קצבת זקנה רטרואקטיבית

האם ניתן לקבל מביטוח לאומי קצבת זקנה רטרואקטיבית ?

בית הדין לעבודה ציין בפסיקתו כי כעקרון גמלאות הביטוח הלאומי נועדו להבטיח קיום מינימלי בכבוד, או לשמור על רמת חיים קודמת; אך זאת, אך ורק בהווה ובתקופה שחלפה הסמוכה לו ולא כפיצוי על העבר הרחוק.

משום כך הוגבלה תקופת תשלום הגמלה הרטרואקטיבית, תחילה ל-4 שנים וכיום שנה ממועד הגשת התביעה למוסד

אם ייאמר אחרת, משמעותם הבלתי מסתברת תהא למשל, שהורים הזכאים לקצבת ילדים, כגימלת תמיכה בגידולם, יהיו זכאים לתשלומה הרטרואקטיבי גם לאחר שאותו ילד הפך לאב הזכאי לקיצבת ילדים בגין ילדיו שלו.

להלן פסק דין בנושא

פסק דין

1.     הסוגיה שבמחלוקת בתיק זה היא זכאותו של התובע, שהגיש תביעה לקצבת זיקנה באיחור, לקבל את קצבת הזיקנה באופן רטרואקטיבי ממועד הגיעו לגיל 70.

2.      אלה העובדות שעולות מחומר הראיות:
א.      התובע, פרופ' לכימיה, גמלאי של אוניברסיטת תל-אביב.
ב.      התובע יליד 15/4/32 והגיע לגיל 70 ביום 15/4/02.
ג.     בסמוך להגיעו לגיל 70, קיבל התובע מכתב מהמוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל). המכתב כלל הנחיות למילוי טופס לקבלת קצבת זיקנה, וכן את טופס התביעה.
ד.     התובע הגיש תביעה למל"ל ביום 15/11/04.
ה.     על פי מכתב המל"ל מיום 17/11/04, התקבלה התביעה לקצבת זיקנה, החל מיום 1/11/03, זאת בהסתמך על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי.

3.     בעקבות מכתב המל"ל, הוגשה התביעה בתיק זה.
     ביחד עם הגשתה, עתר התובע להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית.
     בקשתו נדחתה על פי החלטת הנשיאה השופטת פוגל מיום 26/7/06.
     אחת הסיבות לדחיית הבקשה, היתה החזקה שלפיה המוסד לביטוח לאומי יפעל ליישום פסק הדין, ככל שתתקבל התביעה, על כלל המבוטחים האחרים שנסיבותיהם דומות.
     על פי ההחלטה הנ"ל, הועבר עותק מכתבי בי-דין ליועץ המשפטי לממשלה, לקבלת עמדתו.

4.     התובע הגיש תצהיר מטעמו.
     מטעם המל"ל הוגשה תעודת עובד ציבור ע"י גב' ישי אוטיליה טלי, סגנית מנהלת אגף ומנהלת תחום גמלאות.
     העדים נחקרו על תצהיריהם.

5.     לאחר שמיעת העדים, הוגשה לתיק תגובת היועץ המשפטי לממשלה.

6.     בין לבין ניתן פסק הדין של בית הדין הארצי בענין ע"ע 162/07 אורי מור נ' המל"ל מיום 27/11/07, שדן בענין דומה ואישר את עמדת המוסד לביטוח לאומי לעניין תחולת סעיף 296 על תביעה לקצבת זיקנה.

7.     להלן עיקר טיעוני התובע:
א.     סעיף 296 לחוק אינו חל על זכאות לקצבת זיקנה מכח סעיף 244 לחוק, הקובע "ישלם המוסד".
ב.     כל הנתונים נמצאים בידי המל"ל.
ג.     המטרות של סעיף 296, כפי שהותוו בפסיקה, אינן רלבנטיות עת עסקינן בקצבת זיקנה בגיל 70.
ד.     קצבת זיקנה אינה בגדר "גמלה" כהגדרתה בחוק.
ה.     המל"ל אינו זקוק לתביעה של התובע לשם תשלום הקצבה.
     בועדה לביקורת המדינה של הכנסת הבהירו נציגי המל"ל כי בידי המל"ל מצוי כל החומר הרלבנטי לשם תשלום הקצבה וכי אין צורך בהגשת תביעה.
ו.     משכך, המל"ל מושתק מלטעון שאינו יכול לשלם גמלאות באופן אוטומטי.
ז.     בפועל, כך נוהג המל"ל במקרים אחרים.
ח.     סמכות המל"ל היא סמכות חובה ואין לו שיקול דעת שלא לשלם את קצבת הזיקנה.
ט.     הפרקטיקה שהנהיג המל"ל, המחייבת הגשת תביעה כתנאי לתשלום, לא עולה בקנה אחד עם חובותיו כרשות ציבורית שהופקדה על הגשמת זכויות המבוטחים.
י.     המל"ל הוא מעין נאמן של מבוטחיו. שעה שהוא דורש ממבוטחיו השבת חובות אף שנוצרו למעלה משנה לפני הדרישה, עליו להחיל התנהגות כזו גם בנוהגו כלפי המבוטחים.
יא.     פרשנות המל"ל מביאה לאפליה בין מבוטחים שלא הגישו תביעה במועד לבין אלה שהגישו.
יב.     התנהגות המל"ל עומדת בסתירה לתכלית חוק הביטוח הלאומי.
יג.     התנהגות המל"ל עומדת בסתירה להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
יד.     תקנה 5 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח-1998, מאפשר למל"ל לשלם גמלה על פי מאגר הנתונים שבידיו, ללא צורך בהגשת תביעה.
טו.     חובת המל"ל לשלם לתובע קצבה, קמה מכח הוראות בחוק החוזים.
טז.     המל"ל חב כלפי התובע חובת זהירות, המל"ל נהג ברשלנות כלפי התובע ותוך הפרת חובה חקוקה וכן פעולה בניגוד להוראות סעיף 49 לפקודת הנזיקין.
יז.     הנימוקים שהובאו בפסיקה, בתמיכה לסעיף 296 לחוק, אינם רלבנטים עוד, שעה שכיום ניתן בקלות לאתר את פרטי המבוטחים במחשבי המל"ל.
יח.     חובת המל"ל קמה מכח המנעותו מלהודיע לתובע שאי הגשת תביעה, תקפח זכויותיו.
יט.     יש ללמוד על הדברים בהיקש מחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981, סעיף ד' וכן מחוקים נוספים.
כ.     הוראת סעיף 296 אינה חוקתית ויש להכריז על בטלותה.
כא.     הפגיעה שבסעיף 24 (16) (א) לחוק ההסדרים במשק, איננה מידתית.

8.     להלן עיקרי טענות הנתבע בסיכומיו:
א.     סעיף 296 לחוק אינו מאפשר לנתבע לשלם גמלה מעבר ל- 12 חודשים קודם להגשת התביעה.
ב.     תביעה לגמלה, יש להגיש בטופס שעליו הורה המל"ל. בהעדר תביעה, לא קמה זכאות.
ג.     אין מקום לקרוא את פרק יא' לחוק, במנותק מהחוק בכללותו ומההוראות הכלליות שבו לעניין גמלאות.
ד.     הביטוי שבסעיף 244 - "ישלם הנתבע", מופיע בסעיפים נוספים, ובכולם נדרשת הגשת תביעה.
ה.     אין מדובר במבוטח שקיבל קצבה באופן שוטף ועתה משנים את הגדרתה.
ו.     לתובע היה ברור שכל עוד לא ימלא את הטופס, לא יהיה זכאי לגמלה.
ז.     הנתבע עושה רבות כדי ליידע את מבוטחיו בדבר זכויותיהם, ובכלל זאת הליך ייזום תביעות אישי.
ח.     אין להשוות בין הוראות חוק התיישנות לבין סעיף 296.
ט.     אין לקבל את הטענה כי סעיף 296 סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

9.     להלן עיקר טענות היועץ המשפטי לממשלה:
א.     סמכות המל"ל לשלם גמלה למבוטח בגין התקופה שקדמה להגשת התביעה, קבוע בסעיף 296 לחוק.
ב.     לאור שינויי החקיקה שהביאו לנוסח דהיום, הרי שהמחוקק הציב מחסום קשיח בפני הגשת תביעות באיחור, ולא הקנה שיקול דעת למל"ל בעניין זה.
ג.     חוקים סוציאליים נוספים מגבילים את האפשרות לתשלום רטרואקטיבי.
ד.     תכלית חוק הביטוח הלאומי מחייבת שהתובע לא ישתהה במימוש זכויותיו, ובמיוחד שעה שמדובר בקצבה שנועדה לצרכי קיום.

10.     בסיכומי התשובה מטעם התובע חזר הוא על דבריו והדגיש מספר היבטים שלהם.

11.      לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומים רחבי היריעה ומרחיבי הדעת, אדון להלן בסוגיות השנויות במחלוקת.

12.     הוראות החוק
     סעיף 244 (א) לחוק הביטוח הלאומי קובע את הזכאות לתשלום קצבת זקנה.
הסעיף נפתח במילים:
"מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלח לו המוסד, בכפוף להוראת סימן זה, קצבה חודשית..."
     
13.     האם "קצבת זיקנה" נכנסת להגדרת "גמלה"
בסעיף 1 (הגדרות) לחוק הביטוח הלאומי נקבע:
"גמלה - כל טוב הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענק לפי סעיף 387, וגמלה לפי פרק יב' או פרק יג' ולמעט גמול והחזר הוצאות התשלומים לפי סעיף 17 א".

על פי ההגדרה הנ"ל, הרי שקצבת זיקנה נכללת בהגדרת גמלה על פי חוק.
ראו לעניין זה עב"ל 112/98 שמואל אהרונסון נ' המל"ל, פדע לד 613.

14.     האם קיימת חובה להגיש תביעה לקצבת זיקנה
     סעיף 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח-1998 קובע:
     "תביעה לגמלה וכן תביעה לקביעת דרגת נכות מהעבודה... יוגשו בטופס שהורה עליו המוסד".

15.     התובע טוען כי אין חובה להגיש תביעה לקצבת זיקנה, וזאת לאור לשון החוק "ישלם לו המוסד".

     עיון בסעיפי החוק השונים, מעלה כי הביטוי "ישלם המוסד" מופיע בסעיפים נוספים:
א.     סעיף 310 שעניינו מענק במקרה פטירה הקובע:
".... אדם שהיתה משתלמת לו קצבת זיקנה ... ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו ... מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי ...

ב.     סעיף 49 שעניינו דמי לידה:
     "מוסד ישלם למבוטח דמי לידה, לפי סימן זה ..."

הניסוח הנ"ל אין משמעו שעל המל"ל לשלם הגמלה ללא תביעה.

16.     זאת ועוד, סעיף 245 קובע:
"(א)     הגיל לקצבת זיקנה הוא -
(1)     (1) בגבר - שבעים שנה ואם הכנסתו בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה ..."

הסעיף כולל שני תנאים:
     האחד - הגעה לגיל 70.
     השני - הגעה לגיל הפרישה ככל שההכנסה בשנת המס אינה עולה על ההכנסה המירבית.
     הביטוי "ישלם לו המוסד" מתיחס לכל אחת מהאפשרויות.

קבלת טענת התובע, לפי במילים "ישלם לו המוסד" גלומה החובה לשלם ללא הגשת תביעה, משמעה בהכרח החלת חובה זו גם במקרה של מבוטח שטרם הגיע לגיל 70.
     ברי שדבר זה לא ניתן לעשותו ללא שהמבוטח יגיש תביעה בה יפרט את הכנסותיו.

17.     החובה להגיש תביעה, נלמדת גם מהוראות סעיף 297 לחוק, מכוחן תוקנו תקנות הביטוח הלאומי העוסקות בהגשת תביעה לגמלה.

18.     נוכח כל אלה, המסקנה המתבקשת היא כי תנאי לזכאות לקצבת זיקנה, הוא הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.

19.     כך הדברים בהיבט העקרוני.
     במיוחד אמורים הם בהתייחס לתובע.
     אין חולק כי התובע קיבל את מסמכי התביעה ומכאן ידע שעליו להגיש תביעה.
     התובע גם ידע שזכאותו לתשלום מותנית בהגשת התביעה.
     
כך הודה במפורש בעדותו:
     "לטענתך שהיה לי ברור שכל עוד אני לא חותם על הטופס, התביעה שלי לקצבת זיקנה לא תטופל אני משיב שכך חשבתי באותו זמן ..."

20.     אפשרות להענקת גמלה ללא תביעה
     בתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה) התשנ"ח-1998 נקבע:
"1.     תביעה לגמלה וכן תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ... יוגשו בטופס שהורה עליו המוסד.
....
5.     על אף האמור בתקנה 1, רשאי המוסד לשלם גמלה מסוג מסויים בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע, אף אם לא הוגשה לו תביעה.
....".

     נושא זה נדון ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין עב"ל 162/07 אורי מור נ' המל"ל (מיום 27/11/07), ונקבע:
"הוראה זו (סעיף 296(א)- הוספה שלי) קובעת לא רק את המועד להגשת התביעה (12 חדשים מהיום בו נוצרה עילת התביעה) אלא גם - ולענייננו, בעיקר - את עצם החובה להגיש תביעה כתנאי מוקדם להכרה בזכאות לגמלה.
עצם החובה להגיש תביעה מעוגנת גם בהוראות אחרות שבחוק...
הוראות אלה שבחוק ובתקנות משקפות הסדר מובנה ומחייב לפיו תשלום של גמלה מכח החוק מותנה לא רק בהגשת תביעה לגמלה אלא גם בהחלטת הגורם המוסמך וכך (פקיד תביעות) בדבר עצם הזכאות לגמלה ושיעורה. מדובר בזכות על פי חוק שדרך מימושה קבועה בחוק או בתקנות שהותקנו מכוחו. יותר מכך, מדובר בזכות שמימושה כרוך בקבלת החלטה מהותית- מעין שיפוטית של הגורם המוסמך ופשיטא שהחלטות מסוג שכזה מתקבלות על יסוד מסמך תביעה מפורט ומסודר המוגש למוסד כנדרש (ראו גם עב"ל 1096/04 המוסד לביטוח לאומי - בדעאן בסעיף 7 לפסק ; עב"ל 1069/04 ביתן- המוסד לביטוח לאומי בסעיף 5(ו) לפסק).
...כללי מינהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המבוטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד..."

בהתייחס לטענה לפיה על המוסד לשלם את הקצבה ללא תביעה בהתאם לנתונים שבידה, נקבע:
"אכן, לפי תקנה 5 לתקנות הגשת תביעות מוסמך המוסד לשלם גמלה 'מסוג מסויים' בהסתמך על נתונים שבמאגר מידע אף אם לא הוגשה לו תביעה. אלא שהוראה זו אינה מחייבת את המוסד לעשות כן ועל כל פנים, אין היא שוללת את הוראות החוק המחייבות הגשת תביעה. כפי שנאמר בתקנה 5, הרשות לשלם גמלה בלא תביעה יכולה להתייחס לגמלה 'מסוג מסויים' ואין בידינו כל מידע אם המוסד עושה שימוש ברשות זו ואם כך באילו סוגים של גמלאות ובכל מקרה, לא הוכח שרשות זו מיושמת על תשלום של קצבת זיקנה."

21.     מחומר הראיות עולה כי במקרים מסויימים, פועל המל"ל לתשלום גמלה למבוטח, אף בהעדר תביעה.
ידוע שכך הדבר ביחס לתשלום מענק לידה, המשולם בבית החולים כנגד הצגת תעודת לידה, ללא צורך בתביעה.
הובהר שכך הדבר ביחס לזכאים לקצבת נכות אשר בעת הגיעם לגיל זיקנה, משולמת להם קצבת זיקנה ללא צורך בהגשת תביעה.

22.     עוד הובהר כי לשיטת המל"ל, יש גמלאות נוספות שהוא יכול לשלם ללא צורך בהגשת תביעה.
     דברים אלה אמרו נציגיו בועדת הכנסת, כפי שעולה ממוצג ת/1.

23.     האם האפשרות הקיימת, ואשר נוהגת בפועל, מחייבת את המל"ל לנהוג כך בכל סוגי הגמלאות?
     התקנות מאפשרות, במקרים מסויימים, לשלם גמלה אף ללא הגשת תביעה.
     התקנות אינן מחייבות את המל"ל לעשות כן.
     לא מצאתי כי הדרישה להגיש תביעה, במקרה של קצבת זיקנה, לוקה בחוסר סבירות.
     
24.     הובהר שתשלום גמלה מתבצע על ידי הפקדה לחשבון בנק או לבנק הדואר, וכי תנאי לבצוע התשלום הוא המצאת פרטי חשבון בנק של המבוטח.
     אמת, הנתבע יכול לשלוח את הקצבה בשיק לכל המבוטחים.
     החוק מאפשר לו לעשות כן.
     ואולם, פעולה שכזו תגרום לבירוקרטיה רבה, שהרי ברי שאנשים משנים את מקום מגוריהם, משנים את מצבם המשפחתי ועוד.
     הדרישה שהמל"ל יקים מנגנון מיוחד שעיסוקו יהיה איתור המבוטחים שהגיעו לגיל 70 וכתובתם, וידוא שהשיק נשלח למקום הנכון וכל כיו"ב, היא דרישה בלתי סבירה בעליל.
     מכאן שהחלטת המל"ל שלא ליישם את תקנה 5 במקרה של זכאות לקצבת זיקנה, היא סבירה.

25.     האם הוראות סעיף 296 חלות על פרק יא' שבחוק
     בסעיף 296 לחוק נקבע:
"(א)     כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
(ב)     הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א) יקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור ...".

26.     טוען התובע כי מלשון סעיף 244, הקובע זכאותו לקצבת זיקנה "בכפוף להוראות סימן זה", יש ללמוד כי ההוראות האחרות שבחוק, ובכללן הוראות סעיף 296, אינן חלות על הזכאות לקצבת זיקנה.
     
     הטענה אינה יכולה להתקבל.
     משמעות קבלתה, היא כי כל ההוראות שבפרק יד' לחוק שכותרתו "גמלאות - הוראות כלליות", אינן חלות על פרק יא'.
     מכאן שהמבוטח הזכאי לקצבת זיקנה, לא יחולו לגביו אף הוראות כגון זו שקבועה בסעיף 308, על פיה במקרה של פטירת המבוטח בטרם שולם החוב, ישולם החוב לשאריו, או זו שקבוע בסעיף 309 והמזכה את מי שטיפל במבוטח בטרם פטירתו לקבל את קצבת הזיקנה שהגיעה לו ככל שהמבוטח לא גבה את מלוא הקצבה, וכן הלאה.
     מעבר לכך, העובדה שבסעיפים שונים בפרק יד', מופיעה התייחסות מפורשת לפרק יא' לחוק (כך סעיף 308, 309 ועוד) משמעה כי הוראות פרק יד' בהכרח חלות על פרק יא', ורק כך יש להבין את לשון החוק.

27.     תיקון הוראת סעיף 296 לחוק
     סעיף 128 לחוק הביטוח הלאומי, בנוסחו הישן, קבע:
     "כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. אולם רשאי המוסד ליתן גימלה, כולה או מקצתה, אף אם נתבעה אחרי המועד האמור".

     בעקבות הוראת הסעיף, ניתנו פסקי דין רבים שדנו בשאלה באיזו מידה רשאי המוסד לביטוח לאומי לשלם גימלה מעבר ל- 12 החודשים הקבועים בסעיף.
     ניתוח מקיף של הדברים נמצא בעמדת היועץ המשפטי לממשלה וכן בסיכומי התובע.

28.     חוק הביטוח הלאומי תוקן בשנת 2002 במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעד התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת 2003) התשס"ג - 2002.
     במסגרת התיקון, תוקן סעיף 296.

29.     בעניין עב"ל 162/07 אורי מור נ' המל"ל (מיום 27/11/07) פירש בית הדין הארצי את מהות התיקון:
     "מדובר בהוראת 'שיהוי' או 'התיישנות' (סעיף 296(ב)- הוספה שלי) אשר נועדה להמריץ את הזכאים להגיש תביעתם סמוך ככל האפשר למועד היווצרות זכאותם לגמלה. כפי שנקבע בפסיקה, קיצבאות הזיקנה נועדו לצורך קיומו השוטף של הזכאי ומכאן ההגבלה בזמן על התשלום למפרע. הוראה זו שבחוק מחייבת ואין המוסד רשאי לשלם גמלה תוך חריגה ממנה. בענייננו, המערער הגיש את תביעתו לקיצבת זיקנה כ- 5 שנים לאחר שנולדה זכאותו ולכן צדק המוסד באשרו את תשלום הקצבה לתקופה של 12 חודשים למפרע בלבד."

30.     הטענה לאי חוקיות של סעיף 296
     בעניין עב"ל 1304/04 עמירם כץ נ' המל"ל (מיום 31/12/07) נאמר:
     "בחוק הביטוח הלאומי גלום רעיון נאצל המבטא את הערבות ההדדית שבינינו ואת מחויבות ישראל לתושביה.
על פי אותו רעיון נגבים דמי ביטוח יעודיים לענפי הביטוח השונים מכל אחד מאיתנו, ואותם דמי ביטוח מחולקים על פי קריטריונים סוציאליים לנזקקים בחברתנו, הנכה, הקשיש המובטל, היתום, האלמנה, נפגע העבודה וכו'. אותה חלוקה שהיא תכלית החוק לא תוכל להיעשות ללא גביית דמי ביטוח מכלל ציבור המבוטחים, ללא קשר לשאלה - האם המבוטח המשלם דמי ביטוח יהנה אי פעם מגמלה כלשהי. זה טיבו של הביטוח הסוציאלי להבדיל מהביטוח האישי. לכן למשל, עובד חייב לשלם דמי ביטוח אמהות למרות שהוא גבר ודמי ביטוח אבטלה אף אם לא יהיה מובטל יעקב עגם - המוסד לביטוח לאומי והאסמכתאות שם).
לאור טיבו של הביטוח הסוציאלי כאמור, לא קמה זכות קניינית למבוטח לתשלום גימלה מעצם תשלום דמי הביטוח על ידו, מבלי שהוא יענה על דרישות הדין לקבלתה.
חלוקת כספי דמי הביטוח הנגבים כאמור בנפרד עבור ענפי הביטוח השונים, לא תוכל להיעשות בהעדר עתודה כספית מספקת לחלוקה. בהעדר עתודה שכזאת על האוצר יהא לכסות מן התקציב הכללי את תשלום הגימלאות לזכאים, ומצב זה מן ההכרח שיוביל להעלאת שיעור תשלום דמי הביטוח או לקיצוץ הזכאות לגימלה, או לשניהם יחד.
משכך הם הדברים, לא יתכן שהמבוטח יגיש תביעה לגימלה למוסד כאשר יעלה הרצון מלפניו, אלא מן ההכרח להגביל בזמן את מועד הגשתה בכלל ובנפגעי עבודה בפרט. זאת, על מנת למנוע מצב של גרעון תקציבי, שבעטיו יועלה שיעור דמי הביטוח או גרוע מזה יגרעו זכאויות, כפי שקרה למשל בביטוח אבטלה.

גמלאות הביטוח הלאומי נועדו בעיקרו של דבר להבטיח קיום מינימלי בכבוד, או לשמור על רמת חיים קודמת; אך זאת, אך ורק בהווה ובתקופה שחלפה הסמוכה לו ולא כפיצוי על העבר הרחוק. משום כך הוגבלה בסעיף 296 <> לחוק תקופת תשלום הגמלה הרטרואקטיבית, תחילה ל-4 שנים וכיום שנה ממועד הגשת התביעה למוסד.
אם ייאמר אחרת, משמעותם הבלתי מסתברת תהא למשל, שהורים הזכאים לקצבת ילדים, כגימלת תמיכה בגידולם, יהיו זכאים לתשלומה הרטרואקטיבי גם לאחר שאותו ילד הפך לאב הזכאי לקיצבת ילדים בגין ילדיו שלו."

איזון תקציבי של המוסד הוא חיוני לפעולתו ומשפיע על גביית דמי הביטוח מכלל תושבי ישראל.
משמדובר בביטוח הדדי, היינו חלוקה לפי סדר עדיפויות וקריטריונים ברורים, הרי שאין לאמר כי הוראת הסעיף פוגעת בכבוד האדם.
הגבלת זכות, שממילא אינה זכות קנויה, אינה עולה כדי פגיעה בכבוד האדם ובבסיסה קיימת תכלית ראויה בהחלט.

31.     הוראות התישנות בחוקים אחרים
     בעמדת היועץ המשפטי לממשלה מפנה הוא להוראות התישנות בחוקים אחרים, סוציאליים אף הם.
כך הוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום) סעיף 13, חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז - 1957, וכן סעיף 48 (א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) נוסח משולב התש"ל - 1970.

32.     יישום האמור על התיק כאן
התובע אישר שהיה מודע לנושא של התיישנות.
כך אמר:
     "... ידעתי שאני לא מקבל קצבת זיקנה במשך קרוב ל- 3 שנים. סמכתי על כך שכאשר אפנה אקבל רטרואקטיבית. הבנה זו היתה מבוססת על כך שבענייני כספים תקופת ההתיישנות היא 7 שנים וחשבתי שהמדינה תנהג בי באותה אמת מידה....".

33.     אלא שהוראות ההתיישנות שבחוק הביטוח הלאומי קובעות פרק זמן קצר יותר מאלה שעל פי חוק ההתיישנות.

לשיטת התובע, לו היה מגיש את התביעה בחלוף 9 שנים ממועד הזכאות, מוסכם עליו שלא יכול היה לקבל יותר מ- 7 שנים.
     
ההגיון שטוענים באי כוחו, בדבר החבות האבסולוטית לשלם את קצבת הזיקנה, אף ללא תביעה, אמור לחול גם לגבי הוראות ההתיישנות שבחוק ההתיישנות.
     אלא מאי, שעה שהתובע מודע לקיומן של הוראות ההתיישנות שבחוק ומסכים להכפיף עצמו אליהן, הרי שככל שהחוק המקנה זכאות קובע תקופת התיישנות קצרה יותר, הוראה זו חלה ומחייבת.

34.     לו התובע היה קוהרנטי בטענתו, מדוע בגלל הגיש את התביעה למל"ל ומה הטעם בכך.
     מדוע, בראותו כי חלף גיל 70 ואינו מקבל קיצבה, לא פנה ושאל למה לא משולמת לו גימלה.
     אלא, שהתובע ידע גם ידע כי תנאי לקבלת הקיצבה הוא הגשת התביעה ואף ידע שכל עוד לא יגיש את התביעה, לא יקבל קיצבה.

35.     משלוח מכתבים למבוטחים
במסגרת חבותו של המוסד לביטוח לאומי כלפי ציבור מבוטחיו, הוכח כי הוא שולח לכל מבוטח הודעה, לפני הגיעו לגיל המזכה בקצבת זיקנה ואף לאחר מכן, בו המבוטח מיודע על זכותו לקבלת קצבת זיקנה ועל הצורך בהגשת תביעה.

     על פי עדות גב' ישי אוטליה מטעם המל"ל, לפני שנת 1987 לא נשלחו מכתבים כלל.
     לאחר מכן נשלחו מכתבים ובהם הודעה על הזכות להגיש תביעה.
     לטענתה, בנוסח המכתבים דהיום מובהר שאי הגשת התביעה, תביא לתשלום עובר 12 חודשים שקדמו לה ולא מעבר לכך.

     העדה נשאלה מדוע חל שינוי בנוסח המכתבים והשיבה:
     "הסיבה שכיום אנו שולחים היא שאנחנו מנסים כל הזמן להשתפר לשפר את השירות לאזרח.
     השיפור הוא בכך שלא שולחים רק פעמיים במהלך חייו של אדם אלא מתחילים חודשיים לפני גיל הפרישה ועד שנה לאחר גיל הזכאות, מידי שנה".
     
36.     התובע טוען שכל שקיבל הוא טופס התביעה והנחיות למילויו וכי לא קיבל מכתב נילווה.
לטעמי אין צורך לקבוע קביעות עובדתית בענין זה, זאת מן הטעם שאי ידיעת החוק אינה פוטרת.
במקרה זה התובע היה מודע לקיומה של התישנות, אלא שטעה וסבר שאורכה שבע שנים.

37.     האם סמכות המל"ל היא סמכות שבחובה
     ב"כ התובע מפנה בעניין זה לספרו של פרופ' זמיר, הסמכות המינהלית, כרך א' בעמ' 221, שם מובהרת ההבחנה בין סמכות שברשות לסמכות שבחובה.
     באשר לסמכות שבחובה, מבהיר המחבר כי זו תקבע שעה שהמחוקק נוקט לשון מפורשת של חובה:
     "... במצב כזה, המחוקק עשוי להשלים את המלאכה ולנקוט לשון מפורשת של חובה, להבדיל מלשון של רשות, המבהירה כי הרשות חייבת לעשות מעשה מסויים. הוא יאמר כי המוסד לביטוח לאומי ייתן (ולא להבדיל "רשאי לתת") קצבת זיקנה בשיעור שנקבע בחוק למבוטח שהגיע לגיל 65 ויש לו תקופת הכשרה של חמש שנים. סמכות כזאת מכונה בדרך כלל בשם סמכות חובה (בלעז: סמכות מניטורית או סמכות מיניסטריאלית).
     החובה עומדת כנגד שיקול הדעת. מקובל לומר כי בסמכות חובה אין לרשות שיקול דעת אם לעשות את המעשה, אותו הוסמכה לעשות, אלא חובה עליה לקום ולעשותו".

38.     יישום האמור לעיל על ענייננו, מעלה כי החוק קובע חובה על המל"ל לשלם למבוטח שהגיע לגיל 70, קצבת זיקנה.
     יחד עם זאת, החוק קובע כי גמלה תשולם רק לאחר הגשת תביעה.
     משמע, בהעדר תביעה, לא קמה החובה שבחוק.

     דברים אלה נאמרו במפורש בפסק הדין ע"א 255/74 המוסד לביטוח לאומי נ' אלמוהר, פ"ד כט (1) 11, שהובא ע"י ב"כ התובע:
     "כאשר החוק מדבר בלשון ציווי מוחלט ובהתקיים התנאים הקבועים בו הוא מטיל על גוף ציבור חובת תשלום פלוני ללא סייג, אין אפשרות לגוף לא לשלם או לשלם פחות מהמגיע, ולנהנה לוותר עליו ...
     לפי זה, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, חובה על המוסד לשלם גמלאות ..." (ההדגשות הוספו).

39.     הנה כי כן - כאשר הגיע המבוטח לגיל 70 ובלבד שהגיש תביעה לתשלום קצבת זיקנה, יהיה הוא זכאי לתשלומה, ללא כל סייג או תנאי.
זוהי בדיוק הסמכות שבחובה כפי שהוגדרה ע"י פרופ' זמיר בספרו.

40.     עוולת רשלנות והפרת חובה חקוקה
     אין בכוונתי להכנס בהיבט זה לעובי הקורה, זאת מן הטעם שעילות תביעה אלה אינן בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה, כמפורט בסעיף 24 (א) (5) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969.
     למעלה מהדרוש יובהר כי לטעמי אין זה המקרה שבו יש לחייב את המל"ל בעילות אלה.
הוכח כי המל"ל פעל בעניינו של התובע על פי חוק.

41.     כללי
הסוגיה המועלית בתיק זה, מעלה תהיות באשר לאותם מבוטחים אשר זכאותם לגמלה על פי חוק, ניתנת בתנאי שניתן להוכחה בנקל.
     כך באשר לתובע, שמועד הגיעו לגיל 70 אינו שנוי במחלוקת.
     כך גם באשר ליולדת שמועד הלידה אף הוא אינו שנוי במחלוקת.
     נשאלת השאלה מה הטעם לשלול את זכאותם של אלה לגמלה, רק מהטעם שלא הגישו תביעה במועד.

42.     אל מול אלה, עמדת תכליתו של המוסד לביטוח לאומי.
ראו לעניין זה את דברי השופט פליטמן בעניין עב"ל 27/03 המוסד לביטוח לאומי - אליאס חזן, ניתן ביום 2.6.04:
"גימלאות הביטוח הלאומי נועדו בעיקרו של דבר לקיום שוטף. האפשרות לצוברן עד לעת שיחפוץ התובע להגיש תביעה לגביהן - נוגדת את תכלית תשלומן.
לפיכך נקבע בחוק, כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש תוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה (סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי, ללא אפשרות הארכת תקופת הזכאות הרטרואקטיבית מעבר לשנה (סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי).
... בסעיף 296 נקבע תחילה, כי ניתן להגיש תביעה למוסד תוך שנה, ולפקיד התביעות שיקול דעת להאריך אותה תקופה. אותו שיקול דעת בוטל לאחר תיקון החוק כאמור."

43.     על פי תכלית זו, ניתן ליישב את הקושי ואת הדרישה הנחרצת של המוסד לביטוח לאומי (הנתמכת על ידי היועץ המשפטי לממשלה) בדבר ההכרח להגיש תביעה במועד.
     בימינו אלה, גיל 70 אינו גיל מבוגר.
     שפר גורלם של חלק מבני השבעים, באופן שממשיכים הם בחיי העבודה ואינם נזקקים לתמיכת כספי קצבת זיקנה.
     דומה שזהו המצב אף בעניינו של התובע.

44.     המחוקק קבע כלל לפיו לא תשולם גימלה לפרק זמן העולה על 12 חודשים ממועד הגשת התביעה.
     חזקה שלו היה התובע נזקק לכספי הגימלה, היה ממהר להגיש את התביעה בסמוך לקבלת הטפסים.
משלא עשה כן, ההנחה היא שלא נזקק לכספים אלה.
כמובן שאמירה זו אינה באה להפחית מהאמור בפסק הדין לענין הוראות החוק.

45.     סיכום
נוכח כל האמור, לא מצאתי כי נפל פסול בהחלטת המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובע קצבת זיקנה לפרק זמן של 12 חודשים קודם להגשת התביעה.

46.     התביעה נדחית.
     אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק קצבת זקנה

  2. הפחתת קצבת זקנה

  3. קיצוץ קצבת זקנה

  4. קצבת זיקנה ערעור

  5. זכאות לקצבת זקנה

  6. הכנסה - קצבת זקנה

  7. קצבת זקנה עולה חדש

  8. קצבת זקנה רטרואקטיבית

  9. תושבי השטחים - קצבת זקנה

  10. קיצבת זיקנה - תקופת אכשרה

  11. התיישנות קצבת זקנה

  12. חישוב קצבת זקנה לנכה

  13. תוספת ותק לקצבת זקנה

  14. תשלום קצבת זקנה למפרע

  15. תשלום קיצבת זקנה מתאריך פרישה

  16. קצבת זקנה לנשים בגיל 62

  17. הצעת חוק הגדלת קצבת זקנה

  18. קצבת זקנה תושב ישראל / תושב חוץ

  19. זכאות לקצבת זקנה אם עוברים לחו"ל

  20. קצבת זקנה - האם צריך להגיש תביעה

  21. תשלום תוספת ותק לקצבת זקנה

  22. תשלום רטרואקטיבי קצבת זקנה

  23. תוספת לקצבת זקנה עבור בן זוג

  24. זכאות לקצבת זקנה וביטוח רפואי

  25. תושב לאחר גיל 60 - קצבת זקנה ?

  26. האם תושב חוזר זכאי לקצבת זקנה ?

  27. האם חוקי להפחית קצבת זקנה ביטוח לאומי ?

  28. תביעה כנגד החלטה להפסיק תשלום קצבת הזיקנה

  29. זכאות לקצבת זיקנה - האם צריך להיות תושב ?

  30. מגורים מחוץ לשטחי מדינת ישראל - קצבת זקנה

  31. קצבת זקנה ביטוח לאומי - מתי מגישים בקשה ?

  32. התיישנות קצבת זקנה - איחור בקשה ביטוח לאומי

  33. קצבת זקנה עולה על ההכנסה המזכה בהשלמת הכנסה ?

  34. תביעה לתשלום קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי

  35. שלילת זכאות לקצבת זקנה עקב אי צבירת תקופת אכשרה

  36. נדחתה תביעה לקצבת זקנה בגלל אי צבירת תקופת אכשרה

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון