פסק דין השופטת ורדה וירט-ליבנה 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט אילן סופר; בל 2735/05) בו נדחתה תביעתה של המערערת לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שאירעה לה בעבודה ביום 23.8.04, הואיל ולא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הליקוי בגבה. עובדות המקרה וההליך בבית הדין האזורי 2. המערערת, ילידת שנת 1962, עבדה כסדרנית בחנות "היפר נטו" באשקלון. ביום 23.8.04 חשה המערערת בגבה תוך כדי ניסיון להרים ארגז שהכיל בקבוקי שתיה בנפח של 12 ליטר. המערערת פנתה לטיפול רפואי שבוע לאחר מכן ושהתה בחופשת מחלה. תביעתה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע נדחתה בהודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 14.3.05, מהנימוק כי לא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי עבודתה של המערערת. בגין החלטה זו הוגשה התביעה לבית הדין האזורי. 3. בית הדין האזורי שוכנע מהעדויות שנשמעו בפניו ומהמסמכים הרפואיים כי הוכח קיומו של אירוע תאונתי בעבודתה של המערערת, הגם שזו המשיכה לעבוד לאחר האירוע ופנתה לראשונה לקבלת טיפול רפואי רק שבוע לאחר מכן. על כן, מינה בית הדין האזורי את ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן גם המומחה). 4. המומחה נשאל ממה סובלת המערערת בגבה, והאם קיים קשר סיבתי בין האמור בתשובה הראשונה לבין האירוע מיום 23.8.04, וזאת בהתחשב בכך שהמערערת המשיכה לעבוד אחרי האירוע ופנתה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 30.8.04. 5. המומחה השיב כי המערערת סובלת מכאבי גב תחתון, ובצילומים נראו שינויים ניווניים בחוליות בגבה. המומחה מסר כי אין קשר סיבתי בין מחלתה לאירוע התאונתי, וזאת ממספר סיבות: א. שינויים ניווניים מתפתחים לאורך שנים ולכן קדמו לאירוע; ב. בלט דיסק חריף הוא אירוע כואב שצפוי היה להביא את המערערת לטיפול רפואי בסמוך אליו ולהשתקף ברישומים הראשונים. במקרה דנן המערערת פנתה לטיפול רפואי רק שבוע לאחר האירוע ומסרה כי הכאב החל באותו בוקר; ג. המערערת סבלה מכאבי גב תחתון מזה שנים, כפי שמשתקף ממסמך רפואי מיום 10.3.02. 6. לאחר קבלת חוות הדעת הפנה בית הדין האזורי שאלות הבהרה למומחה לפי בקשת בא כוח המערערת בזו הלשון: "א. האם לאור הממצאים הרפואיים לאחר התאונה, בלט דיסק עם לחץ על השק בגובה S1 - L5 וכן זריקות אפידורליות שבוצעו בתובעת, עם תלונות התובעת על הקרנה לרגל שמאל והגבלות בתנועה, ממצאים שלא היו לפני אירוע התאונה 23/8/04 יהיה בכך בכדי לשנות עמדתך בעניין הקשר הסיבתי? ב. בהנחה שבלטי הדיסק שנמצאו בתובעת היו עוד לפני התאונה, האם זה סביר שהתובעת תעבוד בעבודה פיסית הכוללת פריקת סחורה ללא תלונות חוזרות ונשנות, על כאבי גב תחתון לפני אירוע התאונה?" 7. המומחה לא שינה את חוות דעתו בעקבות שאלות ההבהרה, אשר עליהן השיב כך: "א. התובעת סבלה מהתקף כאב גב תחתון. עובדה זו וכן נושא הקרינה לרגל והטיפול בזריקות לא משנים את תשובותי מהנימוקים שפרטתי בתשובה ב'. בלט דיסק חריף הוא אירוע כואב וצפוי היה להביא את התובעת לטיפול רפואי בסמוך אליו וכן להשתקף ברישומים הראשונים. במקרה זה המשיכה התובעת לעבוד ביום האירוע וכן שבוע שלם אחריו. היא פנתה לרופא ב 30.8.04 ומסרה שהכאב החל באותו בוקר. כלומר גם אפשרות של החמרה במצב קודם אינה עולה בקנה אחד עם הרישומים. ב. בלט דיסק אינו מכאיב כל הזמן. להערכתי מאות אלפי אנשים בארץ ומאות מיליוני אנשים בעולם עובדים כל יום בעבודה פיסית כשיש להם בלטי דיסק בע"ש מותני. לרובם יהיה מדי פעם כאב גב תחתון משמעותי יותר או משמעותי פחות. גם לתובעת היו כאבי גב תחתון קודם לאירוע. הזכרתי רישום בשנת 2002 שמציין כי היא סובלת מכאב גב תחתון שנים רבות." 8. בית הדין האזורי סמך את ידו על חוות דעת המומחה לפיה לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלתה של המערערת לבין האירוע בעבודה, ודחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו. 9. הדיון בערעור זה נערך בדרך של סיכומים בכתב. 10. טענות הצדדים בא כוח המערערת טוען בפנינו כי לא ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי מכיוון שלא הוכחה הגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני לפני האירוע התאונתי. לדבריו, אין לאמץ את מסקנותיו של המומחה בשל היותן בלתי סבירות לאור המסמכים הרפואיים לאחר התאונה, המצביעים על ממצאים קשים בגבה של המערערת , בעוד שלפני התאונה קיים רק מסמך רפואי אחד בלבד, בו התלוננה על כאבים בגבה. כן טוען בא כוח המערערת כי יש להשליך לענייננו ממקרה דומה שנדון בעב"ל 393/03 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף רבינוביץ (לא פורסם) בו התקיימו נסיבות דומות ובית הדין דחה את מסקנות המומחה וקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה. באת כוח המשיב, מנגד, סומכת את ידיה על פסק הדין של בית הדין האזורי וטוענת כי אין מקום לסטות ממסקנות המומחה בחוות דעתו. כן נטען כי המערערת אינה מהימנה, ועולות גרסאות סותרות מהעדויות השונות בעניין השתלשלות האירועים מיום הפגיעה הנטענת עד לפניה לקבלת הטיפול הרפואי. 11. דיון והכרעה לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות. לא שוכנענו מטיעוניו של בא כוח המערערת כי מתקיימת הצדקה בנסיבות העניין לסטות ממסקנותיו הברורות של המומחה בחוות דעתו. הלכה פסוקה היא חוות דעתו של המומחה מטעמו של בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 - 0 המל"ל נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם). המומחה קבע מפורשות בחוות דעתו כי אין קשר סיבתי בין הליקוי בגבה של המערערת לבין האירוע בעבודתה. על פי חוות הדעת ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה, אובחנו בגבה של המערערת שינויים ניווניים, המתפתחים לאורך שנים. כמו כן, מהמסמך מיום 10.3.02 עולה כי המערערת סבלה מכאבי גב לאורך שנים טרם האירוע בעבודה. המומחה מייחס חשיבות לעובדה כי המערערת לא פנתה סמוך לאחר האירוע לקבלת טיפול רפואי אלא המשיכה לעבוד, ואילו גרם האירוע בעבודה לבלט דיסק חריף סביר היה לצפות כי המערערת היתה פונה לטיפול רפואי בסמוך לכך. כמו כן המסמכים הרפואיים ותלונותיה בפני הרופאים אינם תומכים בטענתה כי מקורם של הכאבים בגבה הוא באירוע בעבודה. יש לייחס משקל נכבד גם לרישום הרפואי מיום 30.8.04, לפיו מסרה המערערת "מהבוקר הופיעו כאבים בגב התחתון עם הקרנה לרגל שמאל". רישום זה מתיישב עם תשובתו של המומחה לשאלת ההבהרה, לפיה בלט דיסק, שהינו ממצא ניווני, אינו מכאיב כל הזמן. על כן, לא שוכנענו כי נמצאו סתירות פנימיות בחוות דעת המומחה. למקרא מסקנות אלה, סבורים אנו כי לא נפל פגם בחוות דעתו של המומחה ואין הצדקה לסטות ממנה. המערערת לא עמדה בנטל להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודתה לבין הליקוי בגבה. 12. סוף דבר: הערעור נדחה ללא צו להוצאות. דמי פגיעהערעור