עבודה של אישה בעסק של בעלה

פסק דין

1.      התובעת הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) לתשלום דמי לידה.

2.      משדחה הנתבע את תביעת התובעת בנימוק: "אינך זכאית לדמי לידה, מאחר ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק ",הגישה היא תביעתה לבית הדין.

3.      בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובעת בעצמה. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.

4.      השאלה בה עלינו להכריע היא- האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין בעלה , מר חכימי ספת אברהם בתקופה 1.2.07 עד 31.1.08 , לצורך קביעת הכשרה לדמי לידה, בגין לידה מיום 4.2.08.

5.      מתצהיר התובעת וכן מעדותה עולות העובדות כלהלן:

א.      "בגטוסט" הינו עסק עצמאי הפעיל בתחום ממכר מזון ושייך לבעלה של התובעת מזה 10 שנים;
ב.      בחודש פברואר 2007 הצטרפה התובעת כעובדת שכירה בעסק מתוך רצונה לחזור לשוק העבודה ומשום שבעלה דרש שתחזור לעבוד, כפי שעשתה בעבר;
ג.      שעות יום העבודה של התובעת היו מפוצלות לשעות בוקר וערב נפרדות בהתאם למה שהוסכם ביניהם ובהתאם לחלוקת התפקידים השונה בין התובעת לבעלה, בעסק;
ד.      בשעות הבוקר עבדה התובעת החל מהשעה 7.00 ועד לשעה 10.00 . בשעות אלה העסק היה סגור ותפקיד התובעת היה בעבודות מטבח ובהכנת סלטים למעדניה, כן דאגה התובעת לניקיון המקום לקראת שעות פעילות העסק;
ה.      בשעה 10.00 בבוקר היה בעלה של התובעת מגיע ופותח את העסק וכך מתחיל יום העבודה בממכר המזון ללקוחות , לאחר שהתובעת דאגה להכנת המקום;
ו.      בשעה 17.00 בערב, היתה התובעת חוזרת לעבוד בעסק מספר שעות נוספות שהיוו בדרך כלל את שעות העומס בהן היתה היא נדרשת לעבודות מטבח נוספות והכנת מזון, במקביל לבעלה שעסק באותה עת בשירות הלקוחות;
ז.      כעובדת שכירה ומהמניין, התובעת השתכרה בסכום יחסי וראוי התואם את שעות עבודתה, אשר היה נקוב בתלושי המשכורת אותם קיבלה התובעת מידי חודש בחודשו ובהתאם להסכם ההעסקה;
לתצהיר צורפו תלושי המשכורת בגין תקופת עבודתה של התובעת כן צורף לתצהיר הסכם העסקה ;
ח.      בשל אופי תפקידה במטבח, התובעת לא היתה באה במגע עם לקוחות וספקים , בין היתר מהטעם שהעסק היה סגור בשעות עבודתה בבקרים.

6.      בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת האם יש לה הכשרה במסעדנות או בהכנת אוכל והיא השיבה- "בבית אני מכינה אוכל. אין לי הכשרה מיוחדת בנדון" (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 21-22). עוד הוסיפה כי בעסק יש שתי מעדניות האחת מעדניה של סלטים ומעדניה שניה של גבינות וכי במקום מכינים טוסטים ובגטים עם סלטים. בהמשך העידה כי המוצרים מסופקים לעסק ע"י ספקים אבל זה לא היה בשעות העבודה של התובעת. כאשר ב"כ הנתבע הקשתה ושאלה- "למיטב ידיעתי והבנתי כדי לחתוך ירקות ולהכין את הכל הספקים צריכים להביא את הסחורה בבוקר ואת אומרת שאת עבדת בבוקר?"השיבה התובעת- " קודם כל את הבגטים מביאים כבר לפנות בוקר בשעה 4:00 או 5:00 וירקות זה דבר שאפשר לקנות במהלך היום, הירקן היה ליד. זה לא דבר שקונים כל יום קונים ונשאר" (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 18-22).

באשר להסכם ההעסקה שצורף לתצהיר נשאלה התובעת מדוע ההסכם לא הוזכר קודם לכן בהגשת התביעה ובחקירה ע"י חוקר המוסד והתובעת השיבה- "אף פעם לא ביקשו ממני" (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 23-25) כאשר הקשתה ב"כ הנתבע ושאלה למה לא הציגה את זה כדי להוכיח שהיתה עובדת השיבה- "בתור אדם תמים אני בכלל לא ידעתי שאני צריכה להראות את הדבר הזה. זה היה בשבילי דבר די שולי". ובהמשך- "הסכם ההעסקה. לא חשבתי שזה דבר שאני חייבת לבוא ולהראות... צר לי, אבל לא חשבתי על זה". (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 1-2, 4, 6).

באשר לשעות העבודה ויציאת התובעת לעבודה דווקא בשעות הבוקר, נשאלה - "מה ההגיון של הדבר הזה, כאשר במשך כל השנים שהעסק עובד בעלך הגיע בבוקר ועכשיו את הגעת?" ועל כך השיבה התובעת- "אחרי הלידה השניה שלי הרגשתי חנוקה בבית, היה לי משבר נפשי, אפשר לקרוא לזה דכאון לידה. הרגשתי שאני פשוט חייבת לצאת מהבית כמה שיותר מהר למצוא עבודה. אז פשוט הגענו להסכם שבגלל שאני בתור היותי חרדית ובעלי לא התנגד שאני אעבוד במעדניה, אז סיכמנו שבשעה 7:00 עד 10:00 אני אלך ואפתח את המעדניה, אסדר, אנקה, אכין וכו'. לאחר מכן בעלי שם את הילד בגן ליד הבית והתינוק נשאר בבית. ב-10:00 הוא היה מגיע יחד עם התינוק, הייתי חוזרת הביתה עם התינוק והוא היה ממשיך בעסק" (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 16-23).

ובהמשך נשאלה- "ואז ב-17:00 כאשר שני הילדים בבית את שוב מגיעה למעדניה?" ותשובתה - "הילדים היו עם חמתי בשעות האלה... העסק היה פתוח עד 23:00 אני עבדתי עד 22:00." . (עמוד 5 לפרוטוקול שורות 27 ואילך). בהמשך הוסיפה כי חמתה היתה שומרת על הילדים כל יום משעה 17.00 עד שעה 22.00;

באשר לתלושי שכר העידה התובעת כי מידי חודש בחודשו קיבלה תלושי שכר . כאשר עומתה עם הטענה שתלוש המתייחס לשכר לחודש 2/07 הודפס בתאריך 5.3.06 השיבה- "אני גם פניתי ושאלתי את בעלי ואת רואה החשבון והם ענו לי שהיתה להם בעיה במחשב וכשביקשתי שידפיסו לי עוד פעם, הם דחו אותי". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 14-15);

כאשר נשאלה היכן תלושי השכר המקוריים השיבה התובעת כי היא לא שמרה אותם. לשאלה כיצד שולם שכרה השיבה- "קבענו חודשי, אבל קיבלתי על בסיס שבועי. קבענו 4,650 ₪ לחודש. לא אהבתי להיות תלותית אז קבענו שפשוט כל שבוע אנחנו מחשבים לפי מה שיוצא שזה היה בערך 1,170 ₪". (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 23-25);

בהמשך העידה כי שעות העבודה היו קבועות ובמידה והילדים היו חולים היא סמכה על חמתה; כאשר נשאלה מדוע לא הביאה את בעלה או חמתה כעדים השיבה- "לא ביקשו ממני להביא עדים" התובעת אישרה כי היא לא חזרה לעבודה לאחר הלידה וגם לפני שהיא התחילה לעבוד בעלה עשה את כל העבודה לבד כאשר נשאלה - "למעשה, העיסוק שלך לא היה נחוץ לעסק כי כשאת לא עבדת בעלך עשה את זה?" השיבה- "נכון. זה היה צורך נפשי שלי לצאת למעגל העבודה" . ובהמשך הוסיפה- "פשוט יש לי כרגע בעיה רפואית קשה של גב תחתון והרופא המליץ לי לא לעבוד במקומות שזה לעמוד על הרגליים". (עמוד 7 לפרוטוקול).

7.      בחקירה שנערכה לתובעת על ידי חוקר המוסד לשאלה האם שבה לעבודה והאם בעלה לקח במקומה עובד אחר השיבה- "בעלי לא לקח מישהו אחר במקומי בתקופה חופשת הלידה וגם כיום אין במקומי עובדת כי אני כבר לא חזרתי לעבוד יותר בעסק למרות שנסתיימה תקופה החופשה"

דיון והכרעה -

8.      סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "עובד" כלהלן:
"לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו מעסיקו יחס של עובד מעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד".
לעניין זה "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכה, אח או אחות".

משהתובעת עובדת בעסק של בעלה הגדרתה כ"עובד" לא תבחן עפ"י ההגדרה המרחיבה שבסעיף 1 לחוק , אלא על פי אמות המידה והמבחנים לבדיקת קיומם של יחסי עובד ומעביד , המקובלים בדיני העבודה לקביעתם של יחסי עובד מעביד.

שאלת ההכרה ביחסי עבודה בין קרובי משפחה כיחסי עובד ומעביד, נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה פעמים רבות. הלכה פסוקה היא, כי קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד (דב"ע לב/ 108-0 המוסד לביטוח לאומי-שרה כץ, פד"ע ה 31). עם זאת, הלכה פסוקה היא שכאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הרי שבתחום הביטחון הסוציאלי, בית הדין בוחן בקפידת יתר את היחסים שנוצרו ובין היתר: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות. כמו כן מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית וכי יחסים אלו נושאים אופי של יחסי עובד מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות, וזכויות מכוח קשר חוזי (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603; עב"ל 1180/00 רחל אילוק - המוסד לביטוח לאומי, (מיום 17.10.02).

זאת ועוד; הלכה פסוקה היא ש"ביחסים אלה אין מקום לבחון יחסים וולונטריים, התנדבותיים, אלא יש להשיב על שאלה אחת ויחידה והיא, האם היה פלוני עובד החברה לפי המבחנים המקובלים לבחינת יחסי עובד מעביד, או שמא בפיקציה עסקינן, אשר "הולבשו" עליה סממנים של יחסים אלה" (דב"ע מח/141-0 חנה גלנדאור-המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ' 98).

9.      נקדים ונאמר, כי לא שוכנענו בקיומם של יחסי עובד מעביד כמערכת של חובות וזכויות בין התובעת לעסק החורגים מגדר "עזרה משפחתית". מהראיות בתיק, הגענו לכלל מסקנה שתרומתה של התובעת לעסק , אם בכלל, הינה בגדר עזרה הנובעת מיחסי המשפחה בינה לבין בעלה , ולא עבודה הנובעת מיחסי עבודה, ונימוקנו להלן:

א.      התובעת אישרה הן בעדותה והן בחקירתה לחוקר המוסד כי בטרם החלה לעבוד בעסק היא לא החליפה אף עובד אחר, וגם כאשר יצאה לחופשת לידה אף עובד לא בא במקומה. התובעת גם לא חזרה לעבוד בחברה לאחר חופשת לידה ואף אחד לא מילא את תפקידה. אמנם התובעת טענה לבעיות גב בגינן לא שבה לעבודה אך טענה זו לא גובתה במסמכים והתובעת לא שכנעה אותנו באמירתה "אם היו מבקשים ממני הייתי מביאה, רציתי להראות לחוקר את האישורים והוא אמר שאין צורך" (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 1-2) .
ב.      אחד מסימני ההיכר המובהקים לקיומם של יחסי עובד מעביד, אם לא העיקרי שבהם, להבדיל ממערכת של יחסים וולנטריים, התנדבותיים - הוא תשלום שכר תמורת העבודה. התובעת לא הציגה הפקדות של משכורת , לטענתה המשכורת פוצלה ל-4 מאחר והיא לא אהבה להיות תלותית ובכל שבוע היתה מקבלת שכר על בסיס שבועי; התובעת גם לא הציגה תלושי שכר , היא הגישה רק תלוש אחד שגם אותו מצאנו פגום. לא נהיר לנו כיצד תלוש משכורת בגין חודש פברואר שנת 2007 הודפס בחודש מרץ 2006. גם התובעת לא ידעה להשיב על שאלה זו ומה שטענה היה כי היא שאלה את בעלה ורואה החשבון אך הם דחו אותה. למצער היה מקום לזמן את רואה החשבון ו/או בעלה לעדות בעניין זה ולא ברור מדוע התובעת לא עשתה כן.
"... כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות נגד מי שנמנע מהצגתה". (ע"א 548/78 - נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי . פ"ד לה(1), 736, 763-762). פעמים רבות חזרו בתי המשפט האזרחיים על הלכה זו (ראה למשל, ע"א 27/91 קבלו שמעון נ' ק' שמעון ואח' פ"ד מט(1), 450, 459-458 להרחבה ראה י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי בעמ' 1648 ואילך). מצאנו כי הדברים יפים בהתאמה לענייננו, משהתובעת, עליה מוטל הנטל, נמנעה מלהביא ראיה כמו עדות רואה החשבון אשר הנפיק לטענתה את תלושי המשכורת אין אלא להסיק כי אילו הובאה הראיה היתה היא פועלת כנגדה.
התובעת אף נשאלה בקשר ליתר התלושים והיא השיבה כי היא לא שמרה אותם.בנסיבות אלה קשה לקבל את טענת התובעת כי הונפקו לה תלושים מידי חודש בחודשו.
ג.      התובעת העידה כי עסקה בהכנת סלטים, בבישולים ובניקיונות ושהתה כל יום בעסק בין השעות 7.00- 10.00 בבוקר ובין השעות 17.00- 22.00 בערב. בנסיבות אלה תמוה כיצד יתכן שהתובעת לא מכירה אף אחד מהספקים ו/או הקונים. ההיגיון מחייב כי אדם שנמצא בחנות (גם בתוך מטבח צדדי) כשמונה שעות מידי יום, לכל הפחות יפגוש חלק מהספקים ו/או מהקונים במקום וגם בכך יש כדי לפגום בגרסת התובעת;
ד.      לא נהיר מדוע חוזה ההעסקה בין התובעת לבעלה מוגש רק בשלב הגשת התצהיר - גם לעובדה זו יש ליתן משקל בנסיבות. אין לקבל את טענת התובעת כי היא לא ידעה שהיא צריכה היתה להראות "דבר כזה" . התובעת היתה מיוצגת מתחילת ההליך בבית הדין;
ה.      היה מקום להביא את בעלה של התובעת להעיד לענין עבודות הת' בעסק, כטענתה, וכן את חמותה על מנת שתעיד שהיא אכן שמרה על הילדים מידי יום, כטענת התובעת. באי הבאתם לעדות, לאור הפסיקה ונוכח האמור לעיל יש כדי לפגום בגרסת התובעת ;
ו.      לכל אלה נוסיף עוד - לכתב התביעה צירפה התובעת "תעודת שחרור יולדת" מיום 7.2.08 כאשר ברובריקת עיסוק נרשם - "עקרת בית".

10.      נוכח כל האמור הננו סבורים כי במקרה זה לא הוכח שפעילותה של התובעת בעסק, אם בכלל, חרג מ-"עזרה משפחתית" לבעלה. לא הוכח כי התקיימו יחסי עובד מעביד, לא הוכח כי מדובר בעבודה סדירה שאילולא עשתה אותה התובעת, העבודה היתה נעשית על ידי עובד אחר. כיוון שכך לא הרימה התובעת את נטל ההוכחה הרובץ לפתחה , כי היחסים בינה לבין בעלה, לבשו אופי של יחסי עובד מעביד.

11.      סוף דבר - התביעה נדחית.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק דמי לידה

  2. זכאות לדמי לידה

  3. מענק לידה

  4. חישוב מענק לידה

  5. דמי לידה - שלישייה

  6. דמי לידה לגבר

  7. זכאות גבר לדמי לידה

  8. תקופת אכשרה לדמי לידה

  9. דמי לידה בונוס

  10. חישוב דמי לידה - בסיס שכר

  11. הוכחת עבודה - דמי לידה

  12. תשלום דמי לידה ודמי אבטלה

  13. דמי לידה בגין חופשת הלידה

  14. זכאות דמי לידה למי שלא עבד

  15. דמי לידה בשנת שבתון

  16. עבודה של אישה בעסק של בעלה

  17. דמי לידה – תוספת דמי הבראה ?

  18. הענקות מטעמי צדק פסיקה

  19. תביעה לתשלום הפרשים לדמי לידה

  20. דמי לידה דחייה של ביטוח לאומי

  21. ערעור דמי לידה בית דין לעבודה

  22. דמי לידה לאחר שנת שבתון

  23. טעות ביטוח לאומי בחישוב דמי לידה

  24. שיהוי בהגשת תביעה לדמי לידה

  25. טפסים דמי לידה - הגשת טפסים באיחור

  26. תביעה לדמי לידה - עבדה שלא במשק ביתה

  27. עבודה עסק משפחתי - זכאות דמי לידה ?

  28. יחסי עובד מעביד במשפחה – זכאות דמי לידה

  29. הפסקת עבודה לפני הריון - זכאות דמי לידה

  30. דמי לידה - יחסי עובד מעביד קירבה משפחתית

  31. יציאה לחופשת לידה - חישוב דמי לידה

  32. החזרת דמי לידה בגלל עבודה בתקופת ההריון

  33. הכרה ביחסי עובד מעביד לצורך תשלום דמי לידה

  34. ניהלה חנות לדברי מאפה - הגישה תביעה לקבלת דמי לידה

  35. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה

  36. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת לדמי הלידה

  37. חישוב לא נכון של דמי לידה ע"י ביטוח לאומי – מה עושים ?

  38. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי לידה בגין עבודה אצל 2 מעסיקים שונים

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון