פסק דין 1. תביעתה של התובעת למענק לימודים למשפחות חד הוריות עבור שנת הלימודים תשס"ה, שהוגשה בחודש נובמבר 2004, נדחתה ביום 20.12.2004, מאחר, ולטענת הנתבע, הזכאות למענק הלימודים לשנת תשס"ה נקבעת על פי המצב המשפחתי בחודש ספטמבר 2004 - מועד בו לא הייתה התובעת לא גרושה וגם לא פרודה תקופה של שנתיים לפחות, ועל כן לא ענתה על הגדרת "הורה יחיד" כמשמעותו בחוק משפחות חד הוריות התשנ"ב-1992 (להלן-חוק משפחות חד הוריות). 2. בכתב התביעה נמקה התובעת את תביעתה למענק לימודים לשנת תשס"ה כדלקמן:- 2.1 הסכם גירושין נערך בבית המשפט לעניני משפחה בתאריך 4.8.2004. 2.2 עקב הפגרה בבית הדין הרבני, הדיון הראשון נערך רק ב- 7.9.2004 ועקב עומס נקבע הדיון השני לקבלת הגט רק ב- 26.10.2004. 2.3 העיכוב בקבלת הגט (מחודש אוגוסט לחודש אוקטובר) נבע מטעמים פרוצדורליים של בית הדין הרבני - עקב פגרה ועומס. 2.4 מצבה כאם חד הורית לא היה שונה בין שני המועדים, ומועד הגט נדחה עקב אילוצים בבית הדין הרבני מחודש אוגוסט לחודש אוקטובר. 3. בכתב ההגנה חזר וטען הנתבע כי התביעה נדחתה הואיל ובמועד הרלוונטי -לעניין הזכאות למענק (חודש ספטמבר 2004) לא ענתה התובעת על הגדרת "הורה יחיד" לפי חוק משפחות חד הוריות; התובעת לא חיה בנפרד מבן זוגה תקופה של שנתיים כנדרש עפ"י החוק, שכן בני הזוג חיים בנפרד מאז מאי 2003 בלבד וכן לא הייתה גרושה. 4. בקדם המשפט שהתקיים בפני כבוד השופטת סמט טענה התובעת כי הסכם הממון אושר בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה ב- 4.8.2004, וכי ב- 7.9.2004 היה הדיון הראשון ובשביל לקבל את הגט לא היה מועד בספטמבר והמועד נדחה לסוף אוקטובר בגלל החגים. בא כוח הנתבע הודיע לבית הדין, כי הוא מבקש לבדוק אם ניתן להתייחס לשאלה, האם העיכובים הפרוצדורליים במועד קבלת הגט יכולים להשפיע על בחינת מעמדה הפורמלי של התובעת בחודש ספטמבר 2004. בהמשך הודיע בא כוח הנתבע, כי לדעת הנתבע אין העיכובים הפרוצדורליים רלבנטיים לבחינת מעמדה של התובעת. 5. בדיון ההוכחות שהתקיים בפנינו ביום 18.12.2005 סכמו הצדדים טענותיהם בעל פה. התובעת טענה, בין השאר, כי הנתבע לא יכול להיתלות בעניינים פורמליים, כאשר ברור כי מהותית היא זכאית למענק. עוד הוסיפה וטענה התובעת כי לו הייתה יודעת במהלך ההליכים בבית הדין הרבני שבעתיד תהיה צפויה ל"כל מיני מוקשים מבחינת הביטוח הלאומי", יכול שהייתה דורשת מבית הדין הרבני דיון מהיר. עוד הקשתה התובעת ושאלה מדוע הסכם ממון של בית הדין לענייני משפחה לא תופס בנתבע מבחינת המועד של החלטת בית הדין לענייני משפחה. בא כוח הנתבע השיבה, כי הנתבע מחוייב להוראות החוק, וכאשר החוק לא מאפשר לו שיקול דעת, הרי שאין באפשרותו להפעיל שיקול דעת ולהתייחס לעניינים שאינם קבועים בחוק. עוד הוסיפה וטענה באת כוח הנתבע, כי בעניינה של התובעת לשון החוק ברורה ונקבע שמענק לימודים ישולם אם התנאים המזכים במענק, התקיימו בחודש אוגוסט או בחודש ספטמבר בתחילת אותה שנה. בחודש ספטמבר, מבחינה פורמלית, התובעת הייתה עדיין נשואה, ומאחר והחוק אינו מאפשר להכיר במועדים סמוכים למועד שנקבע בחוק, על העובדה שהעניין אכן לא היה תלוי בתובעת, אין מנוס מדחיית התביעה. 6. לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בסיכומי הצדדים ובכל החומר שהוגש לתיק בית הדין אנו קובעים כדלקמן:- 6.1 בסעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי (לשעבר סעיף 115) שכותרתו "מענק לימודים" נקבע כי "הורה יחיד" הוא כמשמעותו בחוק משפחות חד הוריות ו"שנת לימודים" הוגדרה כ"התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה." עוד נקבע בס"ק (ב)(1) כי "בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), בתחילת כל שנת לימודים ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה (2) לכל אחד מאלה, לפי העניין: הורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו". 6.2 בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות הוגדר "הורה יחיד", בין השאר, כ"תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה: (1) (1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו. (2) (2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א),(ב) או (ג) (א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה במשך שנתיים לפחות. ..." 6.3 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נשואין וגירושין), התשי"ג-1943 קובע בסעיף 1 כי: "עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים", ובסעיף 2 כי: "נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל לפי דין תורה". תקנה קנד לפרק טז לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג שכותרתו "סידור גט" קובעת כי: "בבקשה לגירושין, אף בהסכמת בני הזוג, יתקיים דיון כמו במשפט רגיל ויינתן פסק דין לגירושין" ובתקנה קנה נקבע כי: "בדיון כאמור בסעיף הקודם, יברר בית הדין את נסיבות המקרה וידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון". כמתחייב מהאמור לעיל, הכלל הוא כי אין בית הדין מסדר גט אף בהסכמת בני הזוג אלא אם כן נתקיים דיון כמו במשפט רגיל וניתן פסק דין לגירושין, ועל כן אין די בהגשת הסכם הגירושין שבין בני הזוג לבית הדין כדי שזה יערוך את הגירושין על ידי סידור הגט, אלא גם כאשר מצויה הסכמת בני הזוג לגירושין יקיים בית הדין תחילה את אותם שני הליכים הכרחיים המתקיימים בכל תביעה ומשפט רגילים - א. עריכת דיון בנוכחות בעלי הדין, בירור נסיבות המקרה והבאת ראיות במקרה הצורך, ב. מתן פסק דין לגירושין על יסוד ולאחר עריכת הדיון האמור. 6.4 ביום 22.1.2004 הגישו התובעת ובעלה לבית הדין הרבני האזורי תל-אביב תביעה בנושא גירושין. 6.5 התובעת ובעלה חתמו ביום 18.7.2004 על הסכם גירושין. 6.6 ביום 4.8.2004 אושר הסכם הגירושין על ידי בית הדין לענייני משפחה בתור הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973, וניתן לו תוקף של פסק דין. 6.7 עקב פגרה בבית הדין הרבני, הדיון הראשון נערך רק ביום 7.9.2004, ועקב עומס ואילוצים של בית הדין הרבני נקבע הדיון השני לסידור גט ליום 26.10.2004. 6.8 חוק משפחות חד הוריות נועד ליתן הטבות להורה יחיד, בתנאים מיוחדים ומצומצמים כפי שקבע אותם המחוקק. כאמור, הזכאות למענק הלימודים, על פי חוק משפחות חד הוריות, נבחנת בתחילת כל שנת לימודים - קרי בחודש ספטמבר. המחוקק לא הותיר לבית הדין כל שיקול דעת בקשר למועד זה. בתחילת שנת הלימודים - קרי בחודש ספטמבר 2004 לא ענתה התובעת על הגדרת "הורה יחיד" כמשמעותו בחוק; התובעת הייתה עדיין נשואה מחד גיסא, ומאידך גיסא גם לא חיה בנפרד מבן זוגה שנתיים לפחות. 6.9 לאור האמור לעיל, משכוונת המחוקק הינה ברורה ומשלא ניתן לבית הדין כל שיקול דעת לשנות את המועד לבחינת הזכאות, אנו קובעים כי במועד הרלוונטי לא הייתה התובעת בגדר "הורה יחיד" כמשמעותו בחוק - ועל כן לא הייתה זכאית להטבות מכוחו. יצויין בשולי הדברים, כי גם אם ההליכים בבית הדין הרבני התעכבו בשל טעמים פרוצידורליים שלא היו תלויים בתובעת, אין בכך כדי לשנות מהעובדה כי במועד הרלוונטי התובעת מבחינה פורמלית הייתה נשואה. 7. סוף דבר 7.1 התביעה נדחית. 7.2 אין צו להוצאות מענק לימודיםאם חד הורית / משפחה חד הוריתמענק