ליקוי שמיעה אסימטרי

לפי חוות דעת מומחה במסגרת תביעה צוין כי היעדר סימטריה אינו שולל לחלוטין אולם ודאי אינו תומך בקשר בין ליקוי השמיעה אסימטרי לבין החשיפה לרעש.

להלן פסק הדין בערעור:

פסק דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.     בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר מלחם מחמוד ומר פרי ישי; בל 2338/04) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בליקוי שמיעה ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
     
עובדות המקרה והשתלשלות ההליך בבית הדין האזורי:
2.     המערער, יליד 1947, עבד מחודש מאי 1990 במפעל "מילובר" ומשנת 1996 עובד ב"מכון תערובת כפר יהושע". במהלך עבודתו עבד המערער בסמוך למכונות אשר היו מפיקות רעש מזיק, כאמור בקביעת עובדות המקרה המפורטות בסעיף 3 לפסק דינו של בית הדין האזורי. תביעתו למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין ירידה בשמיעה נדחתה בהודעת פקיד התביעות מיום 15.2.04. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.
3.     בית הדין האזורי מצא כי מתקיימים היסודות העובדתיים הנדרשים לבחינת התביעה על דרך של מיקרוטראומה , ומינה את פרופ' דב אופיר כמומחה-יועץ רפואי מטעמו (להלן גם המומחה) על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער, לטענתו.

4.     בחוות דעתו מסר המומחה כי אין למערער ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור, אך יש לו ליקוי שמיעה זעיר ולא סימטרי בתדרים הגבוהים. על פי המומחה "ליקוי זעיר זה יכול להתאים לממוצע הצפוי בגילו של התובע". המומחה קבע כי ליקוי השמיעה של המערער לא נגרם מרעש, וכי "המצב הקיים הוא, קרוב לודאי, תוצאת גילו של התובע".

5.     בעקבות חוות הדעת, הפנה ב"כ המערער למומחה שאלות הבהרה בזו הלשון:
א.     האם לשיטתך כל ליקוי זעיר, לא סימטרי, בתדרים 8000 - 6000 הרץ אינו יכול להתאים לליקוי כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק?
ב.     האם נכון לומר, כי על סמך הבדיקה מיום 10/07/03 נצפה ליקוי שמיעה 4000 - 3000 העולה על 20 דציבל?
ג.     מה הם אותם תדרי דיבור אליהם אתה מכוון בסעיף 3 לחוות דעתך?
ד.     האם, לשיטתך, ולאור גישתך המקצועית, רק פגיעה בתדרי הדיבור מקיימת את הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי עבודה ברעש לבין נזק בשמיעה כתוצאה מרעש?
ה.     מה כוונתך בסעיף 8 לצמד המילים "קרוב לודאי"?
ו.     האם לדעתך וגישתך, כל מומחה אחר בתחומך, יגיע למסקנה אליה הגעת, או שמדובר באסכולה או גישה ותפיסה שונה?"

6.     המומחה השיב לשאלות ההבהרה הנ"ל כך:
א.     על פי בדיקת השמיעה מיום 10/7/03 לתובע ליקוי שמיעה זעיר, לא סימטרי, בתדרים 8000-6000 הרץ. החשיפה לרעש היא בדרך כלל שווה בשתי האוזניים. האם יש משהו בתנאי העבודה של התובע היכול להסביר נזק מרעש רק באוזן ימין?
ב.     נכון.
ג.     תדרי הדיבור הם התדרים 2000, 1000, 500 הרץ.
ד.     אין מדובר בגישתי המקצועית אלא בהוראות החוק. על פי סעיף 84א'. לחוק הביטוח הלאומי, רואים בליקוי השמיעה תוצאה של פגיעה בעבודה אם כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים. כושר השמיעה של התובע בתיק זה לא פחת, על פי בדיקת SRT, מ-20 דציבל.
ה.     בביולוגיה בכלל, וברפואה בפרט, אין ודאות של 200%. (כנראה שאפילו לא במתמטיקה). על כן כל מה שאני אומר הוא בסבירות גבוהה, וזאת כוונתי במשפט: "המצב הקיים הוא, קרוב לודאי, תוצאת גילו של התובע".
ו.     חוות דעתי מוסברת ומנומקת היטב, לדעתי. על כן אני סבור כי כל מומחה אחר יגיע למסקנה אליה הגעתי".

7.     לאחר קבלת התשובות, עתר ב"כ המערער בסיכומיו למינוי מומחה נוסף. בית הדין האזורי דחה את בקשתו, אימץ את חוות דעתו של המומחה ודחה את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.

ההליך בערעור:
8.     בדיון קדם הערעור שנערך בפני, הסכימו הצדדים כי באת כוח המערער תוכל להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה. בהחלטה מיום 9.12.07, הופנו למומחה שאלות ההבהרה כדלקמן:
"תשומת לב המומחה מופנית לכך, כי התביעה מתבררת עפ"י סעיף 79 (הלכת המיקרוטראומה) ולא עפ"י סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.

  1.      הנך מופנה לספרות הרפואית רצ"ב.
  2.      האם נכון, כי עפ"י הספרות הרפואית ועפ"י הגדרת המחלה, המכונה NOISE INDUSED HEARING LOSS כפי שנוסחה בשנת 1987 על ידי הוועדה למניעת נזק מרעש, הפגיעה בשתי האוזניים תהיה סימטרית, אך לא תמיד, ובכ-20%-17% קיימת אסימטריה ו/או עקומה לא אופיינית גם כשמדובר בנזק מושרה רעש?
  3.      האם נכון, כי העדר סימטריה מלאה אינו שולל את הקשר הסיבתי בין הליקוי בשמיעה לבין החשיפה לרעש?
  4.      האם נכון, כי האסימטריה בין שתי האוזניים של המערער הינה אסימטריה קלה בלבד?
  5.      האם ניתן במקרה זה ולאור האמור בספרות המקצועית לשלול את הקשר הסיבתי? נא הסבר.
  6.      האם לא היה מקום לשלוח את המערער לעבור בדיקת שמיעה עדכנית?"

9.     המומחה השיב לשאלות ההבהרה ביום 13.1.08 כדלקמן (ההדגשות במקור):
"ראשית עלי לחזור ולהבהיר כי על פי בדיקת השמיעה מיום 10.7.03 לתובע ליקוי שמיעה קל מאוד המגיע בתדר 6000 הרץ עד 35 דציבל. אין לתובע ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור. ליקוי שמיעה קל זה בתדרים הגבוהים יכול להתאים לממוצע הצפוי בגילו של התובע. על כן סיכמתי בחוות דעתי כי המצב הקיים הוא, קרוב לוודאי, תוצאת גילו של התובע. לשאלות בית הדין:
2.     החשיפה לרעש היא בדרך כלל שווה בשתי האוזניים, על כן הנזק לשמיעה מרעש בדרך כלל שווה בשתי האוזניים. בליקוי שמיעה אסימטרי צריך להיות משהו בתנאי העבודה של התובע היכול להסביר הבדל בנזק מרעש בין שתי האוזניים. האם העובדה כי בחלק מן המקרים נמצא ליקוי שמיעה לא סימטרי מוכיחה כי כל ליקוי שמיעה אסימטרי נגרם מרעש? המאמר המובא ע"י ב"כ המערער עוסק ב-246 עובדים שנחשפו לרעש בעוד שקיימות עבודות עם בדיקות שמיעה של אלפי עובדים בהן ליקוי שמיעה אסימטרי קיים בשיעור קטן הרבה יותר. הרי בספר החשוב שמביא ב"כ המערער נאמר במפורש בעמ' 419 כי: "ליקוי שמיעה תעסוקתי אופייני מראה ליקוי חושי-עצבי דו-צדדי סימטרי, חמור יותר בתדרים הגבוהים. רק לאחר קביעה יסודית זו כותב המחבר כי "די שכיח לראות ליקוי שמיעה אסימטרי בעובדים חשופים לרעש, אולם קשה לברר את הסיבה לכך". כלומר, המחבר לא קובע כי כל ליקוי שמיעה אסימטרי המתגלה אצל עובד שנחשף לרעש אכן נגרם מרעש ועלולות להיות סיבות אחרות לכך. את דעתי אני אמור לחוות על פי מה ששכיח יותר ולא על פי מה שנדיר יותר.

3.     היעדר סימטריה אינו שולל לחלוטין אולם ודאי אינו תומך בקשר בין ליקוי השמיעה האסימטרי לבין החשיפה לרעש.

4.     נכון, אולם אני חוזר על דברי כי ליקוי השמיעה הקל של התובע בתדרים הגבוהים יכול להתאים לממוצע הצפוי בגילו. על כן סיכמתי בחוות דעתי כי המצב הקיים הוא, קרוב לודאי, תוצאת גילו של התובע.

5.     נא לחזור לחוות דעתי מיום 16.7.06. האסימטריה איננה הסיבה לשלילת הקשר בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה של התובע.
6.     אין שום דבר בבדיקת השמיעה הקיימת היכול להעיד על היעדר אמינות או היעדר עקביות ואין כל סיבה לבקש בדיקת שמיעה נוספת רק מפני שהבדיקה הנוכחית אינה נוחה מספיק לב"כ התובע".

10.     לאחר קבלת תשובותיו של המומחה, סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים
11.     המערער טוען כי חוות דעתו ותשובותיו של המומחה אינן מלאות דיין ואינן יכולות להוות בסיס להכרעה שיפוטית בעניין. לטענתו, נמצאו סתירות בחוות הדעת השונות ולא ניתן להבין מהן האם המומחה הסתמך או לא הסתמך על חוסר הסימטריה בשמיעה בשלילת הקשר הסיבתי. המערער מוסיף כי חוות הדעת אינה חד משמעית הואיל והמומחה ציין כי הליקוי יכול להיות מתאים לממוצע הצפוי בגילו של המערער. כן טוען המערער כי המומחה לא השיב לכל שאלות ההבהרה שהופנו אליו. לכן מבקש המערער למנות מומחה רפואי נוסף.

12.     מאידך, טוען המשיב כי חוות דעתו של המומחה מנומקת וחד משמעית ואין הצדקה לסטות ממסקנותיו.

דיון והכרעה:
13.     לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו, לפסק דינו של בית הדין האזורי, ולחוות דעתו השונות של המומחה, הגענו לכלל מסקנה כי אין מנוס אלא לדחות את הערעור.

14.     בית דין זה כבר פסק, כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו 244 - 0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

15.     בנסיבות המקרה שבפנינו, חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה ברורות, מנומקות וחד משמעיות, ואין בהן כדי להרים את הנטל המוטל על המערער. בחוות דעתו הראשונה המומחה מצא, במלים אשר אינן מותירות מקום לספק, כי ליקוי השמיעה הזעיר ממנו סובל המערער לא נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש, אלא המצב הקיים הוא קרוב לודאי תוצאת גילו של המערער.
     בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו על ידי בית הדין האזורי, הבהיר המומחה כי במלים "קרוב לודאי" הוא התכוון לסבירות גבוהה, הואיל ולא ניתן להשתמש ברפואה במונחים מוחלטים.כן הסביר המומחה, שתנאי עבודה בחשיפה לרעש אינם גורמים לירידה בשמיעה רק באוזן אחת, כפי שנמצא אצל המערער.
     בנוסף, המומחה השיב באופן מפורט ומנומק לשאלות ההבהרה שהופנו אליו בדיון בערעור. תשובותיו אלה אינן מותירות מקום לספק. המומחה התמודד עם הספרות אליה הוא הופנה, הבהיר כי ליקוי שמיעה לא סימטרי אמנם אינו שולל לחלוטין את הקשר הסיבתי אך לבטח אין הוא תומך בכך, וחזר על מסקנתו לפיה ליקוי השמיעה של המערער נובע קרוב לודאי מגילו. לא שוכנענו מטענות המערער כי קיימת במקרה זה הצדקה לסטיה ממסקנתו המבוססת של המומחה. אשר על כן, דין הערעור להידחות.

16.      סוף דבר: הערעור נדחה. אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תדירות שמיעה

  2. פגיעה שמיעה נגר

  3. מכשיר שמיעה ביטוח

  4. חבלה אקוסטית

  5. ליקוי שמיעה בעבודה

  6. ליקוי שמיעה - מסגר

  7. ליקוי שמיעה אסימטרי

  8. חשיפה לרעש ליקוי שמיעה

  9. בדיקת ברה (BERA) שמיעה

  10. נזק לא בלתי הפיך לשמיעה

  11. בעיות שמיעה בעקבות עבודה

  12. זכויות עובד פגיעה בשמיעה

  13. התפוצצות – ירידה בשמיעה

  14. ליקוי שמיעה בשתי אוזניים

  15. החזר מכשיר שמיעה - תביעה

  16. הכרה בפגיעה בשמיעה

  17. בדיקות שמיעה - ביטוח לאומי

  18. פיצוי על קניית מכשיר שמיעה

  19. ירידה הולכתית בשמיעה

  20. צפצופים באוזניים בעבודה

  21. עובד חשוף לרעש - ירידה בשמיעה

  22. ירידה בשמיעה - מנעולן משחיז

  23. ליקוי שמיעה בתדרי דיבור

  24. ליקוי שמיעה 0 אחוז נכות

  25. רעש יריות - ירידה בשמיעה

  26. ירידה בשמיעה ב-20 דציבל

  27. ליקוי שמיעה - כמה אחוזי נכות ?

  28. ירידה בשמיעה ב 20 דציבל

  29. בעיות שמיעה נהג אוטובוס

  30. דלקת אוזניים - כמה אחוזי נכות ?

  31. ירידה בשמיעה זכויות ביטוח לאומי

  32. בקשה לשמיעה חוזרת של עדים

  33. נזקים לשמיעה אצל עובדי נמל

  34. נזק אוזניים בעבודה – ביטוח לאומי

  35. עתירה להכרה בירידה בשמיעה

  36. פגיעה בעבודה - ליקוי שמיעה בגלל רעש

  37. קשר בין ירידה בשמיעה לעבודה

  38. נזק לשמיעה עקב חשיפה לרעש במסגרייה

  39. ירידת שמיעה מעבודה ברעש מזיק

  40. בדיקות שמיעה סותרות בועדה רפואית

  41. קבלת עדות שמיעה בהליכי ביניים - תקנה 521

  42. טענה כי הוועדה התעלמה מבדיקת ה-BERA

  43. אי התייחסות ועדה רפואית לבדיקת BERA

  44. בעיות שמיעה של די ג'יי - ביטוח לאומי

  45. בדיקת שמיעה אצל אודיולוג מטעם בית המשפט

  46. קשר סיבתי בין חשיפה לרעש בעבודה לבין ליקוי שמיעה

  47. פגיעה בשמיעה - סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  48. נדחתה תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה

  49. תנאי הכרה בליקוי שמיעה - הגשת תביעה תוך 12 חודשים ?

  50. פגיעה בשמיעה במסגרת העבודה עקב חשיפה לרעש מזיק

  51. האם עובד מסגרייה יכול לקבל פיצויים בגלל ירידה בשמיעה ?

  52. בדיקת BERA - החזרת תיק לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה

  53. ליקוי שמיעה: הגשת תביעה תוך 12 חודשים מהמועד שבו תועד הליקוי לפי סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון