קורס קדם צבאי - דמי ביטוח לאומי

פסק - דין 1. התובענה שבפנינו עוסקת בשאלה אם היה על התובעת לשלם לנתבע דמי ביטוח בעבור החודשים ינואר ופברואר 2002, חודשים שבהם התובעת עברה קורס מש"קי מודיעין במסגרת קדם צבאית, לקראת גיוסה לצה"ל. 2. התובענה הוגשה במקורה כנגד העובדה שהנתבע ייחס לתובעת חוב של דמי ביטוח. במהלך ההתדיינות בתובענה, שילמה התובעת את החוב שהנתבע ייחס לה, אך הדיון בתובענה נמשך גם לאחר מכן, כשברור שזכיה של התובעת בתובענה זו, תביא לכך שהנתבע יחוייב להשיב לתובעת את דמי הביטוח שהיא שילמה בעבור התקופה השנויה במחלוקת. 3. העובדות הרלוונטיות לתובענה אינן שנויות במחלוקת, ולפיכך לא שמענו עדויות. הצדדים הסכימו כי התיק יועבר למתן פסק דין על סמך החומר שבו. אלה העובדות 4. התובעת נולדה ביום 21/12/82. 5. לקראת גיוסה לצה"ל, עברה התובעת קורס מש"קי מודיעין במסגרת קדם צבאית. הקורס החל ביום 14/10/01 והסתיים ביום 26/2/02. למרות שמדובר במסגרת קדם צבאית, מדובר בקורס של צה"ל, והאישור שצה"ל הוציא בדבר מהלך שירות התובעת בצה"ל כולל את האישור בדבר קורס זה. סיום הקורס, ביום 26/2/02, הביא להסמכתה של התובעת כמש"קית מודיעין בשלב מקצועי "07", כך שהתובעת רכשה מקצוע צבאי לכל דבר, אף שבאותה עת טרם גוייסה לצה"ל. בזמן שהותה בקורס האמור, התובעת היתה מנועה מלעבוד ומלהשתכר. היא שהתה במסגרת פנימיה במתקן שהוחזק על ידי צה"ל. האחראים עליה בקורס היו חיילי צה"ל, והיא היתה כפופה להוראותיהם, כשם שחייל כפוף להוראות מפקדיו. התובעת לא היתה חופשיה לצאת ממתחם הפנימיה שבה נערך הקורס, אלא בהרשאת מפקדיה. 6. ביום 7/3/02, גוייסה התובעת לשירות חובה בצה"ל, ושירתה במקצוע שאותו רכשה בקורס הקדם-צבאי. התובעת שוחררה מצה"ל לאחר שירות תקין, ביום 2/12/03. בחינת גורל התביעה לאור הוראות החוק הרלוונטיות 7. פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "החוק"), קובע למעשה כי כל תושב ישראל שהוא בגדר "מבוטח" באחד מענפי הביטוח שהחוק דן בהם, אמור לשלם דמי ביטוח, למעט מקרים המפורטים בחוק ובהם נקבע פטור מתשלום. כך למשל, תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, מבוטח בביטוח זקנה ושאירים לפי סעיף 240(א) לחוק, ולפיכך - על פי סעיף 335(ט) לחוק הוא חייב לשלם דמי ביטוח בענף זה (למעט אם מדובר בעקרת בית או באלמנה בת קצבה). כך גם תושב ישראל שמלאו לו 18 וטרם הגיע לגיל פרישה, מבוטח בביטוח נכות, ועל כן - לפי סעיף 335(ד) לחוק הוא חייב לשלם דמי ביטוח בענף זה. 8. סעיף 342(א) לחוק קובע, בין השאר, כי מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייב לשלם דמי ביטוח בעד עצמו. 9. התוצאה מהאמור בסעיפים 7 ו-8 לעיל, הוא שתושב ישראל שמלאו לו 18 ואשר אינו עובד ואינו עובד עצמאי (כפי שהיתה התובעת בחודשים ינואר ופברואר 2002), אמור לשלם בעד עצמו דמי ביטוח, אלא אם חל עליו פטור בשל איזו הוראה מכח החוק. 10. פטור אפשרי הוא פטור מכח תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971, שתיקראנה להלן: "התקנות". התקנות הותקנו, בין השאר, מכח סמכותו של השר על פי סעיף 371 לחוק, המקנה לשר סמכות להתקין תקנות שבהן הוראות מיוחדות לתשלום דמי ביטוח, שכוחן יהיה עדיף על פני כוחן של הוראות החוק עצמו. 11. במקור, עם התקנת התקנות המקוריות בשנת 1971, הן לא כללו הוראה כלשהי העשויה להיות רלוונטית לתובעת. אולם, בשנת 1992, תוקנו התקנות - בין השאר - על ידי הוספת תקנה 11א לתקנות. בתקנה 11א המקורית נאמר כך: "מבוטח לפי פרק ב' לחוק [היום - פרק י"א לחוק] שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו לא עלתה על הכנסת המינימום האמורה בפרט 3 בלוח י"א לחוק [היום - לוח ט'], וטרם מלאו לו 20 שנים ביום בו החל שרות סדיר לפי חוק שרות בטחון ... יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח מיום שמלאו לו 18 שנים, תקופה של עד 12 חודשים". בהתאם לתקנה זו, מי שהתגייס לצה"ל בטרם מלאו לו 20, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח אף לאחר היותו ל"מבוטח", כלומר - לאחר הגיעו לגיל 18, למשך תקופה של עד שנה אחת (כלומר - לכל היותר, עד הגיעו לגיל 19). בשנת 2001 נעשה תיקון נוסף בתקנה 11א, כך שבמקום גיל 20 כגיל המרבי לגיוס, נקבע גיל 21. כלומר, מבוטח שהתגייס לצה"ל עד גיל 21, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח גם לאחר הגיעו לגיל 18, למשך שנה אחת (כלומר - לכל היותר עד גיל 19). 12. בהתאם לתקנה 11א לתקנות, ומאחר שהתובעת התגייסה לצה"ל, כאמור, ביום 7/3/02, כלומר - לפני שהגיעה לגיל 21 (היא היתה כבת 19 שנים וחודשיים ביום הגיוס), היתה התובעת פטורה מתשלום דמי ביטוח, בכל התקופה שמאז הפכה ל"מבוטחת", למשך 12 חודשים. כלומר, בתקופה שמיום 22/12/00 ועד יום 21/12/01 (תקופה שבה היתה התובעת מעל גיל 18 ועד גיל 19). אכן, הנתבע אינו דורש מהתובעת דמי ביטוח בעד התקופה שעד דצמבר 2001. 13. אולם, החודשים שלגביהם יש בפנינו מחלוקת, הם החודשים ינואר ופברואר 2002, חודשים שבהם התובעת היתה כבר לאחר המועד שבו יש פטור מכח תקנה 11א לתקנות (שכן היא היתה בהם כבר מעל גיל 19), ובטרם הגיוס לצה"ל. על כן, לצערנו, תקנה 11א לתקנות אינה יכולה להועיל לתובעת במחלוקת שבפנינו. 14. פתח תקוה היה יכול להיפתח לתובעת מסעיף 351 לחוק, אשר קובע פטור מתשלום דמי ביטוח במקרים מסויימים. לענייננו, רלוונטי ס"ק י"א בסעיף 351 לחוק. ס"ק י"א האמור קובע פטור מתשלום דמי ביטוח למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והכנסתו בתקופה הרלוונטית אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה בפרט 3 ללוח י"א המצורף לחוק (5% מהשכר הממוצע), כאשר חל אחד מהמקרים המפורטים בפסקאות השונות של סעיף 351(יא) לחוק. הפסקאות הרלוונטיות לעניינה של התובעת מתוך סעיף 351(י"א) לחוק הן פסקאות (2א) ו-(2ב). בנוסח החוק היום נאמר כך באותן פסקאות: "(2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - תלמיד) - בעד התקופה שבה הוא לומד, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - חוק שירות הביטחון), או בשירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו לפי פסקה 3(ב) להגדרה 'ילד' שבסעיף 238, לפני שמלאו לו 21 שנים; לענין זה, 'הכשרה מקצועית' - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהסמיכו לכך; (2ב) מבוטח לפי פרק י"א - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון, או בשירות לאומי בהתנדבות כמשמעותו לפי פסקה 3(ב) להגדרה 'ילד' שבסעיף 238, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס)". לפיכך, אילו הוראות אלה היו חלות על התובעת, היה ניתן לקבוע כי מאחר שהיא החלה לשרת בשירות סדיר בצה"ל בטרם מלאו לה 21 שנים (התובעת התגייסה, כאמור, ביום 7/3/02, בהיותה כבת 19 שנים וחודשיים), ומאחר שבעת הקורס הקדם-צבאי היא היתה בגדר מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ולא היתה לה הכנסה העולה על ההכנסה המזערית - היא לא היתה חייבת לשלם דמי ביטוח בעד עצמה בעבור החודשים ינואר ופברואר 2002, בהתאם לפטור שלפי סעיף 351(י"א) לחוק. אולם, פסקאות (2א) ו-(2ב) לסעיף 351(י"א) לחוק, נכנסו לתוקפן רק לאחר מכן. בחודשים הרלוונטיים למחלוקת שבפנינו (ינואר ופברואר 2002), אותן פסקאות טרם באו לעולם. 15. הפסקאות האמורות הוכנסו לחוק על פי חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 52), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב 488), שייקרא להלן: "החוק המתקן". החוק המתקן פורסם ברשומות ביום 24/7/02. בסעיף 3 לחוק המתקן נאמר כך: "תחילתו של חוק זה ב-1 לחודש שלאחר פרסומו (להלן - יום התחילה) והוא יחול על דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעד יום התחילה ואילך.". מכאן, שיום התחילה של החוק המתקן הוא יום 1/8/02, וחלותו של החוק המתקן היא רק על דמי ביטוח המגיעים בעד התקופה שמיום 1/8/02 ואילך. על כן, גם הפסקאות (2א) ו-(2ב) שהוספו לסעיף 351(י"א) לחוק, אינן עשויות לסייע לתובעת. 16. בחינת הצעת החוק שהוצעה לקראת חקיקת החוק המתקן (ה"ח התשס"ב 476), מעלה שבדברי ההסבר להצעת החוק לא נאמר דבר בענין סעיף התחולה, ונראה שגם מציעי החוק המתקן לא סברו שיש להחיל את התיקון באופן רטרואקטיווי. כך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק: "חוק הביטוח הלאומי... קובע הוראת בדבר תשלום דמי ביטוח למבוטח שמלאו לו 18 שנים. חובה זו חלה גם לגבי מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי והינו תלמיד בית ספר על יסודי או מצוי בהכשרה מקצועית. מוצע לקבוע כי תלמיד הלומד בבית ספר על יסודי או אדם המצוי בהכשרה מקצועית, אשר אינו עובד ואינו עובד עצמאי שהכנסתו אינה עולה ההכנסה המזערית, יהיה פטור מדמי ביטוח לתקופה שמגיל 18 ועד גיל 21 ובלבד שהתגייס לשירות סדיר בצה"ל לפני שמלאו לו 21 שנים.". גם בחינת דברי הכנסת ביום חקיקתו של החוק המתקן (יום 15/7/02), מעלה שבדברים שנאמרו בעת ההצבעה על החוק המתקן לא נמסר מאומה בענין חלות רטרואקטיווית של התיקון לחוק. (ראו: ). 17. התוצאה היא, שאין אנו יכולים לקבוע שהתובעת היתה פטורה מתשלום דמי ביטוח בחודשים ינואר ופברואר 2002. 18. התוצאה האמורה, אינה מניחה את דעתנו. אין זה סביר בעינינו להטיל דמי ביטוח על מי מי שנמצא במסגרת קורס קדם-צבאי, כפי שהתובעת היתה בו. אין הבדל מהותי בין קורס צבאי כזה, שנערך בטרם החיול, לבין קורס צבאי שנערך לאחר הגיוס. אדרבא; מועמד לשירות בטחון שמסכים לעבור קורס קדם-צבאי כדי לרכוש מקצוע צבאי, תורם על חשבונו את זמן הקורס בטרם החיול, שכן זמן זה אינו חלק מזמן שירות החובה בצה"ל. במקום להיטיב עמו, בשל נכונותו לתרום מזמנו הפנוי בטרם גיוסו לצה"ל, המחוקק הטיל עליו חובת תשלום דמי ביטוח אשר לא היתה חלה עליו אילו היה עובר את הקורס במסגרת השירות הצבאי עצמו. כפי הנראה, גם המחוקק סבר שאין זה סביר, ועל כן - דאג לתיקון סעיף 351(י"א) לחוק, אך לצערנו, המחוקק לא דאג להחיל את התיקון כך שהוא יחול גם רטרואקטיווית. משכך, אין לנו אלא ליישם בעניינה של התובעת את החוק כפי שהוא, ובהתאם לכך - לקבוע שהיא היתה חייבת דמי ביטוח בעד החודשים ינואר ופברואר 2002. לסיכום 19. אף שאין אנו חשים כי נעשה צדק עם התובעת, אין אנו רואים את עצמנו בני חורין לסטות מהוראת המחוקק כפי שהיתה בתקופה הרלוונטית לתובענה, ולפיכך, אין אנו יכולים לקבל את התביעה ולקבוע כי התובעת היתה פטורה מתשלום דמי ביטוח בעד החודשים ינואר ופברואר 2002. 20. על כן, התביעה נדחית. 21. אין צו להוצאות. דמי ביטוח לאומיביטוח לאומיצבא