה וסביר אף שיפחיתו סיכוי להדבקה, אם כי אין לכך הוכחות מדעיות ברורות." בית הדין האזורי הוסיף שאלת הבהרה לבקשת המוסד לביטוח לאומי ובחוות דעתו המשלימה קבע המומחה כך: "דעתי היא שאין הצדקה לשמירת הריון והפסקת העבודה וזאת גם בהתאם לעמדת ארגון הבריאות האמריקאי למניעת מחלות (CDC), אשר ממליץ להדריך את ההרה לנקוט באמצעי זהירות הכוללים שמירה על הגיינה. יש הגיון רב בנקיטת אמצעים אלה וסביר אף שיפחיתו סיכוי להדבקה". בית הדין האזורי, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי, דחה את תביעתה של המערערת ועל כך הערעור שבפנינו. 4. באי כוח הצדדים הסכימו בישיבת קדם הערעור שהתקיימה בפני, כי טיעוניהם ירשמו בפרוטוקול והם יהוו סיכומים בכתב שיועברו למתן פסק דין על ידי המותב. 5. דיון והכרעה א. ותחילה למסגרת הנורמטיבית סעיף 58 לחוק קובע כי: "58. בסימן זה - "מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולעניין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההיריון; "שמירת היריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה: (1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה". תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (גימלה לשמירת הריון) תשנ"א-1991 (להלן - התקנות) מפרטת את האופן בו תוגש תביעה לגימלה על ידי התובעת כדלקמן: "4. התובעת תודיע למוסד בכתב - (1) על המועד שבו הפסיקה בפועל לעבוד בשל שמירת ההיריון; (2) על המועד שבו חידשה עבודתה בתקופה שלגביה ניתן האישור הרפואי; (3) על כל תשלום בשל שמירת הריון, שהיא זכאית לו על פי כל חיקוק והסדר אחר האמור בסעיף 102ו לחוק; (4) על מועד סיום ההיריון". על פי תקנה 5 המוסד רשאי לבקש פרטים נוספים והרופא המוסמך רשאי לדרוש פרטים והבהרות נוספות. ולבסוף - בהחלטתו רשאי פקיד תביעות להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. ב. המערערת צירפה לתביעתה אישור מרופא הנשים שטיפל בה באופן שוטף, ד"ר אדריאן. המוסד לא הסתפק באישור זה מאחר ולא היו בו כל הפרטים. הרופא התבקש להבהיר את האישור הרפואי אך משום מה ההבהרות לא הגיעו לידי המוסד. לאחר תזכורת נוספת, המערערת המציאה מסמך נוסף של ד"ר אדריאן בו מצויין כי המערערת נמצאת בסיכון להידבק במחלת CMV העלולה לגרום למומים בעובר וכן דרשו תוצאות בדיקת הדם שעשתה המערערת. המוסד ביקש שוב פרטים נוספים ואז הוגש המסמך הנוסף והוא תעודה רפואית של ד"ר בן הרוש - רופאה תעסוקתית, לפיו המערערת כשירה לעבודה שאינה בקרבת ילדים. המערערת סמכה תביעתה בנוסף לאישורים הרפואיים הנ"ל, גם על חוות דעתו של ד"ר אורביטו. בדיון בבית הדין האזורי המערערת הזמינה להעיד מטעמה את ד"ר בן הרוש הרופאה התעסוקתית. ג. מינוי מומחה רפואי על מעמדו של האישור הרפואי בתביעה לתשלום הגימלה לשמירת הריון נאמר בעב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי נ' אסנת יוקר (לא פורסם, 2.3.2005), כי: "האישור הרפואי בתביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון יש לו מעמד כבד משקל בדומה לתעודת אי כושר בתאונת עבודה (עב"ל 479/97 המוסד לביטוח לאומי - לימור גבאי, עבודה ארצי כרך לג (22, 31). האישור יוצר חזקה הניתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון". וזאת צריכה להיות נקודת המוצא בבוחננו את השאלה האם יש מקום למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין. וכפי שנאמר בעב"ל 1158/01 המוסד לביטוח לאומי נ' אילנה הק (לא פורסם, 14.1.2004), בית הדין ישקול מינוי מומחה רפואי על ידו כאשר פקיד התביעות דוחה את התביעה לגמלה לשמירת הריון. בעניינה של המערערת - הובאו אישוריו של ד"ר אדריאן ושל ד"ר בן הרוש, אשר אף הוזמנו להעיד בפני בית הדין האזורי. ד"ר בן הרוש הסבירה מדוע נתנה את האישור בו המליצה שהמערערת לא תעבוד עם ילדים בפירוט רב ואף הבהירה מדוע נתנה את חוות דעתה על אף שהיה ידוע לה כי הממונה עליה, ד"ר שלמה משה, נתן חוות דעת אחרת. ד"ר אדריאן, רופא הנשים שטיפל במערערת, בהסתמך על חוות דעת הרופאה התעסוקתית, קבע את הצורך בשמירת ההריון. בית הדין האזורי קבע כי למען הסר ספק ומאחר ומדובר בשאלה שברפואה ולאור האישורים הרפואיים שהוצגו בפני בית הדין יש למנות מומחה רפואי. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור והיא נדחתה בהחלטתו של הנשיא ס. אדלר. ד. ולגופו של הערעור - האם היה בחוות דעתו זו של המומחה הרפואי כדי לשלול את האישורים הרפואיים שהובאו על ידי המערערת, על כך אשיב בשלילה. אכן ככלל בתי הדין לעבודה נוהגים לאמץ את חוות הדעת שניתנות על ידי המומחה הרפואי מטעם בית הדין, אך לא בכל מקרה. ישנן נסיבות המצדיקות לסטות מחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין. בערעור שבפנינו, המערערת הגישה מטעמה את חוות דעתה של הרופאה התעסוקתית - ד"ר בן הרוש וחוות דעתו של רופא הנשים, המטפל במערערת - ד"ר אדריאן, אשר שוחחו עם המערערת והבינו מדבריה את המהות המיוחדת של עבודתה, כשהרופאה התעסוקתית בחנה את נסיבות עבודתה בהיבט המקצועי שלה. המומחה הרפואי הסתמך, בחוות דעתו, בעיקר על מאמרים וספרות רפואית באופן כללי, מבלי להתייחס ספציפית למהות עבודתה של המערערת, אליה התייחסה ד"ר בן הרוש באופן מפורש ואף העידה, כי היה זה מבין השיקולים להמליץ שלא תעבוד עם ילדים בתקופת ההריון. נציין, כי המעסיק של המערערת בחר לשלם לה את דמי המחלה ולא מצא לה עבודה חלופית התואמת את מצבה הבריאותי. למקרה חוות הדעת הרפואיות בערעור שלפנינו, המסקנה המתבקשת היא כי מתקיימות לפנינו נסיבות מיוחדות, המצדיקות סטייה מחוות דעתו של המומחה הרפואי. לא מצאתי, כי יש מקום להעדיף את חוות דעתו של המומחה הרפואי על פני חוות הדעת של ד"ר בן הרוש, שאושרה על ידי ד"ר אדריאן רופא הנשים שטיפל במערערת, אשר התייחסו מפורשות לתנאי עבודתה המיוחדים של המערערת לאחר שהרופאה התעסוקתית בדקה לעומק את תנאי העבודה ורופא הנשים אימץ את חוות דעתה. זאת בשונה מהמומחה הרפואי, שלא התייחס, כאמור, לתנאי עבודתה הספציפיים של המערערת ולא התמודד בחוות דעתו עם אותם תנאים מיוחדים,אלא קבע זאת באופן כללי, על פי מאמרים וספרות רפואית בנושא. כן נוסיף, כי לאור הרגישות המיוחדת והנקיטה בזהירות יתר, כאשר מדובר בחשש לסיכון לעובר, מסקנתנו, כי במקרה הזה היה מקום לקבל את תביעתה של המערערת ולהכיר בזכאותה לגמלת שמירת ההריון. על כן ולאור כל האמור לעיל, דעתי היא, כי דין הערעור להתקבל. סוף דבר - הערעור מתקבל כך שהמערערת זכאית לגימלת שמירת ההריון, בתקופה שבין 14.4.03 ועד ליום 9.9.03 וכן המוסד לביטוח לאומי יישא בשכ"ט עו"ד בערעור בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ, שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן זה ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. הריוןרפואהשמירת הריון